|
שוב, כשאני רואה מחקר מסוג זה אני מתחיל לחשוב מה מוביל את החוקרים.איך הם בודקים את ה"הרגשה הטובה", האם בזה שהחולה הלך לפסיכולוג? האם הרגשה טובה היא שקיעה באפתיות עם חיוך על הפנים? חיוך אלצהיימרי? אולי פעלתנות יתר ורצון להספיק? איך בכלל אפשר לערוך מחקר רציני? את מי ישימו בתור קבוצת ביקורת? אם אינני טועה- בדקו פעם והגדירו אנשים מסויימים כיותר שורדנים כלומר, הלכו מהסוף להתחלה -בדקו מי הם אלו בין חולי הסרטן הקשים שמכים את הממוצע בתוחלת החיים באופן משמעותי. כאן צריך לחפש את התשובה ולא במחקר שלוקח את ההרגשה הטובה כביקור אצל פסיכולוג.
|
|