|
כמה דברים שעלו לי בראש תוך כדי קריאה (וחלקם דברים שהקפיצו אותי).
טניסון - מה פתאום משורר אמריקני?! בריטי ויקטוריאני לאללה. שירו THE LADY OF SHALOT היה אחד האהובים עלי בנעורי.
יוון העתיקה - אני מסרבת להתייחס לחברה כדמוקרטית כל עוד היו בה עבדים, לא משנה כמה ערכים ופילוסופיות תרמה לנו, ואני בהחלט מכירה בערכם.
חינוך להיסטוריה - מורה להיסטוריה בתיכון של בתי היה באמת נפלא, עורר את סקרנות התלמידים וגרם להם להשוות תהליכים הסטוריים לפוליטיקה עכשווית. סוף הסיפור: במסיבת הסיום לעגו לו כי היה הומו ומאז הוריד מאוד פרופיל.
ואנשים - הרשו לי לשתף אתכם במצוקה אישית: החינוך הקיבוצי (כן, כמה הודעות למעלה מישהו (עידן?) השמיץ אותנו קשות. מגעיל, לך לעזאזל!) כיתות קטנות, יום לימודים ארוך, חוגים, אין תחרותיות, לימוד לפי נושאים (כל המקצועות) בחתכי גיל אנכיים, הכל יופי. ואכן יש רשימות המתנה ארוכות מאוד של הורים עירוניים שמבקשים לצרף את ילדיהם אלינו.
אבל:
מורות שכירות טובות מפוטרות לטובת בהמות חברות קיבוץ שבטעות נושאות את התואר מורה. בחלקי אישית נפלה פרה מטומטמת שהיתה המחנכת(!) של שתי בנותי, שלא לדבר על מטפלות אטומות שכל מה שאכפת להן הוא בית ילדים נקי ושקט בהפסקות.
וכאן באה הפואנטה. הבית. בפירוש הבית. אהבה וערכים, חשיפה לתרבות, תאמינו לי, זה עובד.
|
|