 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא זוכר איפה ומי זה היה אבל פעם ראיתי בטלויזיה תוכנית דוקומנטרית שתיארה את עבודתם של הכתבים הזרים בארץ. הטענה של אחד מהם היתה שהפופלריות של הזירה הישראלית - פלסטינית נובעת מקלות שבה ניתן להעביר דיווחים ישר מהשטח ומהעובדה שהארועים מתרחשים במרחק של דקות ממרכזי תשתיות תקשורת מודרניים הפתוחים לכל דורש. הוא תיאר סדר יום טיפוסי (בערך): הבוקר מתחיל בבית קפה במושבה הגרמנית בעמק רפאים שבירושלים בארוחת בוקר ובדיון עם קולגות על המצב. בהמשך היום קופצים לבית לחם (מרחק רבע שעה נסיעה) להכין כתבה על יום הקרב של אתמול ותוך כדי כך מצלמים כמה "שוטים" של הפגנות הצהרים. חוזרים לשקט של ה'אמריקן קולוני' (צפון מזרח העיר, שוב רבע שעה נסיעה) על מנת לערוך את הכתבה שתשודר במהדורת החדשות של הערב. בשום מקום בעולם כך טען אין תנאים כאלה משופרים לכתבי חוץ והחזית אינה במרחק נגיעה מה"חיים הטובים". |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |