 |
ראשית הרשה לי להחמיא לך על תמצות נהיר של התפתחות הפיסיקה המודרנית.
ניסיתי לעקוב גם אחר חלק מן התגובות ואודה כי רבות מהן חלפו מעל ראשי וחלקן נראו לי קצת נסחפות הצידה מן התיזה של המאמר.
לגבי מסקנות המאמר נראה לי שבראשונות יש מן הטאטולוגיה ואילו האחרונות (היוצר, אלוהים וכו) פשוט לא מתחייבות מן הכתוב. אני סבור שגם פיינמן לא היה מסכים איתך (אם הבנתי אותו נכוחה בתאורו את הקשר בין המתמטיקה למציאות בתאור האלקטרון באחד מספריו איני זוכר את שמו , אך namedropping נראה לי נחמד).
לגבי מחויבות הייקום למתמטיקה ולכן הכתרתה כמלכה הבלעדית של העולם הרי הדבר מעליב את שני הצדדים,חלקים נרחבים מן המתמטיקה אינם משמשים כיום לתאור פיסיקלי ולמרות זאת לא הייתי פוסלם לעומת זאת גם אם ההסקה המתמטית תחייב קיומו של ספסל באורך שלושה מטר בחצר העיר הרי אם אינו שם ילכו הפיסיקאים אחר כבור לחפש "מתמטיקה" אחרת ועד שימצאו יגידו כי למרות עיקביות המבנה המתמטי הנוכחי אין הוא מחייב את המציאות (ולמעשה המציאות היא שמחייבת החלפתו) כך שבוודאי אין כורח בעולם בגלל עיקביות מבנה מתמטי כלשהו. ואם היקום "יחליט" מחר בבוקר לשנות דרכיו? (כלומר יחליט שדי לו בעקביות ואינדוקציה ושכל החוקים שהיו תקפים עד כה מתחלפים) מה לנו למנוע זאת?
להבנתי כבר שנים ארוכות מאד מניחים כי העולם מתואר על ידי מתמטיקה עיקבית, שאם לא כן בעיני הפיסיקאים היה קצת משעמם כלומר שום ניבוי לא יכל להיות מחושב ללא עיקביותה, אבל הניבוי המתמטי כפוף לאישור הניסויי ולא להיפך. וכמו שמרצה לפיסיקה ששמעתי אמר על תורת המיתרים: בשלב כלשהי היא תצטרך להתמך בניסוי או להפוך לענף במתמטיקה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש