 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוזר הדבר בעיני, ולא רק כאן אלא בכלל בטקסטים העוסקים בחלומות - איך זה שאנשים יכולים לספר את החלומות שלהם בצורה כל כך ברורה וזורמת, ואיך זה שהסיפורים מכילים לא רק עלילה מרכזית מובנת אלא גם פרטי רקע, לעיתים רבים ועפי"ר מדוייקים ומפורטים. החלומות שלי הם מקוטעים ולעיתים קרובות מטושטשים (גם חזותית וגם מבחינת התוכן), ואינם מסודרים בהתחלה-אמצע-סוף הגיוניים. בדרך כלל קשה לי אפילו "לארגן" אותם במילים ברורות ע"מ שאוכל לספר אותם ברמה סבירה. מוזר, מיהו התסריטאי המעולה הזה של החלומות של כל האנשים האחרים, ולמה אני עוד לא פגשתי בו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה קורה. לא לרוב, אבל זה קורה1. יש חלומות קצרצרים שהשפיעו עלי בעולם האמיתי, תרמו תובנה, תיארו חשש או רגש מוגדר אחר. ומנגד, היו חלומות ארוכים ומפורטים לא פחות (אם כי לא רוחניים כמו) החלומות של שוכמן. 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתי זוכרת חלומות בצורה מפתיעה וכמעט כל בוקר יש לה איזה חלום לספר. העלילה לרוב מופרכת ולא הגיונית, אבל עשירה בפרטים. אני תמיד זוכר שחלמתי בלילה, אבל שתי שניות מהרגע שאני פוקח את העיניים הכל נמוג ואין לי מושג מה חלמתי או אפילו על מה חלמתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שמשתמשת לא מעט בחלומותיה לעניינים שונים, נראה לי שבהרבה מקרים החלום עצמו הוא היולי במידה מסוימת, אבל במאמץ מסוים אפשר לתמלל אותו. מה שיותר מוזר לי הוא שבזמן האחרון חוזרת אצלי תופעה שחלה הרבה בילדותי - אני חולמת בהמשכים. בילדות זה ממש בלבל אותי לפעמים, כיוון שהחלומות היו ממשיכים זה את קודמו על פי אותו היגיון המשכי הקיים במציאות, ולכן היה קשה להבחין מתי קורה מה - חלום או מציאות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שהחלומות שלה עברו עיבוד ספרותי כלשהו בדרכם מראשה אל הטקסט הכתוב, דהינו, שנופו מהם אלמנטים "חלומיים" מדי ושהסגנון הכללי משקף גם את שוכמן ככותבת מודעת ולא רק את תת המודע שלה. ואפניק, אגב, שממנו לקחתי את תיאורי החלומות, טוען שהוא עצמו לא ביצע שום עיבוד שלהם להוציא קיצוץ של חלקים ארוכים מדי. מצד שני, אני גם מאמין שהחלומות אותנטיים בבסיסם, מכמה סיבות מרכזיות - 1) יש כמה תמות שחוזרות על עצמן ברבים מהחלומות. 2) יש, בכל זאת, מוטיבים מוזרים ומפתיעים בחלומות, דברים שלא מתאימים לפרוזה רגילה (למשל החפץ בתוך גליל המגילות). 3) אני לא מצליח לחשוב על שום סיבה חיצונית לכתיבת החלומות - אם יש להם נקודה אידיאולוגית להעביר, הם לא מעבירים אותה היטב; הם לא מסייעים בהפצת 'הקורס בנסים' (דבר ששוכמן לא רצתה במיוחד לעשות, בכל מקרה); הם לא מציירים את החולמת באור חיובי - או שלילי - במיוחד. החלומות נכתבו, כנראה, מתוך נסיון של שוכמן לכתוב אוטוביוגרפיה - נסיון שלא צלח, למרות שהיא ניסתה כמה פעמים. נדמה לי שהם נכתבו בעיקר כי היא רצתה לתעד אותם, אבל במהלך התיעוד גם שיפצה מעט את הסגנון. אגב, מכל החלומות המובאים בספרו של ואפניק - תשעה במספר (מתוכם הבאתי שלושה) - רק אחד מרגיש לא מעובד כלל, אבל עליו שוכמן טענה בהזדמנות אחרת שהוא זכרון, ולא חלום. בכל מקרה, הוא עצוב מאוד וקצר מאוד: הלן שוכבת בעריסה, ולידה כדור אדום וירוק [הכדור הופיע, בפני עצמו, בחלומות רבים קודם לכן - א.ק.א]. היא שוכבת באושר, חושבת לעצמה כמה היא יפה וכמה חם לה. בדלת מופיע אביה, לא נכנס, אלא רק עומד ומסתכל עליה. היא קטנה מכדי לגשת אליו. בעודו מסתכל, היא מרגישה איך היא הופכת מילדה קטנה ויפהפה לילדה מכוערת מאוד, והוא רק הסתכל ואז הלך. [יולי 1965, במהלך סדרה של חזיונות - א.ק.א] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה ישן מספיק? זה יכול לגרום לכך שלא תזכור את החלום (אצלי זה כך בבירור). אומרים גם שניהול יומן חלומות עוזר לזכור חלומות. מקדישים 10 דקות כל בוקר לרשום את כל מה שאתה זוכר, לפני שעושים כל דבר אחר ולפני הסחות הדעת. אפשר לשחזר בצורה זו הרבה. זה גם כלי מעניין מאוד ללמוד על עצמנו ועל התת מודע שלנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |