|
וקשה לי לומר ששמתי לב ל''בעיות העריכה'' שכותב המאמר דיבר עליהן כל כך הרבה. לעומת זאת, לבעית הסתירה הפנימית שהציג הכותב, בין הפסילה של המחברת כל פרשנות פוסקנית לגבי 'אליס', ובין ההצגה של פרשנות שכזו, רק מספר עמודים לאחר מכן, שמתי לב מאוד. לא רק שסתירה פנימית זו היא מגוחכת, אלא שגם את הפרשנות עצמה שהוצגה לא ממש ''קניתי''. הרי ברור לכל שלואיס קרול לא התכוון לכתוב ספר על ''לימודי תקשורת'', ואין ספק שבדיוק פרשנות מהסוג הזה היא זו שהייתה מוציאה ממנו גיחוך ולעג... אבל לטובתו, הספר אכן הציג בפניי מספר עניינים שלא הייתי מודע אליהם קודם, ואני לא יכול להגיד שזה היה בזבוז זמן מוחלט לקרוא אותו.
|
|