|
אכן עמדת על חלק מהמאפיינים של התנהלות כלכלני האוצר ובעיקר על היות האידאולוגיה קו מכוון. לא עמדת על האמצעי העיקרי של פעולתם: היותם פוליטיקאים משופשפים יותר מהפוליטיקאים האמיתיים.הם מנצלים את העובדה שכל שר אוצר מבין שמתכונת ההתנהלות שלהם, מעניקה לו עצמה פוליטית ללא מתחרים. לכן הפוליטיקאים שמגיעים לתפקיד הזה מתחברים לדרך של פקידי האוצר. הדרך הנכונה היתה לבזר את העוצמה הזאת בין משרדי הממשלה השונים: איזה שר אוצר יותר מרצונו החופשי על עוצמה כזאת? פקידי האוצר משתמשים ללא בושה בכל הטריקים הפוליטיים האפשרים של הפרד ומשול, הדלפות, הדלפות מרושעות שגובלות ברצח אופי, כפי שכתבת: מניפולציות באינפורמציה תוך הסתרת עובדות, שימוש בציניות ב"עיזים", איומים שהם עצמם אינם מאמינים בהם, איחור מכוון בהגשת החומר מה שאינו מאפשר עיון מעמיק והכרה מעמיקה של אופי השר המצוי: מחשבה קיצרת טווח ופחדנות.
|
|