 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי הפסיקה הזאת נראית מופרעת ממש. נניח שאני מצליח לפתות (כלומר "לשבות את ליבה") של הגב' המושכת ביותר במשרד, ונניח שהיא גם נמצאת מתחתי בתרשים האירגוני. פעם היה מקובל שארוץ לספר לחברה. עכשיו רוצים שארוץ לספר לבוס שלי. אם לא אספר לו, אפוטר באשמת הטרדה מינית. אם כן אספר לו, אפוטר כי הבוס עצמו מעוניין בתשומת ליבה של הגב'. מעניין אם מותר לי, נניח בכיר, לתת את מספר הטלפון של עובדת זוטרה במשרד (בהסכמתה כמובן) לבן משפחה שלי אשר איננו עובד בארגון - אולי בן או אח. ואם כאשר הזוגיות "מתגשמת" צריך לדווח לממונים עלי שהבחורה היפה מהתיקיה שוכבת עם אחי הצעיר (או הבן של השכן שלי), כי יכול להיות שהיא עושה זאת מחשש שאתנקל לה בעבודה. נניח שיש לי יחסים מיניים ודיסקרטיים עם עמית/ה שוות מעמד במשך שנים (אולי היא נשואה או אנחנו גייז ומעדיפים דיסקרטיות). האם כאשר אני זוכה לקידום והופך לממונה שלה, עלי לדווח על היחסים להנהלה?! אני יכול להבין מקום עבודה שאוסר על יחסים רומנטיים/אינטימיים - בכל שעה ומקום - בין עובדים בלי קשר לרמתם בהיררכיה. אם נודע ומוכח שבין שני עובדים יש כזה קשר, אז שניהם מפוטרים. אם הם רוצים קשר רומנטי אז שאחד מהם יתכבד לעזוב - אבל זה לא מצריך להכניס את הנהלת האירגון למיטה שלי. . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי הפסיקה הזאת נראית מופרעת. אבל גם ההבנה למקומות עבודה שאוסרים על יחסים אינטימיים נראית לי מוזרה. מי זה בדיוק המעסיק שיתערב לעובדים ביחסים האינטימיים וירשה להם להיכנס למעורבות כזאת או יפטר אותם? באיזו זכות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ש"מופרע" היא הכותרת שנתן "הארץ" לסיפור. בפועל, בית המשפט לא אסר על יחסים אינטימיים. הוא קבע, שאם יחסים אינטימיים כאלה עולים על שרטון, והמועסקת מרגישה שלידתם של היחסים האלה בחטא, והמנהל לא מצליח לסתור זאת, יש מקום לתת פיצוי של 35 אלף שקל למתלוננת. אגב, מקומות עבודה רבים - למשל, שירות המדינה - אוסרים על קשרי משפחה בין עובדים באותה מחלקה (גודל ה"מחלקה" לא ברור לי). הסיבה היא שזה פתח להשפעות לא-ענייניות על התנהלות הארגון - נפוטיזם. ("אנחנו לא יכולים לפטר את הכלומניק מהארכיון, כי אז הדוד שלו שמנהל את מחלקת הדפוס יתנקם בנו") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את הפסיקה. אני מניח (ומקווה) שאכן המופרעות שייכת ל''הארץ''. יחסים אינטימיים שונים מקשרי משפחה (אני מכיר זוגות שמהרגע שנכנסו לקשרי משפחה נגמרו ביניהם היחסים האינטימיים. אבל לא משנה). קיום מערכות יחסים במקום העבודה נראה לי כהתנהגות סבירה ונפוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריגשית, אני מסכים אתך. לא הייתי רוצה לעבוד אצל מעסיק שמתעניין או מתערב בעניינים האינטימיים של עובדיו. אבל אני חושב שתנאי ההעסקה הם עניין חוזי, וזכותם של מעסיקים ושל עובדים להתנות תנאי עבודה ולהסכים עליהם. בין היתר, מותר להם להציב תנאים לגבי הזוגיות של העובדים. למשל, ידוע לי שארגוני הבטחון (מוסד וכו') דורשים מעבדיהם הרווקים לדווח על בני זוג חדשים - אפילו חברים זמניים - כדי שיוכלו לסווג אותם בטחונית. אני חושב שאפשר להבין את הדרישה הזאת ומי שלא אוהב אותה צריך למצוא עבודה אחרת. בגדול אני מסכים שרצוי שהמעסיק לא יתערב, אבל אם המעסיק צריך להגן על "בנות המין החלש" מפני הטרדה מינית של הממונים, אני מעדיף שזה יעשה על ידי תקנה שאוסרת יחסים אינטימיים - ובכך שמה אחריות שווה על שני הצדדים - מאשר על ידי החובה לדווח לממונים עלי עם מי אני שוכב. --- הנה עוד דוגמה: המנהלת שלך מחזרת אחריך בחוסר הצלחה ואתה צריך לדווח לה שהצלחת בחיזורך אחרי עובדת אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, (כרגיל) אנחנו חלוקים בהגדרה של חופש החוזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל. אגב, לפי הפסיקה, אפילו בשביל ''יחסים אינטימיים'' רצוי שיהיה חוזה טוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |