 |
|
 |
||
|
||||
 |
קשה לי לגבש דעה עניינית הפעם, בין השאר כי כל מה שאני רואה מול העיניים זה אדישות כמעט קיצונית לגורל המערכת ולסטודנטים הרצוצים שלכודים בתוכה מצד *כל* הגורמים המשפיעים - המרצים, ור"ה, משרדי האוצר והחינוך, וכיו"ב. בתור בחור נאיבי למדי בבחינה הפוליטית, זה קצת מדהים אותי איך כולם שמים dingo's kidneys על גורלנו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה, וכמוך גם העלמה עפרונית שהגיבה בנושא בעבר, טועים בפרשנות שלכם לגבי דרך התנהלות המאבק של המרצים. להבדיל מהמורים, המרצים לא טענו שהם יצאו למאבק על עתיד ההשכלה הגבוהה (או בכלל) במדינת ישראל. הם לא יצאו מאבק למען הסטודנטים ולא למען מדינת ישראל. (אם כי הם טרחו לציין כי אלו ירוויחו, כמוצר לוואי, מהצלחת מאבקם של המרצים). טענתם של המרצים היתה אחת ויחידה: שכר עבודתם נשחק עם השנים, והם דורשים פיצוי על השחיקה בעבר ומנגנון למניעת שחיקה בעתיד. סכסוך מקצועי על שכר עבודה ותו לא. עמדתם זאת (יחד עם התנהגותה הארוגנטית והכוחנית של של ממשלת ישראל1 שגררה רגליים במהלך המשא ומתן עמם) היא זאת שהביאה את בית הדין הארצי לעבודה לדחות (לפי שעה) את התביעה להוציא כנגדם צוי מניעה. אתה רוצה שמישהו ילחם בעדך? התיצב בראש המאבק (שלך, לא של המרצים. לכל היותר שתף אתם פעולה), אל תצפה לשכירי חרב. ___ 1 איציק ש. ודאי יפנה את האצבע המאשימה ל(פקידי ה)אוצר, אבל אשמתו של הדרג הפוליטי, כמו גם של משרד החינוך, אינה פחותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...התנהגותה הארוגנטית והכוחנית של של ממשלת ישראל..." - משתמע מהניסוח כאילו היה צריך להענות בחיוב לדרישות המרצים. מדוע? מדוע "מגיע" להם? עד מתי יחזור הריטואל של בעלי עניין כלשהו שצועקים "מגיע לנו". לפי איזה עקרון אוניברסלי מגיע להם? המרצים ניסו לסובב את הזרוע של המדינה כדי לקבל תוספת שכר, והמדינה לא צורחת מכאב... באסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...התנהגותה הארוגנטית והכוחנית של של ממשלת ישראל...'' אינו אומר כאילו היה צריך להענות בחיוב לדרישות המרצים. זה רק אומר שהיה צורך לנהל אתם משא ומתן, ולא לנסות למשוך את הזמן עד אשר יגיע הרגע הקריטי שבו ישלוף בית המשפט את שפן צוי המניעה מהכובע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הטקטיקה הנכונה עבור המדינה במטרה למזער את הנזק לאוצר היא למשוך זמן? אתה חושב שמי שמופקד על מו"מ במשרד האוצר לא יודע את העבודה שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הטקטיקה הנכונה עבור המדינה היא לא למזער את הנזק לאוצר, אלא למדינה (בפעם האחרונה שבדקתי היה הבדל בין השניים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד אפשר לדעת במערכת ציבורית מה הקצאת המשאבים הנכונה? הרי כל תוספת שכר באה על חשבון עניין אחר. כאשר מכניסים כסף לכיס אחד, מוציאים אותו בהכרח מכיס אחר. כיצד יודעים שתוספת שכר גורפת _לכל_ המרצים מועילה בחשבון כולל למדינה? במגזר הציבורי תוספת שכר מבטאת את עוצמתה של הקבוצה המקבלת להפעיל לחץ באמצעות "זכות השביתה" - הזכות לגרום נזק בלי לשאת באחריות משפטית. כיצד יודעים שמנגנון הקצאת משאבים זה הוא אופטימלי מבחינת טובת הציבור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמופקד על מו''מ במשרד האוצר לא יודע את העבודה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש לך ניסיון רב בנושא. אולי תפתח חברת ייעוץ לפקידי האוצר. אני בטוח שהם יעריכו את נחרצותך והידע הרב שלך בתחומים אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שכדי שפקידי האוצר יבינו שהם צריכים להשתמש בשירותי החברה שיקים אביב הם צריכים קודם כל לדעת את העבודה שלהם. מכיוון שהם לא יודעים, הרי שהחברה שאביב יקים תפשוט את הרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שגם אתה צריך לפתוח חברה נוספת, שתסביר באותה נחרצות לפקידי האוצר מדוע הם צריכים לשכור את שירותיו של אביב. זה כדאי לך, כי הם לא יודעים לנהל מו''מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שהם לא יודעים לנהל מו"מ. הם לא מנהלים מו"מ (לא אני אמרתי. בית המשפט אמר). משום שהם לא ניהלו מו"מ בצורה רצינית ומזמזו את הזמן (בנסיון להשיג קלף תאורתי אותו לא הצליחו להשיג בסופו של דבר), אז הם לא יודעים את העבודה שלהם. האמת שמתקבל הרושם שהם לא ממש יודעים *מהי* העבודה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והמהלך טרם הסתיים, אני עדיין פחות בטוח ממך מהי הטקטיקה של האוצר והאם היא עדיין בתוקף, והאם היא מועדת להצלחה או לכישלון. נראה שאתה בטוח שאתה יודע, ולכן ההצעה שתפתח את חברת הייעוץ (ולאלמוני הרקורסיבי לשווק אותך) עדיין בתוקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מניח שלאחר סיום התהליך גם נקבל בדיעבד הסבר ''בלבניסטי'' מלומד על הטקטיקה והאסטרטגיה הגאוניות של האוצר (ואיך התוצאות הן בדיוק מה שנערי האוצר ניסו ויכלו להשיג במסגרת האילוצים) שיבריח את דובי חזרה אל הבלוג שלו. למרות ניסיון רב השנים שלי בכשלונות (כולל מן הסוג החרוץ), קטונטי מליעץ לאוצר ולממשלה הנוכחית איך לנהל את הכשלונות הקולוסאליים והחוזרים שלהם. על מנת להמשיך את סידרת הכשלונות הקולוסאליים של הממשלה הנוכחית, בהנהגת אולמרט, אנשי האוצר יכולים להסתדר בלי חברת הייעוץ שלי. הם כבר למודי ניסיון ואני בהחלט מאמין שהם יצליחו לנהל כשלון נוסף בצורה המקצועית ביותר. למרות זאת, אני מבטיח ללמוד מהם כמה טריקים חדשים וליעץ למוכשרים פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת את כוונתי, אני חושש. אין לי שום עניין שהמרצים יאבקו למען ההשכלה הגבוהה, הסטודנטים או כל דבר כזה. אין לי כח או רצון לשפוט את דרישותיהם הענייניות של המרצים. אני רק מלין על הגישה של הגורמים - בהנתן השביתה בתור גורם נתון. למשל, מצד המרצים ניתן לראות את האפתיות הפושעת בהצהרות מניגיהם עוד בתחילת השביתה, כשאף אחד לא דיבר עליה בתקשורת והמו''מ התנהל בניחותא פעם בכמה ימים, כי ''זאת שביתה למרחקים ארוכים'', ''אין לאן למהר'', ''המרצים יכולים להחזיק מעמד הרבה זמן'' וכיו''ב. הם ממש יצאו בהצהרות גלויות שהנזק העצום שנגרם לסטודנטים מכל יום שביתה הוא כקליפת השום בעיניהם, והם אמרו בריש גלי כי ככל שהשביתה תמשך יותר זמן, הם יוכלו למעשה להגיע לתוצאות טובות יותר. זה ממש הבחיל אותי בזמנו, ועכשיו על אחת כמה וכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברה מפוררת, סולידאריות אבודה, מי ששם זין על תושבי גוש קטיף, על אנשי שדרות אוכל עתה את אשר זרע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |