 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הבעיה העיקרית, גורס קרייטון, היא היומרה של בני האדם, לפיה מצד אחד אנו מסוגלים להשפיע על האקלים של כדור הארץ, ומצד שני אנו מסוגלים לתקנו. זוהי יהירות אנושית טיפוסית. למרות כל ההתפתחויות המדעיות, אנו יודעים מעט מאד על האקלים, על מה שמניע אותו, על מה שגורם לתופעות שונות הכלולות בו, ועל מה שיכול לשנותו. בין מעט הדברים שאנו כן יודעים נכללת העובדה שכדור הארץ עבר בהיסטוריה שלו מחזורים שונים של תופעות אקלימיות, ובתוכן תקופות של התחממות ושל קיפאון. איש לא יודע להסביר מה בדיוק גרם למחזורים אלה." בספרו של אל גור, את רובו יצא לי לקרוא ממש לאחרונה, קיימות הפרכות לרוב טענות אלו בדיוק. מצחיק קצת לתקוף עמדה שיוצגה בספר עם ההסבר בדיוק לתקיפה זו. בעניין היומרה: האטמוספירה של כדור הארץ אינה גדולה כל-כך (100 ק"מ כאשר 75% ממנה נמצאים ב 11 קימולטרים בלבד, מתוך רדיוס כדה"א של כ- 6400 ק"מ). כלומר, רוב האטמוספירה מהווה שכבה דקה בעובי שבריר אחוז של כדה"א. מישהו רוצה לחשב כמה טונות של CO2 צריך "לשפוך" לאטומספירה כדי להשפיע על הכמות באופן משמעותי? בכלל, טיעון היוהרה בפני עצמו, ללא מספרים, הוא מפוקפק ופונה לרגש, ולא להגיון. בנוגע לידע על האקלים: נכון, יש הרבה שלא יודעים, אבל גם יש כמות כלשהי שכן ידועה - שמצביעה באופן חד-חד ערכי על קשר (אולי סיבתי, אולי לא) בין CO2 לבין התחממות כדה"א. קשר זה נמצא, ע"פ ספרו של גור, בין בועיות אוויר שנכלאו בקרחונים לאורך השנים, לבין הטמפרטורה הממוצעת באותן השנים, גם ע"פ שכבות הקרח של אותם קרחונים. בנוסף, יש הסבר מדעי מאוד הגיוני ופשוט שמסביר למה קיים קשר סיבתי בין תוספת של CO2 וגזי חממה אחרים לאטמוספירה לבין התחממות כדה"א (פליטת החום כקרינת אינפרא-רד נבלעת בגזים אלו) - כך שצפוי לחלוטין שגזים אלו יביאו לאפקט המדובר. השאלה היא רק כמותית - כמה חום נוסף גזים אלו מוסיפים לכדה"א (לי יש תהייה אישית מדוע אי-אפשר פשוט לחשב את העניין ולסגור על הקשר הסיבתי). בנוגע ל"תקופות" ההתחממות והקיפאון – טיעון זה הוא טיעון נוסף שכבר קיבל את היחס בספרו של גור - שם הוא מראה, שוב באמצעות שכבות קרח מאלף השנים האחרונות בקרחונים, שאכן היו שינויים בטמפרטורה (עם קורלציה מלאה לכמות ה-CO2 דרך-אגב) לאורך השנים. בימי הביניים רואים שתי פסגות של טמטפרטורה ממוצעת גבוהה יותר. אבל פסגות אלו הן כחמישית מהגובה אליו הגיע כדה"א בעשרות שנים האחרונות! כלומר: מחזורי טמפרטורה היו – אבל כמעט זניחים יחסית למה שכדה"א חווה עכשיו. לא קראתי את הספר המדובר - אבל אני חייב להגיד שאם שאר הטיעונים בו חלשים כמו טיעונים אלו, הספר של אל גור הרבה יותר משכנע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכוכב החדש בלומברג, שהופיע בכנס הרצליה, הוסיף סומק חדש ללחיי מבקרי התפיסה המקובלת על התחממות כדור הארץ.נדמה לי שהתגובות בסיינטיפיק אמריקן נותנות תשובות סבירות לביטיים הללו של הימין הכלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"[...] מחזורי טמפרטורה היו - אבל כמעט זניחים יחסית למה שכדה"א חווה עכשיו". אני מציע לך לקרוא שוב את מה שכתבת ולחשוב על זה. האם שמעת אי פעם על תקופות הקרח? האם ידעת שהמדבריות הגדולות של צפון אפריקה והמזרח התיכון נוצרו עקב שינויי אקלים, עליית טמפרטורה קיצונית ומחסור במשקעים? מהיכן לדעתך מגיע הנפט שמצוי בכמויות גדולות באדמת מדינות המפרץ הפרסי? האם לא היו שם בעבר הרחוק כמויות גדולות של צמחייה שהפכו ברבות הדורות לנפט? שינויי הטמפרטורה של ימינו, לעומת כל אלה, הם אפילו לא בגדר שיהוק קל של האטמוספירה. מי לידינו יתקע שבעוד מיליון שנה לא תהיה תקופת קרח חדשה? בעצם, מהתבוננות בחלון בזמן כתיבת התגובה הזאת נראה לי שהיא כבר התחילה (שלג...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בירושלים השלג התחיל בהחלט...:) ותקופות הקרח? הן לא קרו בגלל התערבות הדינוזאורים בטבע??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' א. למעשה, כל מדבר עכשווי ברחבי העולם בו מגלים נפט מהווה הוכחה חותכת לשינוי אקלימי אדיר שהתרחש במהלך הזמן. ב. תקופת קרח חדשה עלולה/עשויה להתרגש עלינו לא רק בעוד מיליון או יותר שנים, אלא אפילו מחר בבוקר. ויש החוששים כי בעצם עידן הקור נפתח כבר שלשום. הרי לגישת המצדדים בגורמי טבע חיצוניים לבני האדם כמקור לשינויים קיצוניים באקלים, אין שום דרך לדעת מתי וכיצד יקרו הדברים. בניגוד לאחיהם הדבקים בתיאוריית האסון האקולוגי כתוצאה מאפקט החממה, והמוכנים אף לנקוב בתאריך משוער לפרוץ הקטסטרופה (אם היא עוד לא כאן בדיעבד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאורך ההסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ היו שינויי אקלים, אבל זה לא סותר (או מאשש) את ההנחה שלאדם יש השפעה על התחממות כדור הארץ. מה שלא ברור לי הוא מה המטרה של הספר - להראות לכולם שאפשר להמשיך לשרוף דלק פוסילי כי לא הוכיחו שהדבר מזיק ? בוא ננסה להסתכל על הצד השני. אולי עדיין לא הוכח סופית שכדור הארץ מתחמם מסיבות אנושיות, אבל גם לא הוכח סופית שכדור הארץ לא מתחמם, או שלנו אין מה לעשות בנידון. אם ניקח את האפשרות לא לעשות כלום, ונטעה - נהרוס לדור הבא את כדור הארץ. אם כן נפעל להקטין את פליטת גזי החממה, נקטין את שריפת הדלקים הפוסיליים, נקטין את זיהום האוויר ונחיה חיים טובים יותר. מי שיפגע מפעולות אלו יהיו איילי נפט בארה"ב ובמזרח התיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זו הגירסה החילונית של "הירוקים" להימורו של פסקל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבנה הטיעון שלך הזכיר לי את "Pascal's wager". הימורו של פסקל (בקיצור) הוא טיעון בעד עבודת האל מטעמים תועלתניים. הטיעון אומר שכדאי לחיות כאדם מאמין, בלי קשר לאם הטיעונים לקיומו של אלוהים שכנעו אותך או לא. במקרה של קיום, הרווח אינסופי. במקרה של אי קיום, ההפסד לא קיים עד זניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במידה מסוימת, כן, אלא שביישום הזה היא לא לוקה בפגם הבסיסי של פסקל. השאלה של מחיר הטעות היא שאלה חשובה מאד בתהליך קבלת החלטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שמץ של ספק שהשאלה של מחיר הטעות היא שאלה חשובה מאד בתהליך קבלת החלטות, אבל תגובה 469660 כן לוקה בפגם הבסיסי של פסקל. אי אפשר להתיחס בביטול למידת הסבירות של שתי התזות ולהתיחס אך ורק לנזקים הצפויים לנו אם לא ננהג עפ"י המלצות אחת מהן2. הטיעון הלקוי משתמש באי קיום ההכרעה הודאית לכאן או לכאן1, על מנת להראות שכל המשקל של ההכרעה התועלתנית מונח *רק* על מידת הנזק האפשרי. או שהטענה למעלה אנלוגית לטיעון של פסקל או שקיימת בה ההנחה הסמויה שהסיכוי לנזק מספיק גבוה על מנת שנתיחס ברצינות לגודל הנזק הצפוי (אפילו אם הוא לא ודאי). אם ההנחה הסמויה לא קיימת, אז הטיעון פגום. אם ההנחה הסמויה אכן קיימת בתגובה, אז הליקוי בה הוא ניסוחי ויועיל לחשוף אותה כדי שהטיעון כנגד ספרו של קרייטון יהיה מוצלח יותר. ___________ 1 "אולי עדיין לא הוכח סופית שכדור הארץ מתחמם מסיבות אנושיות, אבל גם לא הוכח סופית שכדור הארץ לא מתחמם, או שלנו אין מה לעשות בנידון." 2 אחרת, בקלות אני יכול לשכנע את קוראי האייל להתחיל להגן על חייהם באמצעות חבישת קובעי אלומיניום שיגנו עליהם מפני קרינה קוסמית שעלולה להמיס את מוחותיהם בכל רגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי נוח להציג את הדברים כך אבל זה מאוד פשטני לטעון שהנזק היחידי מצמצום הפליטה הוא פגיעה ברווחים של אנשים עשירים מאוד. צמצום הפליטה בעולם המתפתח משמעותו פחות תחנות כוח = פחות חשמל למיים נקיים, בתי חולים ושאר דברים נאים שאנחנו רואים בהם מובן מאליו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מים נקיים ??? מה זה? פרס החוקר המצטיין יקבל מי שימצא בארץ מקור מים נקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וריח פרדסים זה סוג של מטהר אוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שיפגע מפעולות אלו יהיו איילי נפט בארה''ב ובמזרח התיכון. לא רק הם. גם מאות מיליוני סינים שיאלצו להמשיך לחיות ללא מיזוג בקיץ, וללא מדיח כלים כל השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת נשמע נחמד מאד, רק שאין לזה כל כך אחיזה במציאות. אליבא דמאמינים בתיאוריית השפעת האדם על התחממות הגלובלית, בכדי שהדור הנוכחי יוכל לשנות משהו משמעותי במצבו של כדור הארץ, תיאלץ הכלכלה הגלובלית לעצור בחריקת בלמים. הכלכלה העולמית מונעת, פשוטו כמשמעו, ע"י דלק מחצבי (כלומר פחם, נפט וגז). בסין נבנית כל שבוע תחנת כוח פחמית חדשה. בכדי לחולל שינוי משמעותי במצב הדברים הרה האסון יהיה צורך בהרבה יותר מהורדה של אחוז אחד או שניים בכמות הפליטות של co2, ולכך יש השפעה על כל אחד ואחת מאתנו, במיוחד אלה החיים בעולם המפותח. במלים אחרות: קל מאד לומר - קשה יותר לעשות. מה תגיד אם תמצא שבכדי לעצור את מגמת ההתחממות תיאלץ להנות מחשמל בביתך רק שעה אחת בכל יום? או שיימנע ממך לנהוג במכונית פרטית? או שלעולם לא תוכל לבקר בחוץ לארץ משום שטיסה במטוס נוסעים תיחשב לפשע? נשמע מגוחך? ייתכן, אבל צעדים כגון אלה הננקטים היום, כמו "קיזוז שיעורי פליטה" (מי שטס לחו"ל ישלם מס נוסף בגין הפליטה שהוא גורם) מצליחים להשפיע יותר על המצפון של האנשים מאשר על האקלים של כדור הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציג את שוחרי איכות הסביבה כשמרנים שבאים לעצור את הקידמה, אבל דווקא דרך ההצגה שלך אינה מייצגת את המציאות וזאת מכיוון שיש אלטרנטיבות - הכל עניין של כסף עלות ייצור קילוואט/שעה של חשמל מסחרי ממוצעת עומדת על 11 סנט (בארה"ב) מול עלות של כ- 30 סנט בחשמל ממקורות אלטרנטיביים (1). בתמיכה ממשלתית במקורות האלטרנטיביים (כפי שנעשה כיום בעיקר במקומות בהם אין מחצבי אנרגיה - גרמניה היא המובילה העולמית) ניתן להקטין את צריכת הנפט כבר כיום - עוד לפני שהושג שיווי משקל כלכלי (1) הפער ביניהם הולך ומצטמצם משני הכיוונים - פיתוחים חדשים מול עלות הנפט העולה מצביעים על שוויון במחירים בשנת 2015 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל באמת עניין של כסף רק שכסף איננו רק מספרים בבנק אלא מייצג מציאות קונקרטית (ולא צומח על העצים). את הכסף בשביל הסובסידיה צריך לקחת ממישהו וזה אומר שאותו מישהו לא יוכל לרכוש דברים אחרים באותו כסף שאין לו. מנקודת מבטו אתה בהחלט עוצר את הקדמה. בנוסף על כך, הסובסידיה מהווה תמריץ שלילי להפיכת אותם מקורות אנרגיה אלטרנטיביים לכלכליים באמת, אם אני יכול לגרוף רווחים גם עכשיו על ידי ייצור לא יעיל של אנרגיה תוך כדי כך שהממשלה מצרה את צעדיהם של המתחרים שלי, איזה מוטיבציה יש לי לייצר בעלות נמוכה יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הנקודה הראשונה - סובסידיה לצד אותו רוצים לפתח או מס על משהו שפוגע ('מס זיהום' במקרה שלנו) אינו המצאה חדשה. האם איכות הסביבה חשובה מספיק למאמץ זה? לי נראה שכן, לא פחות מתמיכה בספורט לדוגמא (וזה מאחד שיש סיכוי סביר שהוא מעריץ הספורט הנלהב ביותר באייל). על הנקודה השניה - לא מדובר כאן על חברה אחת לאנרגיה אלטרנטיבית מול חברה אחת לאנרגיה קונבנציונאלית. קיים מאבק על מציאת פתרונות ייצור חשמל זולים בין האלטרנטיבות השונות ובכל שיטה בין מספר רב של חברות אשר רוצות למכור את המוצר שלהן (חשמל) למספר קטן יחסית של לקוחות פוטנציאליים. בתחום הסולארי לדוגמא, בו אני קצת מתמצא, משחקות חברות ענק עולמיות (שארפ, ג'נרל אלקטריק, סניו, מיצובישי ועוד רבות) המתחרות אחת בשניה בסופו של דבר בעיקר בפיתוחים של פתרונות זולים יותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הנוגע למקורות אנרגיה חליפיים, קיימת הסכמה - כמעט קונצנזוס - שפרט לאנרגיה הגרעינית אף מקור אנרגיה אחר אינו יכול לשמש באופן המוני לייצור חשמל. כל הפתרונות המוכרים כיום: רוח, שמש וכיו"ב, אינם יכולים לענות אלא על אחוזים בודדים מייצור החשמל העולמי. כורים גרעיניים, לעומת זאת, ידועים מזה שנים רבות כפתרון יעיל ונקי, אך החשש העצום מפני תקלה אפשרית בכור, וכן הזיהוי התדמיתי שלהם עם תוקפנות פוליטית מונעת את הקמתם במקומות רבים בעולם. נסה למשל להקים כור גרעיני לייצור חשמל במקום כלשהו בארה"ב - אין לכך סיכוי. עד שלא תהיה פריצת דרך מדעית שתאפשר ייצור יעיל וזול של כמויות אנרגיה גדולות ממקור שאינו ידוע כיום - לא ניתן יהיה להחליף את הפחם והנפט כמקור ייצור החשמל המרכזי בעולם. אותו כנ"ל לגבי החלפת הנפט כמקור הנעת כלי הרכב שלנו - הפתרונות הקיימים כמו הרכבים ההיברידיים משפיעים רק בשוליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת אינו יכול לשמש באופן המוני לייצור חשמל? כבר היום מעל 13% מהאנרגיה באה ממקורות אלטרנטיביים (20% כולל גרעין) וכ- 18% מהחשמל מופק מהם (מעל ל- 30% כולל גרעין) (1). במאמצים נכונים ניתן להגיע למצב של 50-50 בין אנרגיה מתכלה ושאינה מתכלה עד לשנת 2050. נראה לי מכובד בהחלט (1) מקור (וחומר קריאה טוב בנושא)http://www.iea.org/Textbase/Papers/2006/renewable_fa... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Peak Oil הוא כבר כאן. אין זמן לחכות עד 2050. אם לא יצליחו לעבור לאנרגיות חלופיות מוקדם יותר, צפוי זעזוע קשה לציוויליזציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפרש בצורה מגמתית נתונים. 13 האחוזים שלך מורכבים משריפת פסולת וגידולים, שימוש במקורות גיאותרמיים ומים זורמים, דברים שלא ניתן לשפר בלי לפגוע בסביבה (לייצר עוד פסולת או לחסום עוד נהרות) או נהנים מפוטנציאל צמיחה מוגבל (אנרגיה גיאותרמית למשל לא ישימה בכל מקום). אנרגיה מהשמש (ישירות), גיאות ורוח ביחד מגיעה לעשירית האחוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מפרש כלום - פשוט קורא עד הסוף. תמשיך להמלצות ולגרף המראה את התוצאות של המלצות אלו ותראה את ה- 50-50 שדיברתי עליו. אני לא יודע על איזה עשירית אחוז אתה מדבר. אנרגיה סולרית עומדת כיום על כחצי אחוז וצפויה לעלות עד לכ- 5% בשנת 2050. עיקר הקידום יהיה בשיטה הפוטו-וולטאית ולא התרמו-סולרית שהיתה מקובלת מאוד עד שנות ה- 80. אם כי אם תשאל את סולל וחברותיה - גם בתחום התרמו-סולרי אפשר להרוויח המון כסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלצות ותחזיות מעניינות כקליפת השום, לכתוב על מה יהיה בעוד ארבעים שנה זה קל, כי עד אז כבר אף אחד לא יזכור להוכיח מישהו על השטויות שהוא כותב. אנרגיה סלוארית עומדת על 0.039 אחוז לפי המקור שלך (ע' 4, איור 1), סדר גודל מתחת למה שכתבת. עיקר הקידום יהיה בטכניקות שפויות, כי אף אחד לא מתכוון לרצף מאות קילומטרים רבועים בלוחות סולאריים רק כדי לעמוד בגידול האדיר בצריכה (לפני שהורדנו את הפליטה ולו באחוז). אין לי ספק שאפשר להרוויח המון כסף, הבעיה היא לייצר המון אנרגיה, את זה עוד לא הצליחו לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הצליחו לייצר המון אנרגיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא'נה, בשביל מישהו שלא בקיא בנושא אתה מתבטא בוואחד ביטחון. אתה מדבר על שדות תרמו-סולריים ואני מדבר על תאים פוטו-וולטאיים. אם יש לך זמן, תגגל ותבין, אם לא כשאני אחזור למשרד אני אנסה לתמצת את זה. חוצמזה, גם 20% מסך צריכת החשמל -לא בעוד 40 שנה- זה לא זניח, ואם לא תתכנן היום, בעוד 40 שנה המצב יהיה גרוע יותר פינת בזוקה ג'ו: הידעת שהחל מ- 2008 כל בניין חדש שמוקם בלונדון, חייב לייצר 80% מהאנרגיה שהוא צורך באמצעים לא מתכלים? עוד הערה לסיכום - תבדוק כמה קילומטרים סולאריים חברות ישראליות בלבד (סולל, לוז החדשה והשלישית שיצאה מלוז ושמה ברח לי) עומדות 'לרצף' בשנים הקרובות בקליפורניה בלבד, לפני שאתה קובע עובדות כל כך נחרצות (ושוב - זה רק החלק הקטן של אנרגיה סולרית שעתידה להיות בשימוש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ה"משטחים" עצמם, להפקת אנרגיה סולארית, אינם מתכלים ואינם יכולים להוות בעצמם מפגע סביבתי? (ביחוד לאחר שנרחיב את השימוש בהם במספר סידרי גודל) מלבד נימוקים טריווילים (כגון פסולת גרעינית, למשל) האם יש נימוקים טובים נוספים להעדפת האנרגיה הסולארית על פני שימוש בתחנות כוח גרעיניות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין נימוקים להעדפה מוחלטת של פתרון מאנרגיה לא מתכלה אחד על משנהו. אם מתקינים חלונות PV שמספקים אנרגיה זולה בבניינים ה'ירוקים' ומחזירים את השקעתם בתוך שנים ספורות (1) - אז למה לא? - ללא קשר לפיתוח אנרגיה גרעינית ההנחה היא שהגיוון הוא טוב, כאשר לכל שיטת צריכת חשמל יש את היתרונות שלה וגם את החסרונות שלה (פסולת גרעינית, התייקרות מוצרי צריכה וכד') ולכן כדאי לשקול כל שיטה לגופה, אל מול האלטרנטיבה המתכלה במדבריות קליפורניה לדוגמא, שדות תרמו-סולריים יכולים לספק אנרגיה זולה בהשקעה סבירה ולכן שם הם מהווים השקעה טובה. (1) כולל במדינות בעלות קרינת שמש נמוכה כגון אנגליה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' שאלה: למה בישראל רוויית השמש לא הולכים בכל הכוח על אנרגיה סולארית, אם ההשקעה חוזרת תוך מספר שנים? [כנ"ל לגבי מדינות אחרות הכוללות שטחים נרחבים של מדבריות, שממילא אינם נצילים לשימושים אחרים] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל היא מעצמה עולמית בתחום התרמו-סולרי, שהוא הרלוונטי לנושא כמות השמש. לוז היתה פורצת דרך בתחום ויוצאותיה נמצאות חזק בתחום גם היום. יש אפילו המצאות שונות ומשונות כמגדלים סולריים (ראה דה-מרקר מלפני חודש) שמפתחים בארץ. אתה צודק שהשימוש בארץ בשדות תרמו-סולריים אינו גבוה. על פניו אין סיבה שלא יבנו מתקנים בנגב. ההשקעה החוזרת שדיברתי עליה (בפאנלים של PV), אפילו לא דורשת שמש חזקה. לא ברור למה בארץ זה לא נפוץ, כאשר הניחוש שלי הוא שפשוט אין מודעות לנושא - הקבלן לא מציע והלקוח לא מבקש. אני מניח שתוך עשור-שניים זה ישתנה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על העצלנות, מה זה חלונות PV? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד בקיצור - חלונות שיש בהם תאים פוטו-וולטאים - שיטה להפקת חשמל באמצעות שני מוליכים למחצה (בד''כ סיליקון) שטעונים במנוגד. קרני השמש יוצרות מתח בין שני המוליכים שנאגר במצברים. כמו שכתבתי, השיטה אינה מחייבת קרינה חזקה ישירה. כאשר יש אור חלש - תפוקת החשמל נמוכה, בניגוד לשיטה התרמו סולרית בה כשאין אור שמש ישיר, לא מופק חשמל כלל ולכן היא צפויה להיות בשימוש גם במדינות קרות יותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אולי מותר לי להמליץ לך על דיון 2631 . שכ"ג בטח צנוע מכדי לעשות את זה בעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' למעשה "הירוקים" הינם שמרנים במובנים מסוימים: למשל בהתנגדותם המוחלטת לאנרגיה המופקת מגרעין (השטן הגדול), למרות היותה נקיה מכל פליטות גזיות (כ-80% מתפוקת החשמל בצרפת). בהתנגדותם להקמת סכרים ומפעלים לייצור חשמל ממים. אפילו חוות תחנות הרוח ברמה נתקלו במחאות חריפות מצד שוחרי איכות הסביבה המקומיים, בטענה שהן מקלקלות את הנוף ועלולות לפגום בחיי בעה"ח בקרבתן. כנ"ל לגבי הרעיון להפיק חשמל באמצעות גלי הים. כנ"ל לגבי המעבר לרכבות חשמליות, המזהמות פחות מהקיימות (בשל הצורך לפרוס קווי מתח מעל כל המסילות). אכן סוג של דת חילונית-מודרנית מלאה בסתירות פנימיות ובבילבול רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'הירוקים' זו הכללה גורפת. מרבית התומכים באנרגיה חלופית רואים את מקומה של האנרגיה הגרעינית לצד שאר מקורות האנרגיה. נכון שהמיעוט הקיצוני עושה הכי הרבה רעש - אבל זה ככה בכל מקום, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שכל התייחסות לקבוצה רבת-משתתפים נגועה בהכרח במידה של הכללה. אבל תנסה לדבר עם הירוקים בגרמניה (ובעצם, כמעט בכל אירופה המערבית וצפ' אמריקה) על גרעין, והם יראו בך ממש כופר בעיקר. בערך כמו חזיר ליהודים חרדים. לא יודע מה מרכיב הקיצונים והמתונים בקרב הירוקים, אבל כן ידוע שמאז התגברות המגמה הסביבתית בעולם המערבי, כולל מפלגות פוליטיות שמצען שולל בתוקף אנרגיה גרעינית, כמעט ולא מוקמות תחנות כוח באלו ברוב המדינות המפותחות. גם בישראל של לפני כעשרים שנה, עוד בטרם הגיעה ההכרה בחשיבות נושא איכות הסביבה גם למחוזותינו, לא העזו בחח''י ולו להתחיל בסקר היתכנות הקמת תחנת כוח גרעינית. הנושא פשוט לא היווה אופציה. אפילו לא על הנייר בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ירוק ואין לי חברים ירוקים, ככה שיכול להיות שאתה צודק. כשבחנתי את נושא האנרגיה החלופית לא ראיתי התנגדות מסיבית (באינטרנט) של ירוקים לאנרגיה גרעינית. עיקר ההתנגדות שגיליתי היתה מצד המצדדים באנרגיה המסורתית - אם מתוך אינטרסים ואם מתוך פחד. גיגול קצר עכשיו (1) מראה שיש גם ירוקים בעד אנרגיה גרעינית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחלק ממדינות העולם השלישי הפיתוח הכלכלי כולל שימוש במקורות אנרגיה חדשים. בהודו מחוברים חלק מאזורי ההימליה (ספיטי, לאדאק, זנסקר, לאהול) לרשתות חשמל מקומיות המנצלות אנרגיה ידידותית יחסית - סולרית, כח המים, רוח. האמריקאים שורפים כרבע מהאנרגיה הנשרפת על פני כדור הארץ. קשה לי להאמין שאין להם אפשרות לצמצם את פליטת גזי החממה בלי לגרום לקריסת הכלכלה האמריקאית. בארץ לא ממצים את הפוטנציאל של מקורות אנרגיה ידידותיות יותר - כמו אנרגיה סולרית. אם יהיה חוק שאפשר למכור לחברת חשמל, חשמל המיוצר מפנלים סולריים, יותר אנשים יתקינו פנלים כאלה ושריפת הדלקים תצטמצם. ייצור מקומי של חשמל יחסוך הרבה אנרגיה גם כי הפנלים לא מזהמים בזמן פעולתם וגם לא יהיה צורך להוביל חשמל מחדרה לעפולה לדוגמה. חלק מהאנרגיה מתבזבז בהולכת החשמל בכבלים. עידוד לשימוש בתחבורה ציבורית יחסוך הרבה דלק, סגירת ערים לתחבורה פרטית יחסוך דלק, גזי חממה וזיהום אוויר. הקצאת שבילים לנסיעה באופניים בתוך העיר יעודדו מעבר לתחבורה מסוג זה. חשבת פעם כמה אנרגיה מזהמת נפלטה כדי להביא אלייך הבייתה ארוחת צהריים. הבאת חלק מגידולי המזון לתוך העיר יקטין את הובלת התוצרת על ידי משאיות ויחסוך באנרגיה ובפליטת גזי חממה. בקובה עשו זאת, כמו שמתואר בסרט The Power of Community: How Cuba Survived Peak Oil גינות קהילתיות יש גם בארץ. שני אתרים הקשורים לנושא: http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&... לגבי השאלה האישית - למען ילדי שכבר נולדו ונכדי שעדיין לא בתכנון, אני מוכן להוריד את רמת החיים שלי. אם אני חושב על זה, זה לא למען ילדי או נכדי, אל למעני. השינוי מתחיל להשפיע עלינו. חוץ מזה בלאו הכי אומרים שהנפט עומד להגמר, אחריו יגמר הגז והפחם. מה יהיה אז על הכלכלה העולמית ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חוק (או אולי זאת רק תקנה, אבל לא זה מה שחשוב) שאפשר למכור לחברת חשמל חשמל המיוצר מפנלים סולריים (או מכל מקור אחר. לחשמל, כמו לכסף, אין ריח.) הצרה היא שהמחיר המשולם לקוט''ש נמוך מעלות ייצורו באמצעות פנלים סולריים. בנוסף, הפנלים אמנם לא מזהמים בזמן פעולתם, אבל תהליך ייצורם אינו בדיוק ''ידידותי לסביבה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא המציאו את המכונה שתייצר משהו ללא מחיר. ייצור פנלים מזהם, אבל בטווח ארוך הוא פחות מזהם מתחנת כח שעובדת על מזוט. הדבר שמזהם מאוד בהפקת חשמל סולרי הם המצברים. יש להם בלאי גדול ומצבר מת הוא פסולת רעילה. לכן ייעול הקשר בין צרכנים שיתקינו פנלים על הבית לבין חברת החשמל יחסוך התקנת מצברים (נמכור לחברת החשמל ביום ונקנה בלילה), ויקטין את הזיהום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע מה חברת החשמל עושה עם החשמל שהציבור מוכר לה בשעות הלילה? האם זה חוסך לה כסף, או סתם מחוייב על פי חוק (עלות שתגולגל על צרכני החשמל בשעות העומס)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע ספציפית לגבי כל קוט"ש. בקנה מידה קצת יותר גדול - החשמל מטורבינות הרוח ברכס בשנית נמכר לחברת חשמל והיא מוסתת את ייצור החשמל בהתאם לנדרש. למה שיהיו עודפי חשמל בלילה? מדובר בייצור על ידי פנלים סולריים. לדעתי המאוד לא מלומדת, בלילה לא נקלטת אנרגיה סולרית בארץ כך שהסיכוי לעודפי חשמל המיוצרים על ידי הציבור באמצע הלילה - קלושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי היתה קצת יותר כללית. אאל"ט, יש מדינות בהם חברת החשמל מחויבת לקנות מהצרכנים, וחלקם מייצרים חשמל גם בלילה (לא באמצעות פנלים סולרים, מן הסתם). האם החשמל הזה מתורגם לחיסכון בדלק? שמעתי טענה שבלילה חברת החשמל יוצרת צריכה מלאכותית כדי להגיע למינימום העומס הנדרש לפעולת הגנרטורים, רציתי לדעת אם הטענה אמיתית, או סתם אגדה אורבנית. וסליחה אם גנבתי לך את הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי. לחברת חשמל1 שני סוגים עיקריים של טורבינות: טורבינות קיטוריות, כאלה יש בתחנות הכח הגדולות בארץ (חדרה, רידינג, אשקלון וכו'). יחידות אלו מונעות באמצעות דוד קיטור המוסק בפחם, מזוט או גז טבעי. ביחידות אלו ניתן לווסת את הצריכה רק בשוליים, ומשתדלים שלא להדמים יחידות אלו (פרט לצרכי תחזוקה). בנוסף קיימות טורבינות הגז הפזורות ברחבי הארץ. טורבינות אלו מונעות באמצעות מנועי סילון (כן, כמו של מטוסים) המוזנים באמצעות דס"ל או גז טבעי. יתרונן של טורבינות הגז על פני הטורבינות הקיטוריות הוא בגמישות הפעלתן - כיבוי והנעת טורבינה כזאת שקולים להתנעת וכבוי מנוע המכונית, ובעלות וזמן הקמתן. חסרונן - עלות הפעלתן גבוהה יותר. לכן, בשעות של עומס נמוך חברת החשמל מכבה את טורבינות הגז, אבל לא את היחידות הקיטוריות. כדי למנוע מצב של צריכה מלאכותית כדי להגיע למינימום העומס הנדרש לפעולת היחידות הקיטוריות, חברת החשמל מעודדת באמצעות תעריפים דיפרנציאליים (תעו"ז) שימוש (בעיקר ע"י הצרכנים הכבדים) בשעות אלו. ____ 1 ליצרני חשמל אחרים יש גם שיטות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אוסיף עוד נתון למצגת הגלילי: חח"י אוהבת פחם, וזה בסיס יצור החשמל בשעות הצריכה הנמוכה (בלילה). הדבר נובע גם מתמהיל הדלקים האופטימלי לשריפה, אבל מעורבים בעניין גם שיקולים פנים-פוליטיים. טורבינות פחם אומנם זולות יותר מבחינת החומר המוסק, אבל יקרות הרבה יותר בעלות ההקמה. מה שעושה אותן לאטרקטיביות כ"כ בעיני ההנהלה זו העובדה שתפעולן מחייב המון כ"א. וכשוועד העובדים מרוצה נוכח אלפי משרות, כולל שעות נוספות, תוספת משמרת, שבתות וחגים וכו' - נשמר השקט התעשייתי. אף אחד לא מטומטם מספיק בכדי לסגור את השאלטר ולשחוט את אווז הזהב. בינתיים גם המחיר לצרכן די נמוך יחסית בהשוואה לעולם המערבי. רק שברקע יש לחח"י חובות נצברים בשווי של יותר מתריסר מיליארד דולרים. בסוף היום החשמלי כולנו נשלם את החשבון. (לא נורא, אגב. כולה כ-6K דולר למשפחה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |