 |
|
 |
||
|
||||
 |
11 דקות בדיוק. איך אני יודעת? כי אני מדברת עם אמא שלי בטלפון כל הדרך, וזה מה שמראה מונה הזמן כשהטלפון נופל לי מהידיים כשאני מנסה גם להמשיך לדבר, גם להרים את המגזינים שהנהג ה@$#^&&^%$# השאיר בערמה דקורטיבית ומתפרקת מול הדלת, וגם לפתוח את הנעילה. גם הדרך חזרה לוקחת 11 דקות בדיוק. אני מאד אוהבת את אמא שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה עשית בתקופה שעבדת טיפה יותר קרוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הכי קרוב הביתה שאי פעם עבדתי. מקום העבודה לפני כן היה כ-200 מטר בהמשך הרחוב, זה שלפניו היה כ25 דק' הליכה בכלל לכיוון השני, ולפני כן בניו יורק (ואז היתי מדברת איתה בצ'ט לפני שיצאתי, אין קליטה בסבווי וגם יקר לדבר מסלולרי לישראל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופסי. משום מה זכרתי שעבדת קודם 200 מטר *לפני* זה (זה היה קרוב יותר אלינו מאשר עכשיו ולכן זכרתי, נרקיסיסטית שכמוני, ש"זה היה יותר קרוב" בכלל). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |