 |
אתמול חזרתי משירות מילואים בביה"ס לנ"מ. הנ"מ הוא אחד מהגופים המובילים בשילוב נשים בתפקידים שונים, כולל תפקידי לחימה1. בכוחות הנ"מ משולבות נשים זה שנים במערך הטכני/מנהלי, כמו בכל צה"ל, למרות שכבר במלחמת העצמאות איישו נשים את מקלעי ותותחי הנ"מ הראשונים.
לפני כ-15 שנה החל שילובן של בנות בתפקידי הדרכה (אז במשכנו הקודם של ביה"ס לנ"מ בהרצליה, בשטח שהוא היום "המרכז הבין-תחומי", לפי דעתי האולם הגדול שם עדיין מכונה "אולם העטלף" על שם סמל הנ"מ) בתחילה בהדרכה תומכת לחימה (מדריכות זיהוי מטוסים, אב"כ, קשר, פיקוח ופיתוח הדרכה וכו') ובהמשך במערכות הטק"א (טילי קרקע-אויר) - ראשית בהוק ואח"כ בפטריוט ובמכ"ם הרמית. נעשה ניסוי להכשרת בנות לתפקידי הדרכה במערכות המתנייעות (הצ'אפרל והוולקן) שהוחלט שלא להמשיך אותו, בין השאר בעקבות שינוי מסלול הלוחם בנ"מ למסלול מקביל לזה של השריון והתותחנים והשינוי בעקבות כך במסלול להדרכה בנ"מ. במקביל היו כל מיני קוריוזים כדוגמת מדריכת סימולטור ששרתה במוצבי הנ"מ בקו הסגול או ארבע בנות שיצאו לקצונה וחזרו לנ"מ להשלמה חיילית (שתיים בהוק ושתיים בוולקן) אולם פרוייקט זה הופסק גם הוא עקב מלחמת המפרץ.
לפני כשלוש שנים החלו בשילובן של בנות בתפקידי לחימה בנ"מ במערכות הטק"א וברמית - הבנות עושות טירונות יחד עם הבנים (במחלקה נפרדת), עוברות את ההכשרה הבסיסית יחד עם הבנים, משרתות בסוללות הנ"מ, יוצאות לקורסי פיקוד (סמלים וקצינים) וכיום משרתות במערך הלוחם של הנ"מ מספר קצינות ולא מעט מפקדות צוותים. כפי שכתבתי, לא מדובר במערך המתנייע (צ'אפרל, סטינגר ומחבט(וולקן-סטינגר) ), שם עדיין חסומה הדרך בפני בנות. כפי שהוסבר לי, החל מגיוס אוגוסט 2002 יוארך משך שירותן של הבנות לשנתיים (ושרות הלוחמות אולי אף יותר?), כך שיהיה להן יותר זמן למצות את ההכשרה שעברו.
כעת לרשמים שקיבלתי במשך השבוע. שוחחתי עם מספר בנות והן הצביעו על שתי בעיות. בעיה ראשונה היא, באופן מפתיע, שמקלים בדרישות לבנות. הטענה שלהן היא שהדרישות מהבנות מבחינת כושר גופני ומבחינות אחרות קלות יותר מאשר הדרישות מבנים. עקב כך, הן טוענות, הבנות "מרשות לעצמן לוותר לעצמן" וכך מונצחים, באופן סמוי, ההפרדה וההבדל בציפיות בין נשים לגברים. בעייה נוספת, שלה לא הייתה להן תשובה, היא סוגיית הקשרים בין בנים לבנות בסוללות. כנראה שאין מנוס מהיווצרות קשרים רומנטיים, אהבות, אכזבות ופרידות בין נשים וגברים והטענה היא שמערכות יחסים אלו משפיעות על מערכת היחסים בין הלוחמים (והלוחמות) בסוללה. אמנם נשים כבר שרתו בסוללות נ"מ זה מכבר אולם זה היה בתפקידים פיקודיים - לא בתוך מחלקת הלוחמים. מצב זה גורם, לטענת כולם (גברים ונשים) לפגיעה מסויימת ב"רוח הצוות" בקרב הלוחמים2.
שוחחתי גם עם לוחם דתי והוא אכן הצביע, כמו אחרים בתגובות למאמר זה, על בעיית ההתגברות על היצר כגורם מפריע מבחינתו, אולם לא קרדינלי. הוא גם אמר כי יש לו בעיה לקבל מרות מקצינה כמו מקצין. הוא טוען גם כי נשים מקודמות על חשבון גברים וכי יש מרמור בקרב הקצינים הצעירים3.
עם כל טענות הנגד, התרשמותי האישית היא ששילוב בנות בתפקידי לחימה ובתפקידים בכלל במערך הנ"מ הצליח, ומהווה דוגמת נגד לטענות חלק מהמגיבים בדבר כשלון שילוב נשים בצבא.
בעוד כשבוע אני ממשיך בשירות המילואים שלי, כך שקוראים המעוניינים להפנות שאלות נוספות בנושא שילוב בנות במערך הלחימה מוזמנים לפנות אלי בתגובות או בדואר אלקטרוני.
1 המידע פורסם כבר ב"ביטאון חיל-האויר".
2 ניתן כמובן לטעון כי גם במצב הקודם יכלו שני לוחמים לפתח טינה על רקע רומנטי ביחס לתחרות על חסדיה של בחורה שאינה לוחמת.
3 את זה אני מוכן לקבל. כאשר רוצים לתקן מצב סביר להפעיל במשך זמן מסויים העדפה מתקנת כדי ליצור איזון מסויים בכל הדרגים. עם זאת, ההעדפה המתקנת צריכה להיפסק לאחר זמן סביר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש