 |
|
 |
||
|
||||
 |
תרגם בכישרון : זאב ז'בוטינסקי. נתן השראה : איפי טומבי0. עדיין מתהפך : אדגר אלן פו. בחצות לֵיל קֹר וָסַעַר, עֵת אני, הרוס מצער, בְּדיוניי חָכמָה נִשׁכַּחַת הִסתַּכַּלתִּי נם-וער, בָּא קישקוש סתום בדלת, רך כדפק יד נחשלת – זו חוששת – או שואלת – הוכחה או דבר אחר. „זֶה אלמוני“ – כך לחשתי – „זה אורח, זר או גר – זֶה אייל, לֹא יותר“. זכור לי ליל עצבת – סוּפַת־תגובות לה מְיַבֶּבֶת – מתמטיקה, נעזבת, נשחטה בְאוֹר חיוור לֵיל אֵין־סוֹף, אֵין קֵץ לסבל – לֹא הוֹעִילוּ דיוני ההֶבֶל השכיחוני את האבל – את הצער הבוער – אֶת הגדולה שנמוגה כחלוף חלום עובר – אשליה, ולא יותר. סיקרונים הומים ברחש צקו לחש, הגו נחש – תש"חיסט יריע ביבי נס אימתה להסתתר. להרגיע לב קודח, אֶל עַצמִי בְקוֹל בוטח שׁוּב אָמַרתִּי „זֶה אוֹרֵחַ, איציק ש שמאחר – מוס אֶחָד תּוֹעֶה בַדֶּרֶך, מאן בַּנֶּשֶׁף מתברבר – זֶהוּ, זֶה וְלֹא יוֹתֵר“. נח לרוח היגע, שב ליבי להירגע, וְקָרָאתִי „הוֹ יִסלַח־נָא – לֹא יָכֹלתִּי לקשר מַה זֶּה, יָד קָלָּה דוֹפֶקֶת אוֹ ריצפת טיעוני שוחקת, כִּי הזנחתי לִי בַשֶּׁקֶט כתַּרדֵּמָה בֵין נם וער“ – וּפָתַחתִּי אֶת האתר בְּעוֹדֶנִּי מברבר: אפלה – ולא יותר. וּבִתהֹם רַבָּה סָקַרתִּי, וגילגלתי, וְהִרהַרתִּי – הִרהוּרִים שֶׁפֹּה בֶן־חֶלֶד מֵעוֹלָם עוֹד לֹא הִרהֵר. אֲפֵלָה – וְלֹא נָאוֹרָה; חיפושים – וְלֹא נֵעוֹרָה; וּפִתאֹם הַשֵּׁם „בלבן“ אֶת שַׁלוַת הַלֵּיל נִקֵּר. אֶת השם אני לחשתי: הד באופל התנער – הֵד בָּאֹפֶל, לֹא יותר. וְחָזַרתִּי דֹם לָשֶׁבֶת, וּלבָבִי אוכל ת'סרט – וּפִתאֹם שָׁנָה הַדֶּפֶק, אַך כָּעֵת דיון אַחֵר. אָז אָמַרתִּי: „זֶה דורפל מְנַדנֵד נושא פָּתוּחַ – את טיעוני זורק לרוח: סוֹד הַכֶּשֶׁף מתברר. חַלּוֹנִי אֶפתַּח אַבִּיטָה, וְהַכסל יִתבָּרֵר – זֶה הָרוּחַ, לֹא יוֹתֵר. “ הֲרִימֹתִי אֶת מסגרת החלון – וּגְדָל תפארת בָּא שכ"ג יָשִׁישׁ כַּנֵּצַח – בָּא מצחיק וְגם קוֹדֵר, בָּא יָהִיר כְּלוֹרדּ בּרִיטַנִי, בְּחמלה לֹא בֵרְכַנִי, וְהִמרִיא לוֹ, זְכוּרָנִי, לטיעון תַּחַת־הַנֵּר – לחולשה שֶׁל נימוקי עַל קִירִי בְאוׁר אחר – שָׁמָּה נָח – וְלֹא יוֹתֵר. בָּעֵינַיִם בּוֹ דָבַקתִּי וּמִתּוֹך עצבי צחקתי – עַל גֵּאוּת פָּנָיו שָׂחַקתִּי וְהִתַּלתִּי בוֹ אומר: „כַּרבָּלתּוֹ מִקצָת נִקרַחַת, אַך טיעוניו הם ללא שחת, אַלּוּפִי מֵעֵמֶק שַׁחַת בּוֹ ההגיון שַׁלִּיט יָשֹר! מַה שִׁמךָ בֵין שָׂרֵי-תֹפֶת, שָׁם, בְּאֹפֶל אתר עָכוֹר ?“ וַיִקרָא: „עכש"י אֵין־דּוֹר.“ כֹּה כתב – בָּרוּר קראתי, וְתָמוֹהַּ לוֹ תָמַהתִּי, אִם־כִּי טַעַם לֹא הֵבַנתִּי – לֹא יָכֹלתִּי עוֹד לחפור: מִי שָׁמַע כִּי בוֹא תָבֹאנָה קישורים אל-תּוֹך־מָעוֹנָה: מִי עַל סֵמֶל קאליופה, כֹּה בַלֵּיל, חָזָה צִפּוֹר – עוֹף מוּזָר, קוֹדֵר כַּחֹשֶך, עַז מַראֶה, קַדמוֹן, שָׁחוֹר וְנִקרָא „עכש"י אֵין־דּוֹר“ ? אַך לֹא זָע, לֹא רֹאשׁ הֵנִיעַ, וְאַחֶרֶת לֹא הִבִּיעַ – כִּי זמני להשחית הגיע, זמן נמוג כבר עַד מָּקוֹר. נָח קָפוּא עַל הָאַנדּרָטָא – וְלָחָשׁתִּי „נעלמת? כִּי מָחָר מִבֵּית צָרָתָה שוב טיעון תתקוף בדרוֹר“ – כַּתִקווֹת, כְּאָח ורע, נוּס תָּניס אֶל תוך האוֹר“ הוּא קָרָא „עכש"י אֵין־דּוֹר“. „צֵא וָלֵך, שָׂטָן!“ רָעַמתִּי בַחֲרוֹן אַפִּי, וָקַמתִּי, – „שׁוּב לַסַּעַר, תעבוד קצת – שָׁם יָאֶה לְךָ מָדוֹר! אַל תַּשׁאִיר "כש" שחרחרת – אוֹת לַנפש משקרת! אֶת הגיוני פָרַצתָּ פֶתֵע וְהֵבֵאתָ בוֹ מָגוֹר – אַל תַּפרִיעַ, צֵא, עָזבֵנִי, מלש"ביסט בִדמִי וּדרוֹר !“ וַיִקרָא: „עכש"י אֵין־דּוֹר“. וְנִשׁאָר, נִשׁאָר נָטוּעַ – לֹא יָנוּעַ, לֹא יָזוּעַ, לֹא יָסוּר מקאליופה וְלָנֵצַח עוד יחזור; וּמֶבַּט עֵינָיו מַבִּיעַ טיעוני שָׂטָן מֵרִיעַ, והגיון אוֹתוֹ מניע וּמַרתִּיעַ צֵל השאול; וְנַפשִׁי לְאוֹר וָחׁפֶשׁ מהאתר הכחול לֹא תָקוּם – „עכש"י אֵין־דּוֹר“! (לא לקחת ביתר רצינות, לא קישרתי לדיונים האמורים כדי להשאיר מקום לפרשנות) 0 - |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הולי מקרל, או שמא מוטב לומר הולי מולי! וכל המוסיף - לגהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מדאים! אדיר שמיר! (מי זה הכישרוני הזה?) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |