 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין אם דו''ח של ''בצלם'' על מצב הפלסטינים בשטחים היה מקבל אף הוא ידיעה חדשותית באתר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא צריכים את בצלם הרי יש לנו אותך. ואנחנו גם זוכרים את הסדרה שלך שנפסקה באמצע כי הכפשת בה את צה''ל בפרשת המיפוי שלא היתה ולא נבראה, ואפילו בצלם לא שמעו עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר עלה כאן באתר כבר עשרות פעמים, ובכל פעם הגבתי בדיוק באותם טיעונים. אתה מוזמן לעיין באותו דיון שוב. אגב, יש סיבה לחשש שלך להזדהות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש לי סיבה לא להזדהות. הויכוח הזה באמת כבר עלה באתר עשרות פעמים וכל פעם התברר מחדש שהכפשת את צה"ל בלי הצדקה. ואתה יודע למה אני זוכר את זה? כי הסיפור נגע לי ללב וכעסתי על התנהגות הצבא עד שהתברר לי שהסיפור הוא שקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אוכל לומר? אני מחזיק בעמדה שעיקרו של הסיפור נכון - בחלק אחר שגיתי, ובכך כבר הודיתי מעל דפי האתר. נתתי בזמנו לדובי את מספר הטלפון של עיתונאית פלסטינית שעימה הוא יכול להצליב את הפריטים, אך הוא לא עשה בו שימוש. אם העניין כה נוגע לליבך, אין לי בעיה להעביר לך את המספר באי-מייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שהעתונאית הפלסטינית היתה מספרת לדובי עוד פרטים מעניינים: סוכריות מורעלות, אורניום מדולל, אונס פלסטיניות בידי חיילי צה"ל ועוד המון הצלבות אחרות. במוסף הארץ (במדור מלח הארץ) התפרסמה השבוע פרשה בה השבועון הצרפתי "נובל אובזרבטר" נאלץ, אחרי התפתלויות רבות, להתנצל על בדיה שייחסה לחיילי צה"ל מעשי אונס בשטחים. מקור המידע היתה נדרה שלהוב קבורקיאן, קרימינולוגית פלסטינית, חברה בוועד המנהל של "בצלם". אחרי פיצוץ הפרשה טענה קבורקיאן שדבריה הוצאו מהקשרם, ושבאתר האינטרנט שלה כתוב במפורש כי אין ראיות אמפיריות להאשמה. נשאלת השאלה למה אם אין ראיות אמפיריות צריך לפרסם זאת באתר? הרי לא רק שבועונים צרפתיים ימהרו לקנות את השקר גם סתם קוראים תמימים יכשלו כך. הסיפור המלא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הרי ידוע שכל הערבים הם אותו דבר, ולכן כמובן גם כל העיתונאים הפלסטינאים נוקטים באותן שיטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל העתונאים הפלסטינים נוקטים באותן שיטות? חס וחלילה! כל העיתונאים שמחזיקים בתעודות יושר שניפקו להם ערפאת, ג'יבריל רג'וב וברגותי, ישרים כמו סרגל, אפשר לסמוך על כל מילה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחשוב שאם ''העיתונאים שמחזיקים בתעודות יושר שניפקו להם ערפאת ושות''' אינם ''ישרים כמו סרגל'', מכאן תמיד הם משקרים, או שאני טענתי ש''אפשר לסמוך על כל מילה שלהם''. בכלל, הייתי אומר שהתגובה שלך (גם הראשונית) די מפתיעה ברדידותה. הנקודה כאן היא שאין שום קשר גורף בין הידיעה שהבאת מ''הארץ'' לבין אמינותה של הכתבת שעליה הסתמך ניתאי, והבטחון המוחלט שלך בכך שאותה עיתונאית הייתה מספרת לדובי על אורניום מדולל, או על סוכריות מורעלות, הוא שטחי, וחסר ביסוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אין לי שום ידיעה ספציפית לגבי העיתונאית המסוימת. ברור לי שגם העיתונות המערבית אינה נקייה (בלשון המעטה) מעיוותים וכו'. אולם ברור לי דבר נוסף: העיתונות הפלסטינית והחברה הפלסטינית, בשלב הנוכחי של התפתחותן, מוכנות להפיץ ולבלוע בדיות שלא היו ולא נבראו וחלקן ממש דמיוניות. שקרים כמו האורניום המדולל, הסוכריות המורעלות, מעשי האונס בידי חיילי צה"ל וכו' לא היו יכולים להיות מופצים ברמה כזו אילמלא שיתוף הפעולה של חלק ניכר מן התקשורת הפלסטינית ועיתונאיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי לציין כי היא אינה קרימינולוגית בביר-זית, חלילה, אלא באוניברסיטה העברית דווקא, ולתפארת מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לנצל את דבריך כדי לדבר על נושא חשוב מאד לדעתי: איך מחליטה התיקשורת (שהאייל הוא רק גרגר אבק אחד קטן בתוכה), מה היא ידיעה חשובה ומה אינה ידיעה חשובה. במאמר "יש אמת ויש עוות" הבאתי את הידיעה על הודאתו של הפת"ח בכך שניסה לרצוח את ראש הממשלה, וניסיתי "לקדם" כמיטב יכולתי את חשיבותה של הידיעה הזאת. את הידיעה הזאת שמעתי פעם אחת בלבד באיזו מהדורת בוקר של חדשות הרדיו. איש בתקשורת לא מצא לנכון להבליט את הידיעה הזאת. אני חושב שהידיעה הזאת והידיעה על השתתפות הפת"ח בפיגוע בעפולה הן הידיעות הכי חשובות מכל החדשות שפורסמו בחודשים האחרונים בקשר לסכסוך עם הפלשתינים. הפת"ח, ערפת והרשות הם גורמים קשורים זה בזה בלתי ניתנים להפרדה, גם אם יימצא היום "גורם" שינסה להקטיק את הקשר בין ערפאת והפת"ח היום. יש כאן הוכחה ברורה ש "ערפאת הוא הבן לאדן שלנו". בכל זאת לא חוזרים על הידיעות האלה. אין עליהם שום דיון ציבורי. שום דבר. שמעתי כרגע שנשיא ארצות הברית מגנה את "מבצע הפיגוע באוטובוס אתמול". למה הוא לא גינה ולא מגנה את ערפאת על מעשי שלוחיו כפי שהתבטאו בשתי הידיעות האלה ? זה לא רק שהוא עצמו בגלל אינטרסים שונים אינו מעוניין בכך. גם "גורמים" בממשלה (אני מתכוון לפרס), ובמיוחד התקשורת הולכים על קצה האצבעות ומנסים לא לעשות גלים, כדי שנשיא ארצות הברית לא ישמע על כך בעוצמה חזקה מדי. מחליטים עבורנו מה חשוב, ומה לא חשוב. זה חלק משטיפת המוח עליה דברתי במאמרי ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענות על הקשר הישיר של עראפת לפיגועים, תמיד נמצא במחלוקת בין השב"כ לאמ"ן. בזמן האחרון (עפ"י הארץ) אפילו אמ"ן יורד מההחלטיות בנושא. נפגשים בערב שלושה צעירים בני אותה שכונה ומחלטים לבצע פיגוע. כמו דרך ההחלטה על סטארט-אפ בימים הטובים. היית טוען שבייגה עמד מאחורי כל סטארט-אפ ? ואם מישהו מהיזמים היה חבר בנוער עבודה ? הבעייה היא המציאות שממנה צומחים פגועי טרור אלו. כיבוש. ישר קופץ ה11/9 לראש. איזה כיבוש יש שם ? אז זהו שבדיוק שם אין. ואם נפסיד את רכבת הנורמליזציה אז נאלץ להתמודד עם מלחמת דת ונאבד את הסיכוי להגיע להסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשלושה הם במקרה שוטרים שמקבלים משכורת מהרשות ? ואחר כך הפת"ח מוציא הודעה שהוא אחראי למעשיהם ? ויש עוד מישהו מהשכונה שעוסק בייצור פגזי מרגמות והוא במקרה ראש המשטרה של ערפאת ? כדי לדעת שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב אין לי צורך במיומנותם של השב"כ האמ"נ והארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, עד כה הפת"ח ביצע פיגועים רק נגד חיילים ומחוץ לקו הירוק, כנגד מתנחלים, תוך הסברים שזה עומד בתקן "ההתנגדות הלגיטימית". המיוחד בשני האירועים האלה שהפת"ח לקח אחריות להם הוא שהיו כנגד אזרחים בתוך גבולות 67 וכנגד ראש הממשלה (גם בתוך גבולות 67). הפרטים האלה יש בהם משום חידוש . יש בהם משום הורדת המסווה מפניהם, ומכאן החשיבות שאני מייחס להם. הדיווחים על ויכוחים בין אמ"נ והשב"כ בקשר לחלקה של הרשות הם ידיעות ישנות שפורסמו לפני שני האירועים האלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |