|
אני מוכרח לציין שמעט קשה לי להבין על אילו שאלות המאמר מנסה לענות, ואילו תשובות (אם בכלל) הוא באמת מספק. מסקנותיך מתיימרות לספק פתרון טאוטולוגי ("קיומו הוא כורח") משיקולים אמפיריים, והדבר נראה מעט מוזר.
התייחסות קצרה למסקנות:
1 "אם הבנה היא יכולת תמצות העומדת במבחן הניבוי, אזי מבין כל הדרכים בהן ניסו לרדת לחקרו של היקום, רק תפיסתו כאוסף תבניות מתמטיות הובילה לבסוף לְהבנה שלו." - הטענה יוצרת רושם מסוים של טאוטולוגיה. האם ניתן "לתמצת" משהו באופן העומד במבחן הניבוי, והלמנע מלקרוא לאותו תמצות "מתמטיקה"? 6 "מאחר שהיקום קיים, חזקה עליו כמבנה מתמטי שהוא עקבי; מאחר שהוא מבנה מתמטי עקבי, קיומו הוא כורח." לא ברור לי הקשר שבין קיום "מבנה מתמטי עקבי", או "מערכת אקסיומות עקבית" לבין קיום מציאות המבוססת על מבנים אלו. לא ברור לי כלל מדוע קיומו של היקום מובטח. כיצד קיום אפלטוני של מבנים מתמטיים גורר מימוש של אותם מבנים לכדי יקום? שאלות הנשאלו אודות היקום צריכות להשאל כעט אודות אותן אקסיומות העומדות - לכאורה - בבסיסו. המילה "יקום" הוחלפה ב"אקסיומות", והבעיה נותרה כשהייתה.
|
|