|
דבריך הם תערובת של רעיון מוזר שמופיע בתחילה: "האומה היהודית והגרמנית הן אומות אחיות, מסיבות שלפיהן אפשר, למשל, גם להסיק שהאנס הסדרתי וקורבנותיו דומים באופיים, ורק במקרה ובתוקף הנסיבות הן לא אנסו אותו", עלילה ושקר בוטים: "אנו מכחישים את שואת הארמנים (ואולי גם את שואת האינדיאנים בידי ידידינו האמריקאים)", אי הכרת העובדות: "הברירה בידי אייכמן הייתה לפעול כפי שפעל או למות" ו "לאנטישמיות של הפולנים וכמעט כל יתר עמי אירופה (ובמיוחד ההולנדים, כן ההולנדים, וההונגרים) לא הייתה השפעה ענקית על מה שקרוי 'שואה', ושלולא היא קרוב לודאי שלא היה כלל פרק כזה בהיסטוריה ", אמונה עיוורת בדברים של אולי גדול הרוצחים בהיסטוריה, כחלק מקו הגנה שנקט בעצת עורך דינו, סיפור בלתי שייך לעניין על חוויות שעבר אביך, אי הבנת המושג המטפורי "מפלצת", אי הכרה בכך שרגש נקמה ושנאת מעניך הוא רגש טבעי שאינו מצריך שום מערכת חינוך מיוחדת וכו' וכו', רעיונות שקריאתם משאירה אותי כה נפעם, שפשוט איני יודע מנין להתחיל את דברי התשובה, ולכן אסתפק בכך.
עם זאת, כיון שהוזכר בדבריך האופי הגרמני ברצוני להביא דברים שכתבתי פעם בואללה, ובהם תיאור של קטע מתוך ספר מסוים שקראתי, קטע שיש בו הבחנה בנקודת אופי מסוימת לא דווקא מפלצתית (מטפורית), אלא נקודה אחרת שאולי היא מסבירה מדוע קרו הדברים דווקא ע"י גרמנים.
ההומוריסטן האנגלי ג'רום ק. ג'רום, מחבר הספר המפורסם "שלושה בסירה אחת", כתב אחת עשרה שנים מאוחר יותר, בשנת 1900 ספר אחר, שנקרא "שלושה בבומל", שהוא תאור מסע של אותם שלושת גיבורי הסירה, הפעם בגרמניה. הספר רצוף תיאורים משעשעים, אבל מוקדש בו מקום רב לתיאור האופי הגרמני. הגרמני מתואר שם כמי שלעולם אין בו שום בקורת על מנהיגיו, או אלה שהוא כפוף להם. תמיד הם יודעים טוב ממנו מה טוב, וכל תפקידו בעולם הוא לציית להם. הדבר הזה גורר כל מיני תגובות מעניינות. למשל, כאשר הגרמני נמצא במקום ציבורי תמיד יציית בקפדנות לכל שלט שאוסר עליו לעשות משהו, ואם אין כזה בנמצא, הוא חש שלא בנוח. כאשר לא מורים לו מה בדיוק לעשות הוא חסר אונים, אך כאשר הוא מקבל פקודות ברורות, למשל כחייל, הוא "הופך להיות יצור אינטליגנטי ובעל יוזמה". המחבר אף מציע לגרמנים כמה הצעות התייעלות כמו למשל, אם איזה גרמני נידון למוות אין צורך בתליין. צריך לתת לו חתיכת חבל והוראות איך לתלות את עצמו: "ואני יכול לראות את הפושע הגרמני לוקח אתו הביתה את חתיכת החבל הזאת, קורא בתשומת לב את הוראות המשטרה, וניגש לבצע אותן במטבח שלו". או עצה אחרת "נראה כי הפתרון הוא לאמן כל גרמני להיות קצין, ואז לשים אותו תחת הפיקוד של עצמו". יש בספר הזה, שנכתב כאמור בשנת 1900 לפני שתי מלחמות העולם, פסקה שבעייני היא מדהימה: "עד עכשיו, לגרמנים היה המזל המבורך להיות נשלטים בצורה טובה במיוחד. אם זה יימשך, הכל יהיה אצלם בסדר. צרותיהם יתחילו כאשר מסיבה כלשהי יהיה משהו לא כשורה במנגנון השלטון שלהם…." במקור אין שלש נקודות בסוף הקטע. אני, כמי שחי כבר אחרי מלחמת העולם השנייה, החלפתי את הנקודה הבודדת בשלוש. ג'רום ק. ג'רום נפטר ב 1927 לפני עליית הנאצים. אך נראה שהגרמנים שחיו אחריו התנהגו בדיוק כפי שניבא שיתנהגו כאשר "משהו לא כשורה במנגנון השלטון שלהם".
|
|