|
||||
|
||||
היו ארבעה מתנגדים(אני לא יודע מי, בניחוש אולי חברי סיעת האיחוד הלאומי) ושישה נמנעים שהם חברי סיעת שינוי שנמנעו כי הם מתנגדים לרעיון חוק פרסונלי. אני חייב לומר שאותי הם הפתיעו לטובה, לא ציפיתי ממפלגה של טומי לפיד לכזה מפגן של אנטי-פופוליזם, למרות שהיה כמובן עדיף בעיני אם הם היו מתנגדים(לפיד אמר שהם מתנגדים עקרונית לחוק פרסונלי אבל תומכים ברעיון שיגאל עמיר לא ישוחרר לעולם ומכאן ההימנעות). |
|
||||
|
||||
העמדה של שינוי נגד חוק אישי אבל בעד זה שעמיר ישב בכלא כל חייו גם אם לא כך הוא אצל רוצחים אחרים היא עמדה בלתי ברורה ומבחינה מסוימת אפילו צבועה. (את העמדה הזאת שמעתי גם מפי חבר כנסת של הליכוד - בוים) אם הם חושבים שצריך לנהוג בו בשונה ממה שנוהגים ברוצחים אחרים, שיהיו גברים ושיתמכו בחוק. |
|
||||
|
||||
אינני מסכים. ההתנגדות שלהם היא לחוק פרסונלי. הם רוצים שדרך החנינה ליגאל עמיר תהיה זהה לדרך החנינה של כל רוצח אחר, ותעבור דרך שיקול נשיא המדינה. הם רוצים שנשיא המדינה ישקול ויחליט לגופו של עניין: לא מאשר. |
|
||||
|
||||
כשאתה שם את המילים ישקול, ויחליט ומולם עזר וייצמן או משה קצב ,פתאם יש טעם בחוק פרסונלי. תפסיק עם זה בבקשה. |
|
||||
|
||||
כבר הבנתי שמאז שעיתון העיר נעלב מכך שלא יקיר לבו קיבל את הכיבודים, הוחלט להכות את הדמוקרטיה, שתדע לה. ולענייננו, אני מבין שיש לך נתונים על טעות בשיקול הדעת של נשיאינו האחרונים. פירוט, בבקשה. מה שעשה החוק החדש הוא שכאשר יגאל עמיר יגיש בקשת חנינה, מי שיידרש לכך יהיה הכנסת, ולא הנשיא. טוב, זה מרגיע, משום שבכנסת כידוע לא עושים טעויות. |
|
||||
|
||||
ציניות תמיד תתקבל בברכה. את החלק האחרון לא היכרתי בחוק, אבל אין ספק שאם יש מקום נטול מניעים פוליטים זה הכנסת. בקשר לפירוט קרא לי תמים אבל מישהו שפולט באופן קבוע שטויות המונעות על אמוציות מידיות איננו מישהו שניתן לסמוך עליו. ויעיד על כך ראש ממשלת טורקיה. גם הנשיא הנוכחי אינו מסית ליבו משטויות כמו קביעתו ההיסטורית והמדעית שבגלל העובדים הזרים נפל בניין ורסאיי. במדריך הטרמפיסט לגלקסיה רשום דבר מעניין על תפקיד הנשיא, גם עם איננו מתאים בדיוק לנו הרי הוא מאד משעשע. |
|
||||
|
||||
יש משהו בהסבר הזה, אבל יש בו בכל זאת גם משהו צורם. מה מהשמעות הדבר שחבר בית המחוקקים אומר שלדעתו יגאל עמיר צריך לשבת כל חיו בכנסת ? לו במקום הבעת דעתו זו היה מוסיף: "אני, אישית, לו הייתי נשיא, לא הייתי מעניק חנינה.", זה היה נשמע יותר טוב. |
|
||||
|
||||
אגב, לו אני הייתי נשיא לא הייתי שם את יגאל עמיר בראש ''פסולי החנינה''. החנינה היא מעשה של רחמים ומחילה לאדם באשר הוא אדם. גם יגאל עמיר הוא בסופו של דבר אדם. מצד שני נדמה לי שאחד השיקולים של מתן חנינה הוא הבעת חרטה מצד הנאשם. ככל הנראה יגאל עמיר לא יביע חרטה, ואם מה שנדמה לי הוא נכון, עובדה זו תפסול אותו מלהיות מועמד למתן חנינה. |
|
||||
|
||||
הסיבה לצביעות הברורה(לא יודע למה "מבחינה מסויימת" כשזה כ"כ בוטה)היא די ברורה: מבחינה רציונלית שינוי מתנגדת לכל חוק פרסונלי מהטעמים שכבר הוזכרו פעמים רבות בדיון. מבחינה אמוציונלית הם לא רוצים שהרוצח הספציפי הזה יעמוד תחת אותה קטגוריה. אגב, זוהי כמובן תמימות קיצונית להניח שסיבתם היא אמוציונלית. סביר להניח שסיבתם היא אינטרסנטיות פוליטית והם מכוונים לאמוציונליות של מצביעיהם הפוטנציאליים שעלולים לראות התנגדות לחוק בדיוק בצורה שתיארתי. בכל מקרה, אין לי ספק ש"להיות גברים" במקרה הזה, משמעו להתנגד לחוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |