 |
אני מרגיש לא בנוח במקומות קטנים וסגורים, עבודה בחדר ללא חלון בכלל לא באה בחשבון מבחינתי ובזמן חיפוש עבודה פסלתי מקומות שלא יכלו להתחייב לכך (למשל עבודה בקיוביקלים). טיסות ארוכות עוברות עלי לא קל (אני משתדל לשבת תמיד ליד החלון) ואני נמנע ממעליות כל עוד לא מדובר בעליה או ירידה של יותר מ-4 קומות. מצד שני אני מתמודד: הלכתי את נקבת השילוח (זההרבה יותר קל בלי שום תאורה מאשר עם) אני טס ואני בכל זאת עולה ויורד במעלית לפחות 4 פעמים ביום עבודה (עובד בקומה 7). איכשהו, כל עוד זה לא נמשך הרבה זמן אני מסתדר (הכי גרוע - טיסות טרנס אטלנטיות).
חוץ מזה אני מפחד פחד מוות ממחטים. בצבא חובשים היו קוראים לרופא שיתן לי חיסונים בגלל תגובת יתר למראה המחט - חיוורון, סחרחורות, היפר-ונטילציה וכד', אף חובש גם לא העיז להכניס לי אינפוזיה כתרגול (אפילו כשהמפקדים דרשו זאת), מעולם לא תרמתי דם (בכל מקרה אני פסול לתרומה אז לא ממש משנה) וטיפולי שיניים אני משתדל לעשות בלי הרדמה. אם מראים בטלויזיה או בקולנוע סצנה של זריקה אני נאלץ לסובב את הראש. אבל מעולם לא התעלפתי בעקבות זריקה, קיבלתי סדרת חיסונים מרצוני לפני נסיעה לדרום אמריקה ואפילו נתתי דגימת דם למאגר תורמי מוח עצם (עד היום לא פנו, איזה מזל). לעומת זה דם לא מזיז לי. לא שלי ולא של אחרים. אני יכול לטפל בפצע פתוח ומדמם, שלי או של מישהו אחר, בלי שום התרגשות.
בקיצור, יש לי רגישויות ופחדים, אבל לא כאלו שאין לי יכולת להתמודד איתם. אני לא בטוח שזה נקרא פוביה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש