 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הבנתי מה דחף אותך לכתוב דווקא עכשיו על ספר שיצא לפני למעלה משלושים שנה. האם היה איזה ארוע שקשור בו לאחרונה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך מעידה על תרבות האינסטנט שאנחנו חיים בה. למה מה? כל מה שנכתב אתמול מת? ההתייחסות לספר ישן שלא קשור לאירוע תקשורתי נתפסת פתאום כחריגה? לפי המאמר, הספר הזה נחשב לקלאסיקה בתחום שרבים מתעניינים בו (אני לא נמנה עמם), וטוב להתוודע לקלאסיקות, ולא רק לרבי המכר הקיקיוניים, המתחלפים משבוע לשבוע בחלונות הראווה של רשתות שיווק הספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום קשר לתרבות אינסטנט. פשוט לא הצלחתי לגלות מדוע הספר הזה, שקלין אורון לא נשמע מלא התפעלות ממנו, אמור לעורר עניין היום - אחרי שהתחום התפתח ביותר מאז. בסופו של דבר, לא מדןבר הספרות יפה אלא במשהו יותר "לימודי" באיזה אופן, שיש בו חשיבות מסוימת לזמן הכתיבה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי קוראים כמוני, שאינם קרובים לנושאי העידן החדש וגם לא לספרות השייכת לתחום זה - המאמר דווקא מעניין ומוסיף ידע, והעובדה שהספר יצא מזמן אינה משנה, עקרונית. במאמר מספר אדם קלין כי לאחר שהספר תורגם לשבע עשרה שפות, נמצאים עכשיו שבעה תרגומים נוספים בתהליכי עבודה. מכאן ניתן להסיק כי בעיני אלה המצויים בתחום, הספר עדיין אמור לעורר עניין גם כיום, לאחר שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרכזית שבהן היא שהעניין שלי בנושא התעורר (יחסית) לאחרונה. יחד עם זאת, אם אתה תוהה לגבי מידת הרלוונטיות לציבור הישראלי, הרי שהתרגום לעברית יצא אף הוא (יחסית) לאחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שהתרגום יצא, לפי הדוד הידוע, ב-1996, נראה לי שהסיבהה המרכזית שהצבעת עליה היא באמת הסיבה.:) אשר על כן, טיפ - היה שווה שתאמר במאמר כמה מלים על מה שהצית את התעניינותך בנושא. (וכיוון שלא עשית זאת, אולי תעשה זאת עכשיו בתגובה?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא נראה לי מעניין, בעוד שאני עצמי מעניין הרבה פחות. אך על מנת לספק את סקרנותך, אני כותב עבודת דוקטורט בנושא קרוב, ובמהלכה למדתי לא מעט אודות הלן שוכמן. במקביל, השתתפתי בקבוצת מחקר שעסקה בנושאי חלומות, וההכרות שלי עם החומרים אודות שוכמן איפשרה לי לכתוב בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על סיפוק הסקרנות. על איזה חוג מדובר, פסיכולוגיה? וודאי שאתה מעניין, מה ז'תומרת? אגב, אם נתקלת בדברים של אביעד קלינברג (ההסטוריון), אולי הבחנת שהוא מכניס כמעט תמיד כמה מלים של נגיעה אישית; אז במקרה שלו הוא אולי קצת מרחיק לכת בעניין הזה, אבל יש מצבים שבהם זה ממש מתבקש. אני עדיין חושבת שהמאמר הזה הוא אחד מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. אני לא חסיד גדול של האסכולה הרפלקסיבית (שיש לה אוהדים רבים מאוד בקרב האנתרופולוגים), למרות שבהחלט ישנם מקרים בהם זה בלתי נמנע ואף רצוי. זה, נדמה לי, אינו אחד מהם: זהו מחקר מבוסס טקסט, המוצג כאן בתמציתיות וללא תיאוריה ממשית. אני מסכים, אגב, שאני מעניין - אבל רק אותי ואת מכרי. הלן שוכמן, לעומת זאת, צריכה לעניין גם אנשים שמעולם לא פגשו אותה או אפילו שמעו עליה, כיוון שהשפיעה בצורה משמעותית על תופעה תרבותית חשובה: העידן החדש. כאן ניסיתי לעמוד, בקצרה, על הקשר בין פן מסוים באישיותה לבין אותה ההשפעה (ואולי אפילו אותה התופעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... אפשר בכלל לעסוק באנתרופולוגיה באופן לא רפלקסיבי? תמהתני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה טובה, אבל לא מאוד רלוונטית לדיון: זו לא עבודת הדוקטורט שלי או פרסום בכתב עת אנתרופולוגי. במסגרת ה'האייל הקורא' (כמו בפורומים רבים נוספים) בהחלט אפשר להמנע מרפלקסיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי זו אכן לא נגעה למאמר באייל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |