 |
|
 |
||
|
||||
 |
תשובה מפתיעה שהתבררה אתמול: מחכה, אלא אם חם ומזיעים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אם קור פראי וגשם זלעפות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה המצב בו צריך לשכוח מהרמזור ולבדוק טוב את הכביש ואת המכוניות המתקרבות אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב לעשות פצ'י פצ'י בשלוליות. חוץ מזה כשיורד גשם זלעפה הכביש ממילא הופך להיות שלולית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה למה נופלים לשלולית. ו"פצ'י פצ'י" זה קיצור של אפצ'י? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פצ'י פצ'י זה הקול הנשמע כשמדשדשים בשלולית, יש להקפיד על שמירת כף הרגל מקבילה לפני המים, איכות הפיצ'פוץ' נמדדת לפי המרחק אליו מגיעים הנתזים, אפשר גם עם כפות הידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון ולא נכון! אתה מתעלל גם בעברית, גם באקלים ארצנו וגם במשק המים שלנו! ארבעת אלפים מכות חשמל על כפות הפצ'ליים שלך ושישה שבועות בבור עקרבים למי שמעיזה לחתום עליהן בטוש בלתי-מחיק! פעם, לפני שנות אלפיים, הסביר דורי בן-זאב ברדיו (נדמה לי שדורי בן-זאב, האמת היא שאין בי בטחון של 100% שזה היה הוא, אבל זה היה בלי ספק ברוחו ובסגנונו) שהקול הנשמע כשמדשדשים בשלולית הוא שפריצה-שפריצה - בצד"י סגולה, בהשראת הגרמנית וגם באיזשהו מבטא יקי מעורפל, בערך ככה: Spritze-Spritze Spritze-Spritze - ולא זכורים לי מהשיחה המא/ע/לפת ההיא שום ענייני פצ'י פצ'י, רק שפריצה שפריצה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן נכון, ודווקה כן נכון! אכן, מתעלל אני בפלגשי וצרתי אך לבקשתה שלה בלבד, אותה דוריאן גרייאטרית בת שנות אלפיים, ומשק המים? בלילות אפלים, יוצא אני ערום ועריה לגנינו הלאומיים ותחת כל עץ רענן ושיח עבות אני מטיל מי ברכי היישר למי התהום. אין ספק שבן זאב דנן היה חוטף חשמלים ועקרבים וכאפות מעמיתיו ושכניו, במולדתי הנערצת היה גם נאלץ לוותר על כריכו ותפוחו, אכן! שפריצה שפריצה, ואח"כ? הושיעו הושיעו? לא ולא! פצ'י פצ'י היא מאז שנאמר "יהי רוקע בתוך המים ויבדל בין מים למים". ואעיד עלי שמים וארץ ואת ידידי י.ל. משעריים שהיה מתאגרף חובב ומאמן עקרבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה דורי בן זאב, זה היה יואב קוטנר בתור פרופסור מקס. היתה לו פינה קבועה בגלי צה"ל והוא הופיע עם הדמות הזאת גם בטלויזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פצ'י פצ'י? לא פץ' פץ'? או שמא כבודו רומני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פצ'י פצ'י, ויקוב הדין את ההר. לא כבוד ולא רומני. אבל מבין גדול במים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אולי יוכל להשכילני בדבר הכתיב הנכון לרגע העלמות המים בכיור (אחרי הוצאת הג'פה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דברים שאין לאומרם, יש מילים שאסור לכתבם ויש מראות שאין לראות. לעולם אל תאמר וחורצוואקק כשאתה בחושך לבד. . אחד שיודע. (והמבין יבין). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |