 |
ראשית, הנוהג שלי: לבד (או בבית עם בני המשפחה) - לא עומד; בציבור - עומד. שנית, אף אחד לא יחשוד בי בסימפטיה לאורח החיים החרדי או למפלגות החרדיות, אבל אני מוצא את עצמי ממש נגעל מהנוהג שהופיע לפני כמה שנים בעיתונות הכללית (הטלוויזיה הממלכתית והפרטית, הצהרונים, ולגבי "הארץ" - פשוט אינני זוכר כעת) להיטפל לציבור החרדי מפני שככלל, החרדים אינם נעמדים דום בצפירה. זה נוהג בזוי, המזכיר ציד-מכשפות. למשך שני ימים בשנה מתעוררת "משטרת הפטריוטיות" של כלי-התקשורת הנ"ל ועטה על החרדים כמוצאת שלל רב. מרבית החרדים אינם לא-עומדים-דום לא כמעשה של התרסה, ואם זוהי התרסה, אין היא כנגד זכר השואה (או כנגד זכרם של חללי צה"ל), אלא לכל היותר כנגד נוהג לאומי משונה למדי (והעירו על כך רבים מהכותבים מעלי), שאינו לרוחם. בפעם האחרונה שבדקתי, העתונות דווקא נטתה חסד למתריסים נגד הממסד. לכן מה שקורה כאן כל כך צורם וכאמור - מגעיל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש