|
יוסי,
אני מסכים לכל מילה שכתבת למעט ההערה שההופעה של הלהקה כללה "נפנוף נמרץ בדגלי סוריה." הניפנוף לא היה נמרץ כלל וכלל אלא חלוש ביותר. דומה היה שרמת הסוכר והאדרנלין שהקפיצה את חברי הלהקה בקפיצות קנגרו בקליפ שלהם ירדה פלאים, והקולות החלושים של שתי "הזמרות" (במרכאות כפולות ומכופלות) אותתו שעוד רגע, חס וחלילה, אופף אותן חישכון (blackout בלקאואט). לא זו בלבד שהוועדה חטאה בפרוטקציוניזם אלא גם בחוסר מקצועיות. כאנשים מהברנז'ה היה עליהם להבין שהופעה באירוביזיון באיצטדיון ענק היא קצת גדולה על להקה שחבריה לא הופיעו מימיהם בהופעה חיה, אפילו לא במועדון תל אביבי מקומי. למיטב שיפוטי אפילו אצל דודו טופז הם לא באמת שרו אלא הופיעו כ"תזמורת בצורת" כשברקע מתנגן פלייבק שבו השירה המוקלטת מהונדסת באולפן הקלטות (וגם בהקלטה ניכר שלזמרות אין קול). ובאשר לדיגלונים, אלה היו כל כך קטנים שלא היה אפשר לדעת אם אלה דגלי סוריה, ירדן, מצרים או מקרונזיה. אם אתה כבר מנפנף בדגל אז שיראו אותו.
ג. שמעון
|
|