 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיום אינו בהכרח מראה שהמטאפיסיקה של העולם מענישה את האדם האנכי, כפי שטוען מחבר המאמר, אלא את רשעותם של אנשים אחרים, הקנאים לאנכי ואינם סובלים את קיומו. "סכין נעוצה בגבו" אינו תגובה מטאפיסית אלא רצח, מעשה ידי אדם. האם יש להעדיף את הפירוש המוצע על פירוש מחבר המאמר? לדעתי הוא עקבי עם עמדתו של אוסקר ווילד בנוגע לאנכיות, אשר מהוללת לאורך הספר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תהיות: מה זה מטאפיסיקה של העולם? מי טוען שהמטאפיסיקה של העולם מענישה את האדם האנוכי? (אנכי=אנוכי?) מחבר המאמר טוען שהסיום של "דוריאן גריי" הוא קטסטרופלי, ואולי מסמן כיוון כזה גם לאחרים. הסכין בספר נעוצה בלבו של דוריאן, לא בגבו, ולא במקרה. השאלה אם מותו של דוריאן נובע מרצח שייכת לספר בלשי שאפשר לכתוב בעקבות "דוריאן גריי", למי שמעוניין. ובאשר לאנוכיות, יש לה יתרונות מסוימים, אבל גם תג מחיר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |