 |
מה שמטריד את מחשבותיי בנושא השואה הוא כיצד חלחלה ההצדקה להשמיד עמים למוחם של הרבים. מובנת לי בניית תכנית אפלה כזו ביחיד, פסיכופט. אך איך הצליח היטלר להעביר את ההצדקה הזו לעם שלם (או חלקו).
עיינתי בכל התגובות התומכות בדעתו של כותב הסיפור לגבי אייכמן, על אופן התנהגותו הנורמלי, כביכול, ואני מרחיב את היריעה במוחי וטרוד לגבי כל אותם הגרמנים ושותפיהם שהשתתפו במבצע חיסול המיעוטים באירופה. איני יכול לקבל טיעון שהיות מערכת הסתה יעילה כל כך מצד השלטון הנאצי יכולה לגרום לרבים כל כך בצבא הנאצי להרוג באופן שיטתי כל כך מליונים של אנשים. זה פשוט לא מתקבל על הדעת. תכנון מאוד קפדני על ידי שותפים רבים. כלכלן שישב וחישב כמה חומר גלם יתקבל מהרג של אלף אנשים, רופא שהחליט מי כשיר לעבודה ואת מי אפשר להשמיד וכך אותו כלכלן יוכל לחשב את זמן העבודה שירוויח מהניצול של היהודי והאחר עד אפסיות כוחו ושליחתו להשמדה. ''את השיער נשלח למפעל א' וכו'''. ונוסיף לכך את היותו של העם הגרמני מאז קיומו כעם שיש לו צורך תמידי לכבוש את שכניו. העולם קיבל הלם לאחר מלה''ע השנייה ובמיוחד הגרמנים שעדייו מנסים להבין את מעשיהם, והיהודים שאיבדו את ששת המליונים.
משהו לא בסדר באופיו של הגרמני כפי שהתפתח מיום קיומו. פגשתי גרמנים לא מעטים במשלחות שהגיעו ארצה ונהנתי בחברתם ושוחחתי עמם על הנושא. פגשתי אנשים מאוד אינטילגנטים ורגישים. אך קיימת בי התחושה הנובעת בסקירה ההיסטורית שלהם, שחוזרת לא פעם, שלא צריך שינוי גדול במיוחד במצבם הלאומי כדי שצד אחר באופיים יעלה. ואיני מתכוון ששוב יגיע הרצון להשמיד עמים אחרים, אלא על הצורך הבסיסי משהו להרגיש בשליטה מוגברת על האחר. לא התנשאות.
איני מקבל את הטיעון שכל אדם היה פועל כך, במיוחד ברמות הבכירות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש