|
||||
|
||||
מכייוון שאתם כאלה נחמדים, החלטתי ללכת לקראתכם - תקראו לי פרנציסקוס מאסיזי - ולשים פה שיר נוסף שכתבתי לפני כמה שנים. השיר קשור איכשהו למה שהיה כאן. פוליטיקה באופן פוטנציאלי אני יכול להגיד כל דבר שאני רוצה איך שאני רוצה סוס שעולה על דעתי בהיסח הדעת או שלא בהיסח הדעת יד לא השפה תהפוך אותי למשוגע פרפטואום מובילה לא צירוף מילים כזה שהתחביר שלו אוסמה בין לאדן בלתי מתקבל על הדעת בשום פנים ואופן הב! הלא אנחנו חיים בדמוקרטיה הלא במשטר דמוקרטי מותר לא במשטר דיקטטורי אבל גם במשטר דיקטטורי אני יכול באופן פוטנציאלי להגיד כל דבר שאני רוצה איך שאני רוצה לַיִש וגם לנקד כאוות נפשי לשקר אנא עארף דחוף בתחת שלך אוטוגלידה בנדיט לקח ממני 5 ירוקים על גלידה-קסטה מה שמוכיח שאפשר לדחוף את הדיקטטורה לתחת וגם את הדמוקרטיה אפשר. |
|
||||
|
||||
תודה. הוא הרבה יותר טוב ודיבר אלי הרבה יותר משלושת השירים. שיר לא מוכרח שתהיה בו אירוניה, אבל כשיש בו - בעיני, לפחות, היא יוצרת קשר אנושי, מכנה משותף אנושי וחוויה פנימית (אצלי), באופן הרבה יותר מהיר ובלתי אמצעי ממלנכוליה, רגעי עצבות, זכרונות וכו'. זאת בלי קשר ל-(או, ליתר דיוק - עוד לפני - ) ענייני ניתוח, הבנה ושאלת מה התכוון המשורר. |
|
||||
|
||||
שיר אלים קצת לא? זה די כואב אוטוגלידה בתחת...לדעתי המשורר התכוון שהאוטוגלידה גדול ואילו התחת (שמסמל את המשבר) הוא קטן |
|
||||
|
||||
גם הדמוקרטיה גדולה! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |