 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוכל אורגני יכול להתקיים כטרנד מוגבל בהיקפו בעולם המערבי בלבד, זו צורת גידול מאוד בזבזנית יחסית ולכן לא תוכל להיות מיושמת בקנה מידה גדול. מעבר לכך אין שום הוכחות שזה בריא יותר, דווקא השימוש במזון מהונדס גנטית (שכבר היום מהווה חלק ניכר מהמזון שרובנו צורכים, במיוחד צמחים המיובאים מארה''ב) יכול לטמון בחובו יתרונות בריאותיים, שכן כך נפתרים הן מן המזיקים והן מחומרי ההדברה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אין שום הוכחות שזה בריא יותר" ממה? ממזון שהושקה בחומרי הדברה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגידולים תעשייתים סטנדרטיים שהיום כוללים בין היתר מזון מהונדס גנטית וחומרי הדברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי מוזר. אולי אין מחקרים ארוכי טווח שתומכים בטענה הזו (''בלי חומרי הדברה'' עדיף בריאותית על ''עם חומרי הדברה''), אבל היגיון בריא בטח יש. להנדסה גנטית לא התייחסתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נשמע לי יותר מדי הזוי שחומרים מסוימים שמאריכים חיי מדף (מעכבי חמצון למשל), יכולים גם להאריך חיי אדם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומרי הדברה לא מאריכים חיי מדף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמרי הדברה מגבירים זמינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. זו חבילה שבמסגרתה מקבלים עגבניות או חסות שלא בעונתן, כולל חומרי הדברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, את מבלבלת. עגבניות או חסות שלא בעונתן מקבלים מהנדסה גנטית וטיפוח זנים. הדברה מביאה עגבניות או חסות בעונתן למדפים במקום למעיהם1 של החרקים. ___ 1 לחרקים יש מעיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי ידידה שלי אם לא מפריע לה למצוא כמה חרקים בחסה האורגנית. היא אומרת: למה שארצה לאכול חסה כמו פלסטיק שאפילו החרקים לא מתעניינים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא האם יהיה זחל פרודניה אחד או שניים בין עלי החסה, אלא האם יוותר איזה עלה חסה אחד או שניים בין זחלי הפרודניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודעה בגאווה: אותי תרבות הצריכה המערבית-אמריקאית הקלוקלת קילקלה לגמרי! כלומר - לא אוהבת לאכול ג'וקים ותולעים משום סוג, משום סיבה, אידיאולוגית ככל שתהיה (כן, בלשון העם אנחנו קוראים גם לזחלים "תולעים", ובזה דווקא לא האמריקאים אשמים), ואם מישהו כן אוהב לאכול אותם - שיהיה לו לבריאות, ושיגיד על האוכל שלי "פלסטיק", אם זה עושה לו טוב. ואת הענתיקה הזאת כבר שמעתם? - - הדבר הכי נורא זה שאת לוקחת ביס מהתפוח ואז את רואה שם תולעת. - לא, זה הדבר ה*שני* הכי נורא. הדבר הכי נורא זה שאת לוקחת ביס מהתפוח ואז את פוגשת שם *חצי* תולעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא. זו בדיחת שואה עתיקה. (מה יותר נורא מלמצוא תולעת בתפוח? למצוא חצי תולעת. מה יותר נורא מלמצוא חצי תולעת בתפוח? השואה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמז הדקיק היה ב"ענתיקה". לאור הפופולאריות הרטורית הגואה של השואה באייל חשבתי שיהיה נחמד להשאיר אותה פעם בחוץ, גם במחיר ויתור על קורטוב מן הבדיחותא, ולהפוך את הסיפור למעין "שתי תיכוניסטיות בסלולרי...". אבל הנה יש לה, ללוהטת, נאמנים הדואגים להחזיר אותה למקומה המכובד... נו, שיהיה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפירות, כרוכה גם בשימוש מוגבר הן בחומרי הדברה והן בדשנים כימיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תאיר את עיני: איך שימוש בחומרי הדברה מביא להארכת עונות הגידול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובפרט מקטינים בהרבה את הסיכוי שכל היבול יהרס בשל מזיק. לכן הם מורידים בממוצע את המחיר לצרכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, השעה המאוחרת... לגבי חומרי הדברה באמת קשה לי לראות איזשהו מקרה שבו הם מועילים ישירות לבריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער אין זה כך. מעכבי החמצון, לפחות אלה שבשימורים, אינם מתפקדים כמעכבי חמצון בגוף. מאידך, הם מונעים התפתחות פטריות ועובש שעלולים לגרום נזק משמעותי לצרכן (כולל סרטן, ר"ל). דיסקלייזמר: מבוסס על הרצאה ששמעתי די מזמן ואולי אני מתבלבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתכוון להרצאה הנהדרת המקושרת בתגובה 290998 , נדמה לי שמדובר בחומר משמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לזאת כיוונתי. חומר משמר אינו מעכב חמצון? חשבתי שכך הוא עובד (הרי לא שמים במזון אנטיביוטיקה או רעל עכברים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח - ישנם חומרים הקוטלים או מעכבים התפתחום בקטריות וישנם אנטיאוקסידנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצגת את העניין קצת עקום. הפתרון הוא לא להוציא את מעכבי החימצון מהשימורים, אלא להעדיף מזון טרי יותר, במידת האפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טרי יותר" יכול להיות בן כמה וכמה ימים, במהלכם כל מיני חבר'ה חורשי רעה יכולים להתנחל במזון שלך (וגרוע יותר: שלי!). אני מסכים שאם יש לך גינה אורגנית מושקית במי פלג זכים באזור נקי מזיהומי קרקע ואויר, ואת קוטפת את העגבניה ממש לפני ארוחת הבוקר, מצבך טוב. לי אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך חמצן טהור בבקבוקים מיובאים מהרי שווייץ, מצבך טוב. לי אין, ולכן (בהסתמך על ההיקש היציב שלך) אני מסיקה שזה בסדר גמור לגור בתוך ארובות חדרה. (גם ירקות קפואים של סנפרוסט זה ''טרי יותר'' בהשוואה לשימורים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה המעניינת היא לא האם יש פתרון טוב למי שיש לו הכנסה של העשירון השביעי ומעלה וחנות של ''הרדוף אורגני'' ליד הבית (או אפילו סופר עם מוצרי סנפרוסט שגדלים תחת הדברה) אלא האם יש דרך יעילה להאכיל מיליונים או אפילו מיליארדים שלרבים מהם אין אפשרויות כאלה. אגב, אל תנסי לנשום חמצן טהור אלא לפרקי זמן קצרים מאד. זה די מסוכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש המון היבטים לשאלה, שאולי אמנה אח"כ, והעלית אחד מהם. אני לא זוכרת שבדיון שאני התחלתי ב תגובה 455243 עלתה שאלת הכדאיות הכלכלית הגלובלית של טהרנות במזון. גם לא דובר כאן על אורגני לעומת מרוסס, אלא על מזון טרי לעומת משומר. חוץ מזה, אנחנו נכנסים לתחום שבו המוסר, הפרקטיקה, החוקים הבינלאומיים והגלובליזציה מתערבבים כולם זה בזה ומשבשים את העובדות הפשוטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה ההיא עסקה במפורש בחומרי הדברה לעומת אורגני, והיא באה בתגובה לאייל אלמוני שדיבר על הנושא הגלובלי. עם זאת, נכון שהיא עצמה לא עסקה באספקט הגלובלי והדיון שהתפתח אח''כ נטה יותר לדון בחומרים המשמרים מאשר בהתמודדות עם חרקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמנה את כל היבטי הדיון שעולים בדעתי: 1. האם מזון מרוסס אכן מזיק לבריאות האדם (במינונים השונים) 2. האם מזון מרוסס אכן מזיק לסביבה 3. בהינתן תשובה חיובית - האם טוב ליחיד בעולם המערבי להעדיף מזון לא מרוסס (האם הנזק עולה בעיניו על התועלת שבשימוש. יש אנשים שסבורים שקרינה סלולרית מזיקה, אבל לא מפסיקים לדבר בטלפון הנייד שלהם). 4. האם היחיד בעולם המערבי מסוגל לעמוד בהחלטתו זו (שיקולים של מחיר, זמינות, חריגות חברתית בתקופות שונות וכדומה). 5. האם החלטה זו (להעדיף מזון לא מרוסס) ישימה או ריאלית לסביבות אוכלוסייה שלמות בעולם המערבי (האם החקלאים האורגניים הפועלים היום מסוגלים להאכיל את כל גוש דן? האם יש תנאים כלכליים ופוליטיים שבהם יוכלו לעשות זאת? האם כדאי, בשם בריאות הציבור, לדחוף לכיוון כזה? תת-דיון: האם הדחיפה תתבצע מכוח השוק או מתוקף מדיניות ממשלתית? בשוק המים למשל, אנשים לא מחכים למדיניות הממשלה וקונים בקבוקי מים מינרליים או מטהרי מים). 6. האם החלטה זו יכולה להתקיים באוכלוסייה שלמה בעולם המערבי, תוך שימוש במשאבים הגיוניים וריאליים (נאמר, לא הגיוני שכל השוודים יחליטו לזנוח את תפריטם הקיים ולעבור לאורגני המיובא מסקוטלנד. כן הגיוני שממשלת שוודיה תעודד באופן נמרץ מעבר לחקלאות פחות מרוססת, בהסכמה כללית של האוכלוסייה לשאת בהשלכות) 7. האם אפשר ליישם החלטה זו בהצלחה גם בשאר העולם (שיקולים גלובליים, כלכליים, תאגידיים, פוליטיים וצבאיים). האם יש מקומות שריסוס בכלל לא הגיע אליהם? * שאלות משנה נלוות, חופפות חלקית, לעתים רלוונטיות ולעתים לא: - העדפת מזון טרי לעומת משומר או קפוא - העדפת מזון מקומי או מיובא - צריכת מזון מייצור/גידול עצמי לעומת הישענות על ספקים חיצוניים - העדפת מזון מעובד כמה שפחות (לעומת צריכת מזון מעובד בלבד, בקצה השני של הסקאלה). בטח יש עוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות שלך חשובות ומעניינות, אבל נראה לי שחסרה לנו תשתית עובדתית כדי לענות לחלק מהן. נראה לי שאנו צריכים לדעת לפחות שלושה נתונים בסיסיים: 1. מהו היבול הממוצע ליחידת שטח של גידול מרוסס ולא מרוסס? (כמובן, זה שונה מגידול לגידול). 2. מהו האורך הממוצע של חיי מדף לגידול מרוסס ולא מרוסס? 3. מהי העלות לקילוגרם תוצרת מרוסס ולא מרוסס? וכעת לשאלות שלך: 1. אין לי ספק שמזון מרוסס במינון גבוה מזיק. אני לא בטוח לגבי מינונים נמוכים בתנאים אופטימליים (כאשר יש די זמן לחומר להתנדף, כאשר שוטפים את התוצרת באופן יסודי וכו'). כמו כן, יתכן שיש הבדל משמעותי בין גידולים שבהם מה שאתה אוכל נחשף לחומר (למשל עגבניות, ענבים), גידולים בעלי קליפה דקה שניתן להסיר (תפוחים), גידולים בעלי קליפה עבה (בננות, תפוזים) וגידולים תת-קרקעיים (תפוחי אדמה). 2. הריסוס מזיק לסביבה ללא ספק, הן מיידית והן באופן מצטבר. גם הדישון הלא-אורגני מזיק לסביבה. כמובן, גם אלמנטים אחרים בהרגלי הצריכה המערביים מזיקים לסביבה: הצרכן המערבי רוצה, למשל, שכל פרי יהיה זמין לו בכל עונה ובכל מקום, גם אם צריך להוביל בננות מאקוודור ותפוזים מדרום אפריקה במחיר סביבתי כבד. 3. זה תלוי גם בתשובה לשאלה 1 וגם בזמינות/עלות של אלטרנטיבה. אם הסיכון אינו משמעותי אין סיבה לשלם משמעותית יותר. 4. יחידים יכולים לעמוד בכל החלטה; מי שזה חשוב לו מספיק יבחר על מה לוותר כדי לממן זאת. נדמה לי שאת מתכוונת לשאול האם קבוצות גדולות של יחידים יכולות לעמוד בכך, אבל אז שיקולים כמו חריגות כבר לא רלבנטיים. בכל מקרה, יש גורמים מעכבים משמעותיים. האחד הוא זמינות הפרי (הנמוכה יותר ביבולים אורגניים). השני הוא חיצוניות; יבולים אורגניים נוטים להיות פחות יפים (או שיש לברור אותם יותר בקפידה ולזרוק חלק גדול יותר מהיבול). השלישי הוא כמובן המחיר - ומן הסתם גם אחרים שאינם חולפים בראשי כרגע. 5. ברור שהחקלאות האורגנית הקיימת היום בארץ אינה יכולה להאכיל אוכלוסיה גדולה. נראה לי (וכאן נכנסות השאלות שהעליתי בהתחלה) שהשטח החקלאי הקיים בארץ לא יוכל לספק את תצרוכתה של האוכלוסיה אם כולו יעבור לגידול אורגני. מכאן שהאוכלוסיה תצטרך לצמצם את צריכת הפירות והירקות שלה, כלומר - מחירי היבולים יעלו כך שהעניים יוותרו על הרבה מהם והעשירים על מעט מהם. האם מצב כזה יועיל לבריאות הציבור? קשה להאמין. ניתן לעודד גידולים אורגניים באמצעי מדיניות שונים, אבל בינתיים (עד כמה שידוע לי) האנושות עוד לא גילתה כיצד להפיק אותו יבול משטח בגידול אורגני כמו בגידול מרוסס. יש גם שאלות אחרות שגידול אורגני מעלה (למשל, מערכי הפצה ואחסנה בהיקף רחב המותאמים לגידולים כאלה), אבל דומני שניתן למצוא להן פתרונות. (הערת אגב לגבי המים - דווקא כאן האוכלוסיה מפגינה חוסר חכמה מובהק, והיחס בין העלות לתועלת אם היא בכלל קיימת הוא לגמרי בלתי סביר). 6. השאלה הזו די חופפת לקודמתה. 7. אם ההנחה שלי לפיה משטח נתון ניתן להפיק משמעותית יותר יבול בגידול מרוסס מאשר בגידול אורגני נכונה, הרי שגידול אורגני הוא מותרות שהעולם השלישי לא יוכל לאפשר. לגבי מדינות ביניים (נניח, כאלה שתל"ג שלהן לנפש הוא בין חמשת אלפים לעשרת אלפים דולר לשנה) הדבר תלוי בשלל גורמים, החל מזמינות קרקע ועד מודעות האוכלוסיה וקשה לתת תשובה ודאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ציפיתי שתענה בפירוט :-) אבל תודה על התשובה. לגבי הנתון השני - אורך חיי מדף - יש תנאים שבהם חשיבותו יורדת. למשל מזון מקומי. תפוח מארה"ב (פינק ליידי, טעימים אבל מיובאים...) חייב להחזיק כמה ימים או שבועות יותר מתפוח שגדל בגליל. שאלות 5 ו-6 לא ממש חופפות. 5 התייחסה "סתם" לכמויות גדולות של צרכנים שמשנות הרגלי צריכה (ולא לסטריאוטיפ האהוב של צפונים או שינקינאים שהולכים אחר הטרנד וקונים אורגני). 6 מתייחסת לשינוי הרגלי צריכה של מדינה שלמה. שווה להזכיר בהקשר זה שצרכנים גם אפשר לחנך (לצריכה של תוצרת מקומית ועונתית, לעידוד גידול עצמי במסגרת קואופרטיבים וכולי), אם כי הצרכן הישראלי הוא קשה-חינוך יותר מאחרים :-) ויש דברים שלעולם לא ילמד. שאלה 7 היא גם מוסרית, למרות שניסחתי ומחקתי את זה בתגובתי הקודמת. כתמיד העולם הראשון יזכה לתנאים משופרים וינקה את המזון שלו, בעוד העולם השלישי יקבל בלית ברירה את שאריות חומרי ההדברה שיצאו מן התקן בארצות המערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם תפוח מהגליל צריך חיי מדף. אם כל מטעי התפוחים בגליל מבשילים תוך חודש, נניח, והרשתות מעונינות למכור את התפוחים האלה במשך שלושה חודשים (כי לאף אחד אין מה לעשות עם כל כך הרבה תפוחים תוך חודש) הן חייבות לאחסן את התפוחים האלה בקירור ולשווק אותם בהדרגה. אולי אפילו לקטוף אותם לפני הבשלתם המלאה ולהבחיל אותם במנות קטנות. לגבי שאלה 7, אין מה לעשות: למי שיש כסף תמיד יהיה טוב יותר ממי שאין לו. ברמה של מדינה אפשר לנסות לשפר את השוויוניות, אבל ברמה הגלובלית אנחנו עדיין רחוקים מאד מזה גם בתחום הזה. בכל מקרה, כרגע הדאגה של העולם השלישי היא מניעת רעב ולא השפעה בריאותית לטווח ארוך, ולצורך הזה חומרי ההדברה פועלים בצורה יעילה יותר ממה שיש למערב להציע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקרתי פעם בבית אריזה לתפוחים בגולן. מעבר למכונה המדהימה שיש להם למיון תפוחים, הם סיפרו שהם שומרים את התפוחים במחסנים מקוררים (אבל לא בהקפאה) ומלאים בחנקן וכך מצליחם לשמור תפוחים במשך שנה שלמה. הבעיה היא המישלוח, לא האיכסון עצמו. אני לא יודע אם התפוחים מארה''ב מגיעים במכולות אטומות ומקוררות. צריך להקפיד על טמפרטורה מאוד מסוימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מתחרט שכתבת "מאד מסוימת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1,3. האם מזון מרוסס מזיק לבריאות האדם - מעבר לכך שהדבר נשמע כל כך הגיוני ומובן מאליו שנדמה שאפילו אין טעם להעלות את השאלה - האמנם ידוע שאכן הדבר כך? האם העניין נחקר? האם נבדק ונמצא שאוכלוסיות הניזונות על מזון מרוסס יש בהן יותר מחלות? האם תוחלת החיים בהן יותר נמוכה? האם ישנם ממצאים אחרים כלשהם, התומכים ברעיון זה והמביאים למסקנה ברורה, או שאנו מסתמכים בעיקר על (מה שנראה לנו כ- )"הגיון בריא"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין - נראה לי שקל לבדוק את זה בניסויים על בעלי חיים. המסקנות יהיו תקפות בוודאות טובה לבני-אדם, נדמה לי (אם הריסוס נועד נגד חרקים, והחשש הוא שזה משפיע על בני-אדם, אז נראה לי שארנבת או קוף היא מודל טוב). וזה אפילו לא כרוך בגרימת סבל, או באיזשהו שינוי לרעה שהחיה יכולה להרגיש. לצורך העניין, אפשר לעשות את הניסוי בגני-חיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מסתובבים במעגל, ואני לא אוהב לרקוד (ארכיבאי!). בהנתן מצבנו העגום בו איננו יכולים לאכול את העגבניה הישר מהשיח, השאלה היא אם סנפרוסט1 באמת עדיף על עגבניות משומרות. אני מוכן להסכים שאם המזון הוקפא כשהוא טרי לחלוטין, ואם הוא נשמר קפוא מאד במשך כל המסע הארוך מסנפרוסט ועד הדה-פרוסט - כולל כל המחסנים שבדרך, כולל כל משאיות השינוע, כולל הסופר שלך, כולל סל הקניות שלך בדרך מהסופר הביתה, כולל המקפיא שלך - אם כל אלה מתמלאים את אולי לא אוכלת משהו מזיק מאד. רק שימי לב לכמות ה"אם"ים במשפט המסורבל הזה. למען האמת אני לא בטוח אפילו שזה נכון. אם השקו את הירקות שלך במי ביוב, אני לא בטוח שכדאי לאכול אותם בלי העיקור שעושים להם לפני שמשמרים אותם. אגב, סקר פירטי קטן: מי כאן רוחץ את הפירות והירקות עם סבון לפני השימוש? ____________ 1- לגבי "אוסם" אין שאלה: http://news.msn.co.il/news/BusinessCommunication/Eco... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, נכנסנו לתחום הטנגו אל תוך הלילה, שבו ההיגיון אינו רלוונטי עוד. מה זה "בהינתן מצבנו העגום"? מי נתן לנו את מצבנו? מצבנו אומנם לא משהו, והרבה מזה בשל גורמים שאינם בשליטתנו, אבל ברווח הקטן שנשאר כל אחד עושה מה שהוא יכול. השאר עסוקים בלשכנע את עצמם שגם לא לעשות כלום זה בסדר גמור. זה אכן בסדר גמור (חזור לפסקה הראשונה). אגב, אני לרוב רוחצת ירקות ופירות בסבון, גם את האורגנים שביניהם וגם את עשבי התיבול מהעציצים שלי. יש המון אבק כאן, בארובות חדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבות למצבנו העגום, כבודן במקומו מונח (אגב, השד יודע איפה המקום הזה שהכבודים למיניהם מונחים בו. הייתי מת לבקר שם פעם), אבל הן אינן נושא הדיון. למה לא לעשות כלום? להיפך, אני קורא לעשות הרבה: לאכול רק מזון משומר! ____________ "עשבי תיבול", אה? תזהרי שהיפני לא יגיע לביקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי עם היפאני. זה בסדר גמור לגדל צמחים שמהסיבים שלהם אפשר להכין חבלי קליעה לחוג המקרמה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקום שבו הכבודים למינהם מונחים? ימינה אחרי שאתה הולך מאיבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקפאה פוגעת קשה בערך התזונתי של מזונות מסוימים, כיוון שגבישי הקרח מפצפצים את התאים ברמה המיקרוסקופית (אם אני זוכר נכון הם אף מסוגלים להרוס חלבונים, עמילנים וויטמינים). זאת הסיבה למשל שאסור להפשיר ולהקפיא בשר (אפילו טבעולים למיניהם!), כי היצרניות מקפיאות בצורה מהירה שמקטינה את הגבישים ומפחיתה את כמותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי, הסיבה שאסור להפשיר ולהקפיא בשר היא שתהליך ההפשרה הוא הזדמנות מצויינת להתפתחות חיידקים שההקפאה אח''כ אינה הורגת אותם ובהפשרה הבאה הם כבר מצויים בכמויות מסוכנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורה לי פרסומת של סנפרוסט שציינה שמוצריהם ''עשירים במינרלים''. את הויטמנימים השאירו בחוץ, ייתכן שלא במקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומרי הדברה מפותחים ונבדקים לוודא שאינם מזיקים לבני אדם, כמובן שאי אפשר לבדוק הכל, אבל ההנחה שישנו נזק ארוך טווח (במינונים המינימליים המדוברים) על פניה היא לא בהרבה יותר סבירה מההנחה שישנה תועלת (כאמור לאור הבדיקות שנעשו, כי באופן כללי קל יותר להרוס מלתקן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? לא ברור לי איך ייתכן שיש חומרים שמזיקים למשל למערכת העצבים של חרקים, עופות ומכרסמים, אבל לא לכזו של בני אדם. בנוסף, בישראל המינונים גבוהים משמעותית מהמותר בעולם, כך שהמסקנה של מחקר אמריקני זה או אחר לגבי מינון חומרי הדברה שיגרום לנזק מינימלי, פחות תקפה לחיינו בלבנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאת מודעת להבדלים בין הסטנדרטים של אז ושל היום. על מה מסתמך המשפט האחרון ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור - אז היו טיפשים, והיום חכמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך איסור מכירה לציבור הרחב קשור לנושא ? זו סתם הגבלה על האזרח הקטן מתוך הנחה שהוא מטומטם. כמו כן, את לא באמת טוענת שהרמה בארץ גבוהה מהרמה בחו"ל על סמך בדיקות שהראו כמה חריגות מהתקן בסופרים בארץ, נכון ? אולי יש חריגות גם בחו"ל (מחקר טוב בודק את הרמה האפקטיבית) ומה בכלל היחס בין התקן בארץ לתקן בחו"ל (שלא לדבר על כך שהחריגות היו למעשה בלעדית בעשבי התיבול, שמימלא נצרכים בכמויות קטנות) ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכנסנו לענייני שו"ח? אני בחוץ. את עשבי התיבול בדקו. מזונות אחרים עדיין לא בדקו. אתה רשאי להמתין לבדיקות כאלה. בנוסף, באותה בדיקה לא מדובר ב"כמה חריגות מהתקן בסופרים בארץ" - החריגות לא היו רק במינון אלא גם בזהות החומר, והסופרים בארץ משווקים את תוצרתם של המגדלים הגדולים והעיקריים בישראל, מה שאומר שזה לא קיים רק בסופר. מה גורם לך להאמין שמשתמשים בחומרים הללו רק לעשבי התיבול ולא לירקות עליים למשל, שגם הם חשופים מאוד למזיקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הרמה בארץ, ראה: http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת קשה לי לראות איך הטענות שלך מתיישבות עם הקישורים שלך. הבדיקה היתה של פירות וירקות, אבל רק בעשבי תיבול (ומקרה אחד של פטרוזיליה) נמצאו חריגות "המועצה לצרכנות וערוץ 10 העבירו לבדיקת מעבדות "בקטוכם" שמונה סוגים של פירות וירקות לבדיקה: דובדבנים, ענבים, אפרסקים, עגבניות, מלפפונים, פטרוזיליה, חסה וכוסברה." והפרוטוקול ארוך ומשעמם, אבל חלק מהטוענים בו אומרים דברים כגון " אלדד לנדס: אנחנו נשווה לארצות הברית. אנחנו משווים לאירופה כל יום. בסך הכל אנחנו לא אוכלים יותר חומרי הדברה מהאירופים. בואו נבדיל בין התקן של האירופים לבין דרישות לקוח אצל האירופים, אלה שני דברים שונים לחלוטין. " אני לא יודע מי הוא ומה ההשכלה שלו, אבל לפחות חלק מהדוברים טענו שבמצב הנוכחי התקן הוא סביר לעומת העולם המערבי, כאמור בקישור שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לנדס אמר, אז אמר. זה נשמע כמו התחמקות, אבל באמת אין לי מה להוסיף לפתיל הזה. אני לא חושבת שגם התקן היום, בישראל או באירופה, טוב או כדאי או מומלץ. אני לא חושבת שבני אדם אמורים, או שכדאי להם, לקבל את מזונם עם מלווים כאלה. על הבעיות הפרקטיות והמוסריות הכרוכות במעבר כולל למזון אורגני כתבתי בפירוט בתגובה קודמת. מעבר לזה, כל אחד עושה את השקלול שלו לחבילה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בשוליים יש חמרי הדברה צרי טווח שמזיקים למשל למערכת העצבים של חרקים, אבל לא לכזו של בני אדם. ברוב המקרים מדובר בשאלה של מינונים. יש גודל שמבטא רעילות, והוא מכונה LD50. משמעותו היא כמה מיליגרם מהחומר הרעיל לכל קילוגרם מסת גוף של האובייקט המורעל נדרשים ע"מ לגרום למותה של מחצית האוכלוסיה. בשל הבדלי הגודל בין בני האדם (ואפילו חתולי הבית שלהם) לבין החרקים, יש טווח ביטחון די משמעותי. הוסיפי לכך את העובדה שהחומרים המשמשים כחמרי הדברה בחקלאות (במיוחד בצמחי מאכל, אבל גם בכותנה לצורך הדוגמא) מתפרקים תוך זמן קצר יחסית כאשר הם חשופים לאויר החפשי, כך שעד שהפרות המרוססים מגיעים לשולחנך הרעילות זניחה. עובדה נוספת היא שקבוצת הזרחנים האורגניים, המהווים את רוב קוטלי החרקים המשמשים בחקלאות, אינה מצטברת בגוף, כי אם מתפרקת (בניגוד לרעלים הכלורטיים המצטברים בגוף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוות הוא לא הנזק האפשרי היחיד. אם חומר פועל על מערכת העצבים, הוא יפעל גם במינון נמוך. האם ידוע מהם הנזקים במינון נמוך? אין משמעות ל"אוויר החופשי" אם הפירות מושקים בחומר ההדברה והוא נטמע בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא מבין מה הבעיה. אותם חמרי הדברה שפועלים על מערכת העצבים, הם (ברובם) זרחנים אורגנים. אז אפשר לאכול עגבניות עם פרתיון מבלי לפגוע באורגניות של המזון, ובלצ''ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה מסביר את זה? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3371298,00.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להסברים אולי תפני למסביר לצרכן, זה התחום שלו... וקצת יותר ברצינות: אמור להיות הבדל בין שימוש1 חקלאי או תעשייתי לבין שימוש ביתי. העובדה שמישהו מתייחס אל הגינה הפרטית שלו (או גרוע מכך - הציבורית שמתחת לחלוני) כאל "שימוש חקלאי" היא תערובת של שתי תכונות ישראליות: החוכמולוגיות של המשתמש והאדישות או אזלת היד של הרשויות. __ 1 במקרה זה של חומרי הדברה, אבל גם במקרים אחרים של חומרים רעילים או בעלי פוטנציאל נזק כזה או אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני החומרים הנ''ל הם קוטלי חרקים נפוצים ביותר. הראשון נמכר תחת השם ''דורסבן'' ומופיע בצורת גרגרים או נוזל מרוכז להכנת תרסיס. השני נמכר תחת השם ''דזיקטול'' בצורה גרגרית. את החומר הגרגרי מפזרים על מדשאות או ישירות על האדמה והוא אמור להרוג כמעט כל מה שחי בה. לפי הוראות הבטיחות אסור לשבת על מדשאות שטופלו בחומר במשך שבוע מיום הפיזור. מנסיון, שניהם יעילים ביותר נגד נמלים וזחלים. חרגולים פחות מתרגשים (אבל גם פחות מזיקים). ניתן לרכוש אותם כמעט בכל משתלה. ''דורסבן'' נוזלי נושא עליו אזהרה חמורה במיוחד ומדורג בדרגת הרעילות הגבוהה ביותר (החומרים הגרגריים מדורגים בדרוג רעילות נמוך). השימוש בו מחייב לבוש מלא - שרוולים ומכנסיים ארוכים, נעלים גבוהות, מסכה וכפפות, וחובה לכבס את כל הבגדים ולהתרחץ אחרי השימוש בו. העובדה שכל כך קל לרכוש אותו לשימוש ביתי, היא שערוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריכה להצביע על פסקאות ספציפיות: ד”ר דוד רטנר, לשעבר מנהל חדר המיון בבית החולים העמק בעפולה, ערך כבר בשנות ה-80 סדרת מחקרים, שהוכיחה שאכילת פירות וירקות המכילים שאריות של זרחנים אורגניים גורמת לתחלואים קשים. ”לחדר המיון הגיעו אנשים עם הפרעות קשות במערכת העיכול, שלא נמצא להן הסבר”, הוא מספר. ”כשבדקנו בדמם את רמת האנזים אצטיל כולין אסטרז, האחראי להעברה תקינה של המסרים העצביים, מצאנו שהיא הייתה נמוכה באופן משמעותי. הסיכונים מכך כוללים מגוון רחב של בעיות, החל מהפרעות עיכול - בעיקר כאבי בטן ושלשולים - דרך בעיות שינה שאינן מגיבות לתרופות שינה, וכלה בבלבול וירידה בכושר הריכוז. במקרים קיצוניים מערכת העצבים כולה עלולה להגיע לכלל שיתוק ואף לגרום למוות. במקרה של החולים האלה, מצבם השתפר לאחר שהעברנו אותם לדיאטה אורגנית, נטולת חומרי הדברה, שגרמה לרמת האנזים לעלות”. חוץ מהפגיעה המיידית, הנובעת מעיכוב האצטיל כולין אסטרז, התגלו בשנים האחרונות צורות פגיעה נוספות, חמורות לא פחות. ”הזרחנים האורגניים, בעיקר כלורפיריפוס ודיאזינון, גורמים לנזקים לטווח ארוך במערכת העצבים, במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים”, אומרת ד”ר אורנה מצנר, הממונה על רישום חומרי הדברה במשרד להגנת הסביבה. ”במחקר שנערך במקסיקו נמצא כי ילדי גן שהתגוררו באזורים חקלאיים ונחשפו לזרחנים אורגניים, סבלו מפיגור בגדילה, בקואורדינציה עדינה, במבחני זיכרון ועוד. כמו כן נמצא שקיים קשר בין חשיפה של נשים הרות לזרחנים אורגניים לבין פגמים התפתחותיים ביילודים, שמתבטאים בלידה מוקדמת, משקל נמוך, פיגור בהתפתחות לאחר הלידה ובעיות התנהגות”. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא לאוכל (במלרע), זה בוודאי בריא יותר לסביבה, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |