חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 446931
דוד פלד יום ה', 14/6/2007, 12:18
הטענה העיקרית של המחבר שלדעתו לא ניתן לבנות תיאוריה כוללת במדעי החברה. גישה זו מוליכה להצגת השוואות לפי נושאים., שאותם הוא עושה בלי לעגל פינות כדי שיתאימו לקונספט כוללני מוכתב מראש. אין ספק שניתן למצוא נקודות דומות גם אצל בז'ז'ינסקי, או אצל חנה ארנדט. תיאוריות העוסקות בטוטליטריות, ודאי שיגעו בנקודות דומות. ההבדל המהותי הוא במתודולוגיה. לשם הדגמה אציג תיאוריה כוללנית אחרת, העוסקת בבקרה של משטרים, המובילה בהכרח לאוקסימורון.

הבקרה מוגדרת כדיווח נורמטיבי על ההבדלים בין הקלט לפלט או בין הרצוי למצוי. היא משמשת את מקבלי ההחלטות לבחון באיזו מידה הוצאו החלטותיהם מן הכוח אל הפועל. לכאורה, ככל שתגדל מוטת כנפיה של הבקרה, המופעלת ע"י האדמיניסטרציה הציבורית, כן תגדל שליטתה במנגנון בכוח. תיאור קצרצר זה מקשר בין שלש פונקציות עיקריות של הבקרה: א) היא משמשת כאינדיקאטור להצביע על שגיאות; ב) היא תנאי הכרחי לשליטה; ו- ג) היא משמשת אינדיקאטור ליעילותו של המנגנון. מקס וובר אימץ את שלוש התכונות האלה והיגיע למסקנה הפסימית שהאנושות מכניסה עצמה לכלוב ברזל ללא תלות בסוג המשטר אותו תאמץ.

התכונה השלישית היא הבעייתית מבין השלוש. אם נקצין את משמעות אנו עשויים להסיק שמשטרים טוטאליטאריים, הידועים לשמצה בפיקוח ההדוק שהם מפעילים על אזרחיהם, יעילים יותר מכל משטר דמוקרטי שהוא. בניסוח אחר: עצמתם של משטרים טוטליטאריים תביס תמיד כל משטר דמוקרטי גם אם לרשותם של שני סוגי המשטרים עומדים אותה כמות משאבים. ניסיוננו ההיסטורי יוכיח, שלפחות עד ימינו, הדמוקרטיה מנצחת. מאידך, כמעט לכל העוסקים במדע המדינה טענות קשות ומהותיות לצורת ההתנהלות הלא יעילה של הדמוקרטיה. לשם הדגמה ננסה לראות את המשטרים בעיני הבקרה. לשם כך נעמיד את גרמניה הנאצית, ברה"מ של סטאלין וסינגפור אל מול דמוקרטיות מערביות.

הבקרה של המשטר הנאצי ידועה לשמצה ביעילותה. אדורנו, ממייסדי אסכולת פרנקפורט, טען שגרמניה הנאצית מצביעה על הכיוון אליו הוליכה הרציונאליות, שהפכה לאורים ולתומים של תנועת ההשכלה. היא שמשה הדגמה למה התכוון מכס וובר בתיאור "כלוב הברזל". אך האם אמנם היה המשטר הנאצי יעיל כפי שהיסטוריונים ניסו לציירו? יאן קרשאו מצטט בחלק הראשון של ספרו "היטלר" מנאומו של שר החקלאות של פרוסיה ב-‏1934 (ע' 448): "גרמניה מצפה מכל גרמני שיכוון לרצונו של הפיהרר". לפי תיאורו, גרמניה נוהלה ע"י תועמלן מוכשר, שהתעניין מעט ככל האפשר בפרטי האדמיניסטרציה השלטונית. המדינה הנאצית הפכה למדינה מודרנית ומתקדמת, שאינה מנוהלת ע"י פונקציה מרכזית כלשהי, כאשר מנהיגה מנותק לחלוטין מצורת התנהלותה. הבקרה ההדוקה בשכבות הניהול הנמוכות, הלכה והתבדרה במעלה מנגנוני השלטון.

הדיקטטורה של סטאלין הייתה למעשה תמונת ראי של השלטון הנאצי. השלטון הסובייטי הורכב משלושה מנגנונים עצמאיים, הפוליטי (הפוליטבירו), האדמיניסטרטיבי (האורגבירו) והשרות החשאי (ה-נ.ק.ו.ד שהחליף את הצ'קה). שלושתם רגלו אלה אחרי אלה ודיווחו ישירות לסטאלין. סטאלין ניהל ארכיון מידע ובקרה משלו, שהופקד ותוחזק ע"י איש אמונו פוסקרבישב. לכאורה, בקרה מרכזית המנוהלת בידי העומד בראש הפירמידה. למעשה, בקרה מתבדרת מלמעלה כלפי מטה, שאי יעילותה התברר היטב לאחר קריסת ברה"מ.

הדיקטטורה הסינגפורית שונה בניהולה לחלוטין משתי הדיקטטורות הקודמות. לי קואן יו הקים משטר המנוהל במתכונת ניהול פרויקטים. לפי תיאורי נבו ווימן (החידה הסינגפורית, 1991) אין קרוב יותר ל-‏1984 האורווליאנית משלטון זה. הרגשתו של האזרח הסינגפורי היא שקרוב לוודאי "האח הגדול" יחשוף מייד כל עבירה שיעבור. שגשוגה הכלכלי של סינגפור מרשים ביותר וכלכלתה מצויה מזה שנים במקום החמישי בעולם.

מהי הבקרה הנהוגה במשטרים דמוקרטיים? לפי תיאור האדמיניסטרציה האמריקאית ע"י James G. March and John P. Olsen (1984) "מה שאנו צופים בעולם אינו תואם לחלוטין את מה שהתיאוריות הניהוליות מנסות ללמדנו. אדמיניסטראטורים ופוליטיקאים תומכים בתוכניות שלא נועדו ליישום; מנהלים צוברים מידע בלי שיקדישו זמן לנתחו; מומחים נשכרים למתן לגיטימציה להחלטות קיימות ולא בעבור עצותיהם" .
ממצאי מבקר המדינה בדו"ח היחידי שהתמקד בבקרה ניהולית מאז היווסדו (53 ב' 2002) טוען שממצאיו מראים שבמשך 30 השנה עליהן מדבר הדו"ח מעולם לא הייתה בקרה כלשהי על החלטות הממשלה; או לפי הניסוח שלו: "שום דבר אינו מתנהל כפי שצריך". דו"ח דומה, לו נכתב על חסרה עסקית, היה זה דו"ח היסטורי על ארגון שפשט את הרגל זה מכבר. להפתעתנו, למרות חריפותו של הדו"ח, מדינת ישראל שגשגה לאורך כל התקופה בה הוא עוסק.

ניתן להציג את האדמיניסטרציה של המשטרים על ציר היעילות. מימינו, בערכי יעילות בקרה הגבוהים מ- 90%, תמוקם סינגפור. משמאלו, סביב ה-‏30% ימוקם המשטר הדמוקרטי. בין שני הקצוות ימוקמו המשטרים הטוטאליטאריים, בין אם בקרת מתבדרת במעלה ההיררכיה או במורדה.

הפרדוקס המובנה: משטרים טוטליטאריים תמיד עוצמתיים יותר ממשטרים דמוקרטיים.

המציאות מוכיחה את ההפך הגמור.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447040
גונזו • בתשובה לדוד פלד יום ו', 15/6/2007, 1:23
''למרות חריפותו של הדו''ח, מדינת ישראל שגשגה לאורך כל התקופה בה הוא עוסק''

אני יכול לעזור לך לפתור את התעלומה. השגשוג הישראלי הוא שגשוג של החברה והכלכלה. הניהול הכושל הוא של מנגנוני המדינה. לא מדובר כאן באותה מהות...
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447063
איציק ש. • בתשובה לגונזו יום ו', 15/6/2007, 7:37
זו אותה מהות בדיוק. אם אפשר היה לעשות ניסוי ולהציע לצמצם את אותם מנגנונים לרמה אותה רוצה יעקב, היית רואה איזו זעקה היתה קמה מהמיגזר העיסקי לדרגותיו.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447146
דוד פלד • בתשובה לגונזו יום ו', 15/6/2007, 18:21
האם אתה מאמין שאין שום קשר ביןהתנהלות האדמיניסטרציה הממשלתית לבין התנהלותה של הכלכלה הפרטית? זוהי אכן אנומליה מעניינת. רק כדי לסבר את האוזן, תאר לך שלממשלה היו יעדי אינפלציה גבוהים יותר, או חריגות מהתקציב כאלה שיאפשרו לה לתקצב את משרדיה ביתר רוחב לב...
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447225
גונזו • בתשובה לדוד פלד שבת, 16/6/2007, 1:37
האם אתה סבור שמשרד המסחר והתעשיה, למשל, באמת מנהל את המסחר והתעשיה בישראל? אם היו מבטלים את המשרד הזה, האם היינו חווים עליה או ירידה בהיקף המסחר והתעשיה?

הנסיון מלמד שבעקבות הקטנת כוחו של זה דווקא חווינו עליה, ההגיון מלמד אותנו למה: עיקר עיסוקו של משרד זה (כמו כל משרד ממשלתי אחר) הוא הפרעה למסחר והתעשיה, וניהולו הכושל הוא דווקא ברכה.

באשר ליעדי האינפלציה והחריגות מהתקציב, אני בהחלט יכול לתאר לעצמי מצב בו הממשלה תגביר את האינפציה ותגדיל את הגרעון שלה - אלו בהחלט מהלכים שמשפיעים על הפעילות הכלכלית שהרי הממשלה מממנת את פעולותיה על חשבון הציבור וזה מהלך שמגדיל את הנתח שלוקחת הממשלה ומקטין את המשאבים הפנויים לפעילות כלכלית יצרנית אבל מהעובדה שלממשלה יכולה להיות השפעה שלילית על הכלכלה לא נגזר שיכולה להיות לה גם השפעה חיובית. ומנגנוני המדינה חיים על חשבון מה שאתה קורא "הכלכלה הפרטית" ולכן הם עשויים לגרום לנזקים שונים (ואכן גורמים), כמו כל גוף טפילי אבל הקשר הזה לא הופך אותם לאותו גוף.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447234
איציק ש. • בתשובה לגונזו שבת, 16/6/2007, 8:31
יש יותר מדי אקסיומות במה שאתה כותב.
א. תאסוף 1000 תעשיינים ותציע להם את ביטול משרד המסחר והתעשיה כי הוא מפריע למסחר ולתעשיה. אינני בטוח שתשמע שם קולות מתלהבים. קולות מתלהבים תשמע בחוגי האידאולוגים מסוגו של יעקב.
ב. במצב הנוכחי של השקל ביחס למטבעות השונים, לגמרי אינני בטוח, שעליה של אחוז אחד בגרעון מתוכנן בתקציב תגרום לאיזו עליה במדד. תקציב גרעוני אין פירושו שהשנה תסתיים בהכרח בגרעון ומתכנני התקציב באוצר יודעים את זה.
ג. המשאבים שהממשלה לוקחת אינם בהכרח על חשבון המשאבים הפנויים לפעילות כלכלית. רק לדוגמא: אם מפחיתים מיסים ולתאגיד מסויים נשארים עקב כך עוד 50 מיליון שקל. האם הוא ישקיע את הכסף בהגדלת הפעילות הכלכלית -ייצור עוד מקומות עבודה? אולי הוא ישקיע בנדל"ן בניו יורק? אולי היועצת שלו לענייני מס-טלי ירון אלדר-תייעץ לו איך לגרום לכך שהמדינה לא תראה הרבה מס מתוספת הרווח שלו?
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447250
דוד פלד • בתשובה לגונזו שבת, 16/6/2007, 11:49
אם אמשיך את כיוון מחשבתך: ממשלה, על משרדיה השונים, היא גוף טפילי. במדינה מתוקנת יש לבטל את האדמיניסטרציה הטפילית ולתת לכוחות השוק לנצח.

האם הבנתי נכון?
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447278
גונזו • בתשובה לדוד פלד שבת, 16/6/2007, 17:06
אני חושב שבנקודה זאת מה שחשוב הוא לא מה שעומד בקצה המבוי הסתום של חוסר ההסכמה אלא מה שעומד בתחילתו:
האם הממשלה והכלכלה הם אותו גוף? האם הממשלה מנהלת את הכלכלה?
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447306
דוד פלד • בתשובה לגונזו שבת, 16/6/2007, 20:11
אלך אתך בדרכך למרות שאיני יודע להיכן אתה מוביל.

ממשלה זו ממשלה וכלכלה זו כלכלה. בהגדרה. המגזר הפרטי אמור לנהל את עצמו וכנ"ל לגבי המגזר הציבורי. מאחר והמגזר הפרטי הוא חלק מהמדינה, הרי שבהכרח שהתוצר שהוא מפיק הוא חלק מהתל"ג מחד, והתנהגותו מושפעת מאד מצורת התנהגותו של המנהל הציבורי.

אז???
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447380
גונזו • בתשובה לדוד פלד יום א', 17/6/2007, 3:29
כל מה שרציתי להגיד הוא שאין לך מה לתמוה על השגשוג הישראלי מול הטיפשות וחוסר היכולת של הממשלה - לא מדובר באותו גוף ואין כאן יחס הירארכי. מאחר ואתה מסכים עמי, לא נותר לי אלא לתמוה על דבריך ש''למרות חריפותו של הדו''ח, מדינת ישראל שגשגה לאורך כל התקופה בה הוא עוסק''
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447397
האייל האלמוני • בתשובה לגונזו יום א', 17/6/2007, 9:35
פלא: תש"ח שלא מאמין שהממשלה מזיקה.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447408
דוד פלד • בתשובה לגונזו יום א', 17/6/2007, 10:28
הבכתני גונזו.

לתומי סברתי שהממשל הציבורי (ולא משנה באיזו מדינה) מאכלס אותו חתך אוכלוסיה הקיימת במגזר הפרטי (ראה זליגת ראשי המגזר הציבורי למגזר הפרטי לעמדות מפתח במסלול מרופד מאד מאד).

לתומי סברתי שאנשים אלה אמורים להתנהג בצורה רציונאלית, קרי - להשיג את מטרותיהם בצורה מבוקרת.

סברתי גם שהבעיה אינה בכך ששירות באדמיניסטרציה ממשלתית היא מגנט השואב רק את הלא מוכשרים ורק את הלא רציונאליים.

המסקנה, שהודות להארותיך אני עומד על טעותי, אם מאמצים במגזר הציבורי שיטת בקרה הלקוחה מהמגזר הפרטי, מגיעים בהכרח לפרדוקס; או שפקיד ממשלתי = אדם מטומטם או בן אנוש לא רציונאלי.

מה דעתך על הרעיון המופרך לבחון את מושג הבקרה? הבקרה משווה תפוקות לתשומות ומדווחת על הפער ביניהם. אולי במגזר הציבורי פשוט לא ניתן למדוד או את אחד מהפרמטרים, או את שניהם? לדוגמה: כיצד תמדוד את התפוקות והתשומות של שיחה אקראית של איש משרד החוץ עם עמיתו, באיזו מסיבת קוקטייל בשגרירות באי-שם, שכתוצאה ממנה הונע תהליך ששינה מדיניות של מדינה שלישית. מסובך? אז אולי כיצד תשווה את תשומתו של רופא בבית חולים (שעות נוכחות?) מול התפוקה המתוכננת - חולים שהבריאו? או כיצד תמדוד את תשומות המשטרה בכוח אדם ובאמצעים למניעת פשע אל מול פשעים שנמנעו?

עוד דוגמאות?

אבל, אולי אתה צודק. משרד ממשלתי = טיפשות ואימפוטנטיות.

חוץ מזה כנראה שעולם המונחים שלנו שונה כך שאין ביכולתנו להסכים על דבר וחציו.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447411
האייל האלמוני • בתשובה לדוד פלד יום א', 17/6/2007, 10:41
האם זה "שאנשים X אמורים להתנהג בצורה רציונאלית" אומר "שאנשים X מתנהגים בצורה רציונאלית"? (במקום X הצב "אלה" או "בכלל")
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447412
דוד פלד • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 17/6/2007, 10:52
המדדים לבחינת יעילות מניחים התנהגות רציונאלית (הגם שמחקרים סוציולוגיים כופרים בתקפותה של הנחה זו).

לצורך העניין X = בכלל.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447459
רון בן-יעקב • בתשובה לדוד פלד יום א', 17/6/2007, 15:24
שתי הערות/שאלות.

א. אם הממשל הציבורי "מאכלס אותו חתך אוכלוסיה הקיימת במגזר הפרטי" אז למה מתפלאים שהם לא מתנהגים בצורה רציונלית? שהרי אלה שלא שפר עליהם מזלינו לעבור במחי וועדת קבלה (ואחיו של השכן) לעבוד בממשל לא בדיוק או לא תמיד מתנהגים בצורה רציונלית.

ב. עובד בממשל הציבורי, לפי איזו תוכנית רציונלית הוא אמור לפעול? למקסם (לדוגמה) את יעילות הגוף בו הוא עובד? למקסם את השירות לאזרח תוך שיתוף פעולה עם אגפים אחרים? למקסם את שאיפותיו האישיות לקידום? לדאוג שמעשיו לא יתנגשו עם ציוויי הדת? לעבוד בשלום את השנים עד לפנסיה? לקדם פרשנות אידאולוגית כלשהי של תפקידו? לחסום אחרים? לדאוג לאנ"ש? ז"א האם רציונליות היא באמת מדד טוב לבדוק ולבקר מטרות של ממשל ציבורי? (קודם שנסכים מהן המטרות, אח"כ שנסכים על איזה רציונליות, וכו').
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447504
דוד פלד • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 17/6/2007, 18:51
לרון שלום

תודה על שאלותיך שהן חלק מהשאלות שהעסיקו אותי לאחר שקראתי את אותו דו"ח של ביקורת המדינה.

כאשר מדברים על רציונאליות (הרציונאליות מוגדרת בבסיסה כהשגת מטרות מוגדרות בצורה מבוקרת) מדברים על שני פרמטרים: 1. מטרות; 2. אילוצים. לצורך הנהרת הענין נתחיל דווקא מהאילוצים ודרכם נחזור למטרות.

המגזר הפרטי עומד מול אילוצי השוק. אם האסטרטגיה שארגון מסוים נקט הביאה בחשבון את התנהגות השוק, התוצאה מתבטאת במאזנים של החברה. אם הייתה זו אסטרטגיה שגויה, החברה תהפוך להיסטוריה.

המגזר הציבורי עומד מול אילוצים פוליטיים. על מנהל של משרד ממשלתי לרצות את השאיפות הפוליטיות של השר שלו, שאינם בהכרח בקרה חכמה על הוצאות, או ניהול נכון של תקציב. נניח שהשר לביטחון הפנים אינו מעונין במשטרה יעילה במיוחד, מסיבות השמורות עימו (והיו דברים מעולם). זה אילוץ האמור לשים לאל כל התייעלות של המפכ"ל המוכשר ביותר, אם הוא רוצה לשמור על מעמדו. דווקא דוגמת ההתנהלות של משטרת ישראל משמשת דוגמה למשל ולשנינה להדגמת הענין.

מעבר לפיקוח הפוליטי, יש צורך להראות לציבור שהמשרד מתפקד לפי ציפיותיו (כמובן לפי ציפיות השר, מעמדו הפוליטי ושאיפותיו). כאן קיימת בעיה אובייקטיבית בבקרה שעליה הצבעתי. כיצד ניתן להשוות בין שני הפרמטרים: תשומות ותפוקות, שרק אחד מהם, או אך אחד מהם אינו מדיד. הדברים חריפים במיוחד במשימות מניעה (מניעת פשע, מניעת מלחמה, שמירה על בריאות הציבור וכדו'). הנטיה המתבקשת היא לחקות את דיווחי מפעל יצרני ששם שני הפרמטרים מדידים. לדוגמה: קל יותר לקשר בין מספר דו"חות החניה (תפוקות) לבין שעות הנוכחות של הפקחים; או שעות נוכחות של ניידות (תשומות) מול מספר דו"חות על מהירות יתר.

כיצד יבקר צבא את התשומות שהושקעו במניעת מלחמה גרעינית מול התפוקות? הרי שאם פרצה מלחמה כזו, אין למי לדווח, אז אולי ניתן היה למנוע אותה בתשומות נמוכות יותר?

נעשה ניסיון לייעל את הקשר עם האזרח, כתוכנית אסטרטגית, ע"י אל גור וקלינטון. ביל קלינטון, סמוך לכניסתו לתקופה הראשונה של נשיאותו, ניסה ליעל את המנגנונים הביורוקרטים, ובעזרת אל גור סגנו ניסח ב- 1993 את חוק "ביצועי ממשל ותוצאותיו" (NPR). הרעיונות נלקחו מצורת ההתנהלות של עמק הסיליקון. מטרתו הייתה לבזר את סמכויות המנהלים ולאפשר למנהלים הזוטרים חופש החלטה במסגרות שנקבעו ע"י החוק (לדוגמה: רכש עד 100 אלף דולר לא נזקק למכרז, אלא להחלטת מנהל יחידת רכש). הפרויקט הורץ לניסויו במספר ארגונים והדו"ח האחרון נכתב ע" גור ב-‏1997. הניסוי ברוב המקרים, לא ענה על הציפיות שתלו בו. מסקנותיו של גור היו:
- למנהיגות חלק קריטי ביישום שיטות אפקטיביות בניהול המערכות.
- תקשורת פנימית וחיצונית מהוות מפתח להצלחת התכנית למדידת יישומים.
- הבנת מנהל מהי האחריות למתן דין וחשבון על פעילויותיו היא תנאי הכרחי להצלחת התוכנית.
בסופו של דבר החוק אינו מיושם, מה גם שאת מקומו של אל גור תפס ממשלו של בוש, שקדימויותיו השתנו לחלוטין.

ולשאלתך המרכזית: "האם רציונליות היא באמת מדד טוב לבדוק ולבקר מטרות של ממשל ציבורי?"

זוהי שאלת המחקר בו אני עוסק היום. במילים אחרות, במקום להעתיק את כלי הבקרה הנהוגים בתעשייה אל תוך האדמיניסטרציה הציבורית ולעמוד לפני תהיות, מוטב לבנות כלים שיתאימו לצורת התנהלותה של אדמיניסטרציה זו הן מבחינת המטרות והן מבחינת האילותים, כפי שהם באים לידי ביטוי בהגדרתו של מושג הבקרה המותאם גם הוא לסביבת עבודה כזאת.

הערת אגב, שלחתי מאמר בנושא למערכת אך הוא נדחה מחוסר עניין "ציבורי". הוא פורסם בירחון למנהל.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447583
יהונתן אורן • בתשובה לדוד פלד יום ב', 18/6/2007, 9:27
האם יש קישור שיוביל אותנו למאמר בירחון למנהל?
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447589
דוד פלד • בתשובה ליהונתן אורן יום ב', 18/6/2007, 10:22
שם המאמר "משטר בקרה".
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447636
רון בן-יעקב • בתשובה לדוד פלד יום ב', 18/6/2007, 15:28
לא ברור לי למה בחרת להתרכז דווקא באילוצים הפוליטיים של המיגזר הציבורי. האם שאיפות השר התורן הן באמת האילוץ העיקרי של המשטרה? נניח שזה נכון, אני יכול לראות כיצד האילוץ משנה עוצמה וצורה כשהוא עובר מהמפכ"ל לראשי המחוזות ועד לשוטר המקוף. "זה אילוץ האמור לשים לאל כל התייעלות של המפכ"ל המוכשר ביותר, אם הוא רוצה לשמור על מעמדו." האם באמת מטרתו העיקרית של כל מפכ"ל זה לשמור על מעמדו (אני שואל באופן כללי לא על איש זה או אחר)? אולי המפכ"ל חדור הכרת תפקידו ורוצה להצליח בו בצורה הטובה ביותר אפילו אם אנחנו לא יכולים לתת קריטריונים ברורים להצלחה?

(אל תקח ללב את המערכת, יש להם קשיים עם רצונליות ובקרה. בקישור שנתת אפשר לקרא רק את תקציר המאמר שלך).
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447673
דוד פלד • בתשובה לרון בן-יעקב יום ב', 18/6/2007, 21:19
התמקדתי באילוצים הפוליטיים משום שאלה האילוצים הקיימים במשרד ממשלתי. כדי להבהיר את העניין נעקוב אחרי צורת קבלת ההחלטות בממשלה. לפי ממצאי דו"ח זה:

"ניתוח תהליך עבודת המטה הקודמת להצעת החלטה של הממשלה וניתוח המעקב אחר ביצוע ההחלטות מעלים ליקויים הדומים לליקויים שאותם מנה בשעתו דוח קוברסקי.

לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהממשלה תפעל לעדכון ההוראות שבתקנון עבודת הממשלה הנוגעות להצעת החלטות לממשלה, כך שתתחייב עבודת מטה מסודרת הכוללת, בין היתר, הכנת תשתית עובדתית לשם קבלת החלטה, הצגת חלופות בהצעת ההחלטה, הצבעה מנומקת על החלופה המועדפת.

ראוי שיהיה במשרדי הממשלה נוהל לטיפול בהחלטות ממשלה משלב ייזום ההחלטה עד לשלב המעקב אחר ביצועה והדיווח עליו. נוהל כזה אמור להנחות את המשרד כיצד לטפל בהצעת החלטות לממשלה ואיך לתאם בין הגורמים השונים הקשורים להכנת הצעת החלטה ולביצועה. נוהל כזה עשוי לשפר את איכות פעילותו של המשרד ולהבטיח את רציפות הביצוע גם כאשר מתחלפים במשרד נושאי המשרות הבכירות.

לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי גם שהממשלה תבחן מחדש את משך הזמן שבין הגשת הצעה להחלטת ממשלה ובין הדיון עליה בממשלה, משום שההוראות בעניין זה נקבעו באופן כללי בלי להביא בחשבון שההצעות נבדלות זו מזו במורכבותן ובחשיבות נושאיהן. במידת הצורך יהיה עליה לעדכן את ההוראות שבתקנון עבודת הממשלה.
מממצאי הבדיקה עולה, שעדיין יש מקום לייעל תחומים מרכזיים של עבודת המשרדים ושל מזכירות הממשלה, בין היתר לאור המלצותיהן של הוועדות השונות שפעלו במהלך 30 השנים האחרונות."

ראיונות שקיימתי עם אנשי ממשל בכירים, רק איששו את מסקנות הדו"ח: הממשלה ומשרדיה, מאז ומעולם, מתנהלים לכאורה מעצמם ובהתערבות מינימאלית של יד מכוונת. כל מי שקורא את הדו"ח בשלמותו לא יכול שלא להסיק את המסקנה המתבקשת: אין ולא יכולה להיות בקרה של מדיניות ממשלה (אלא אם הממשלה תנהג לפי המלצות מחברי הדו"ח; אך לאור לקחי העבר, המצוינים במסמך, ברמת סבירות נמוכה ביותר).

כל הקורא את ההחלטות שמקבלת הממשלה, למעט בנושאים אידיוסינקרטיים (גובה המע"מ, שיעורי מס שולי, הכרזת מלחמה(?) וכיוצא באלה) יכול להסיק מסקנות לפי השקפת עולמו. השר יוצא מהישיבה ומוסר בע"פ את מה מתבקש מאותה החלטה, בתואם להשקפת עולמו. מנהל המשרד הוא הראשון שמתרגם את ההחלטה לביצוע, בתואם לנהלי העבודה הקימים במשרדו ובהתאם לתקדימים דומים (SOP=Stadrd Operational Procedures). כבר בשלב הזה חיב להיווצר פער בין מה שהבין למשל ראש הממשלה או שר מסיעה אחרת, לבין התרגום לנהלי העבודה של המשרד המסוים הזה. כדאי להדגיש את הנקודה הזאת: מנהל המשרד, נאמן ומקצועי ככל שיהיה, עובד מול השר שלו ולא מול החלטות הממשלה!

לפי נוהל שהיה קיים אצל שני ראשי ממשלה אותם בדקתי (רבין ושרון), מזכיר הממשלה מעלה לפני ראש הממשלה את הנושא לצורך ניהול מעקב. ראש הממשלה, המוצף בבעיות שוטפות, מתפנה לבדוק רק אותן החלטות העשויות להשפיע על מעמדו הפוליטי.

השלב הבא, ביקורת לאחר מעשה היא ביקורתו של מבקר המדינה.
לאיזה דיוק עלינו לצפות מדוחות הבקרה?

חוק מבקר המדינה מגדיר לו ארבעה תחומי פעילות: א) גילוי אי סדרים; ב) המלצה על פעולות מתקנות; ג) יעילות ביצוע; ד) מידת ההתאמה בין המשימות לדרך ביצוען . מהאמור לעיל משימות אלה ניתנות לביצוע רק כאשר התשומות והתפוקות מדידות. כאשר אחד הפרמטרים, או שניהם, לא מדידים, מבקר במדינה יכול לבצע אך ורק את שתי המטלות הראשונות, שהן בקרה תקציבית וטוהר המידות. הדוגמה שהובאה לעיל, (דו"ח 53 ב' 2003), היא הנותנת. הדו"ח התבסס על מדדים יצוריים טהורים כאשר ברוב הפעילויות אליהן התייחס הדו"ח, במפורש לא ניתן למדוד לא תשומות ולא תפוקות. אם ינסה להכנס לנעליו של מנכ"ל המשרד לבחינת סדרי העדיפיות של פעיליותיו, יחרוג במפורש מסמכויותיו. המבקר בוחן רק את קיומם של נהלים בנושא הנבדק ואם המבוקר לא חרג מנהלים כתובים אלה.

תשובה מאד ארוכה לשאלה קצרה שניתן לסכם אותה:

אם ממשלה במשטר דמוקרטי כלשהו, קובעת לעצמה יעדים, ורוצה להשיג אותם בצורה מבוקרת, היא תוכל לעשות זאת רק אם תמצא דרך להפעיל בקרה מושכלת על יישום היעדים דרך עבודת מטה, בסגנון דומה לזה הקיים בארגון פרטי הנאבק על קיומו בתנאי שוק. עם זאת, מאחר ומדובר בארגונים פוליטיים (משרדי ממשלה), בקרה זו תהיה חייבת להתייחס לאילוצים פוליטיים בראש סולם העדיפויות.

(באשר לסימוכין, מצטער, אך הפרסום נמסר לארגון בעל מטרות רווח...)
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447665
גונזו • בתשובה לדוד פלד יום ב', 18/6/2007, 20:07
אני תוהה אם אתה מכיר עבודתו של הכלכלן לודוויג פון מיזס ובאופן ספיצפי יותר את טענותיו בנוגע לחישוב כלכלי במדינה סוציאליסטית.

הטענה של מיזס הייתה שאי אפשר לבצע חישוב כלכלי (כלומר השוואת תפוקות לתשומות וקביעת יחס יעיל ביניהן) ללא כסף (כפי שאמור להיות במדינה הסוציאליסטית בה נותנים לכל אחד לפי צרכיו ומקבלים מכל אחד על פי יכולתו). התוצאה המתבקשת היא כאוס.

המפתח לבעיות (העדר) הבקרה והשליטה על המגזר הציבורי מצוי לדעתי בבעיה הזאת.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447674
דוד פלד • בתשובה לגונזו יום ב', 18/6/2007, 21:21
איני מסכים לדיעה זו. ראה תגובתי לרון לעיל
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447733
גונזו • בתשובה לדוד פלד יום ג', 19/6/2007, 7:54
לא הבנתי איך תשובתך מתייחסת למה שאמרתי.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447740
דוד פלד • בתשובה לגונזו יום ג', 19/6/2007, 9:24
1. איני מכיר את התיאוריה הכלכלית אליה הפנית אותי.

2. מאחר וערכתי השוואה בין משטרים דרך עיני הבקרה, איני סבור שהבעיה היא כלכלית, או תלויה בסוג המשטר. לדעתי הבעיה היא באימוץ המושג "בקרה" מארגונים "יצרניים" קרי - כלכליים כמות שהוא, בלי להביא בחשבון את האילוצים הקיימים במערכת קבלת ההחלטות ויישומם בארגונים ציבוריים. (תזכורת: בקרה = דיווח על פער בין תשומות לתפוקות במסגרת ההשוואה בין תכנון לביצוע). להבהרת סוגי אילוצים אלו הקדשתי את הערותי לעיל.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447794
איציק ש. • בתשובה לדוד פלד יום ג', 19/6/2007, 16:39
תיאוריה אולטרה ימנית שמילטון פרידמן מביט עליה משמאל. היום לדעתי התיאוריה היא לא יותר מקוריוז היסטורי.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447995
גונזו • בתשובה לדוד פלד יום ה', 21/6/2007, 7:26
אני מתקשה לראות איך בעיה של תכנון, תפוקות ותשומות לא נוגעת באופן ההדוק ביותר לכלכלה. אלו הן בדיוק הבעיות בהן עוסקת הכלכלה.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 448009
דוד פלד • בתשובה לגונזו יום ה', 21/6/2007, 10:13
כאשר אתה יודע למדוד תפוקות ותשומות ונתון לאילוצי השוק.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 448144
גונזו • בתשובה לדוד פלד יום ו', 22/6/2007, 16:02
לא הבנתי
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447670
איציק ש. • בתשובה לדוד פלד יום ב', 18/6/2007, 21:07
בוא ניקח דוגמאות אחרות מהמיגזר הציבורי לעומת הפרטי:
שוק מול מניעים אחרים: שני הבנקים הגדולים מול משרד הםנים והביטוח הלאומי (נזקקתי לשניהם ואני יכול להעיד על דרך התנהלותם). אתה יכול לנתח את ההשואה?
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447483
גונזו • בתשובה לדוד פלד יום א', 17/6/2007, 17:33
הטיפשות וחוסר היכולת של הממשלה לא נובעות בהכרח מטיפשות האנשים היושבים בה. אפשר גם אפשר לכונן מוסדות שונים עם הרבה כוונות טובות וחמלה ולמלא אותם באנשים חכמים ואנושיים ועדיין לייצר מדיניות טיפשית ואכזרית. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לכך. יש רעיונות שהם שגויים ביסודם ואין זה משנה כלל מי מופקד על ביצועם. משום מה נדמה שזו אפשרות שמעטים מוכנים לקחת בחשבון. לדידם, ההסבר היחידי לכשלון הוא טפשות ורשעות.

עם זאת, אין להזניח כמובן את האפשרות שטיב העשיה הממשלתית מושך אנשים מסוג מסויים או דוחה אנשים מסוג אחר. מי שסבור, למשל, שלאנשים יש זכות לנהל את חייהם כראות עיניהם לא ישאף לעמדת כוח בה יוכל להגיד לאנשים אחרים איך לנהל את חייהם. באופן דומה, אפשר להניח שדרושה מידה רבה של אטימות וחוסר מודעות עצמית כדי שאדם יהיה מוכן לקחת על עצמו את האחריות לשילוח אחרים אל מותם. הפוליטיקאי צריך תמיד להגיד על עצמו "אני אני אני אני ראוי" אבל היכולת להגיד כזה דבר ולהאמין בו עומדת בסתירה לכל מה שהיינו רוצים לראות באדם המחזיק בידו עוצמה כה רבה: צניעות, שיקול דעת ומודעות למגבלותיו...
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447535
איציק ש. • בתשובה לגונזו יום א', 17/6/2007, 22:59
א. נכון שאתה יכול למצוא במשרדי ממשלה שונים חוסר יעילות; להפתעתי (כי האמנתי לכל הסיפורים שממשלה=חוסר יעילות,שחיתות ורוע לב), גיליתי לא פעם רצון טוב לעזור ואנושיות). לעומת זאת, במערכות שעברו למתכונת עיסקית, יש יעילות ואדיבות אך כפוף לתנאים מסויימים -מקומות מסויימים במערכת הבריאות.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447064
איציק ש. • בתשובה לדוד פלד יום ו', 15/6/2007, 7:40
האם אתה טוען שהאדמיניסטרציה במישטרי מזרח אירופה לפני נפילת הקומוניזם, היתה יעילה יותר מזו שבדמוקרטיות?
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447077
דוד פלד • בתשובה לאיציק ש. יום ו', 15/6/2007, 11:46
לא.

ס"ה אני תומך בביקורתו של אוברי על תיאוריות במדעי החברה, שנתן אינו מסכים לה. המתודולוגיה של אוברי היא השוואה בין התנהגות שני המשטרים בנושאים שונים. בהשוואה זו הוא מוצא דמיון ושוני שמקורם באופיו הפרטי של כל אחת מהדיקטטורות מחד ומאופיו של העומד בראשן מאידך. לתאר את היטלר כיצור פסיכוטי יכול אולי לספק חומר לפסיכיאטרים, אך לא לחוקרי היסטוריה.

קיימות שתי שאלות מחקר הבולטות בספר זה: 1. כיצד השתלטו אנשים, שחיו בשולי החברה עד גיל מבוגר יחסית, ללא תכונות מנהיגות בולטות, על שתי חברות עשירות תרבות וכה שונות באופיין? 2. האם היענות החברה הייתה תוצאה של "כיבוש" או מענה לשאיפות כמוסות החבויות בה.

תשובתו של אוברי שקיימת סימביוזה בין החברות לשני הדיקטטורים. סימביוזה זו אינה נגזרת של תיאוריה כוללנית על טוטליטאריזם אלא בתחומי התייחסות שונים אותם הוא משווה בדקדקנות.

הדוגמה שנתתי נובעת מתחום אחר - הבקרה. התיאוריה החברתית הכוללנית, אותה פיתח Weber, מנסה להוכיח שהאדמיניסטרציה אימצה את הבקרה הטכנולגית להגדלת השפעתה והעצמת כוחה. לדעתו, התוצאה הסופית היא שהאדם המודרני מכניס עצמו לכלוב ברזל ללא תלות בסוג השלטון.

בתגובה שלי לעיל הצבעתי על סוגי בקרה שונים:מתבדרת במעלה ההירכיה (המשטר הנאצי), או ריכוזית בקצה הפירמדה, אך מתבדרת כלפי מטה (המשטר הסטליניסטי). למולה הצבתי ביקורת קלושה של החלטות האדמיניסטרציה הדמוקרטית. התוצאה הנגזרת מתחום הבקרה הטכנולגית, אליה התייחס וובר, פושטת את הרגל בתרגומה הסוציולגי ומגיעה לפרדוקס.

לסיכום: התכנים בספרו של אוברי עומדים בפני עצמם ואינם בונים ואף אינם ניזקקים לכל תיאוריה כוללנית שהיא.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447098
natan ron • בתשובה לדוד פלד יום ו', 15/6/2007, 12:42
ועדיין תיתכן תאוריה של טוטליטריזם ישימה ויעילה. התאוריה של פ. וב. היא כזאת. יש לה נקודות חולשה.אני גם יכול לפרט אותן, אבל בסה''ך היא ישימה ויעילה , במיוחד בכל הנוגע למשטר הנאצי והקומוניסטי. לפסול אותה, כפי שעשה אחד הקוראים, רק משום שהיא פותחה ע''י אמריקאים בתקופת המלחמה הקרה- זה לא רציני.המודל של פ. וב. מאפשר למי שרוצים להבין את המכניזמים והמנגנונים המשותפים של המשטרים האלה לעשות זאת בקלות יחסית. הדבר הזה הוא לא קל כשקןראים את אוברי או את קרשאו. הקורא בהם עלול ללכת לאיבוד בתוך ים של פרטים ואוקינוס של ניתוחים ופרשנויות. מי שכבר קרא ומכיר את המודל של פ.וב. , קריאתו בספר של אוברי תהיה קלה ומעניינת יותר. אני מומלץ מאד לכל המבקרים שוללי תאורית הטוטליטריות לעיין בעבודתם הקלאסית של שני חוקרי מדע המדינה הללו ,ובמיוחד מומלץ הדבר לאלה מהמבקרים שעיסוקם השוטף הוא הסטוריה ולא מדע המדינה.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447106
דוד פלד • בתשובה לnatan ron יום ו', 15/6/2007, 14:00
אם אתה מתעקש..

פרידריך ובז'ז'ינסקי מוצאים 6 מאפיינים למשטרים טוטליטריים: אידיאולוגיה; מפלגה יחידה שבראשה עומד מנהיג יחיד; טרור; מונופול על אמצעי התקשורת; מונופול על הכוח המזוין; כלכלה ריכוזית.

גירסה אחרת טוענת שאין דיכוטומיה ברורה בין משטרים טוליטריים לאחרים, וכי ניתן למקם את כולם על פני רצף שקטביו הם משטר טוטליטארי טהור ומשטר ליברלי-דמוקרטי טהור.

מולם קיימת הגישה המעגלית, הממקמת את כל סוגי המשטרים ברצף מעגלי.

שאלות:
1. כיצד תסביר את שתי שאלות המחקר אותם הציב אוברי ע"י אחת משלוש התיאוריות הכוללניות? מצדי די לי אם תבחר דווקא את הראשונה שממנה אתה כל כך מתפעל.

2. האם התנאים אותם מציבים פרידריך ובז'ז'ינסקי הם רק הכרחיים או שהם תנאים מספיקים. קרי, האם יש צורך בכל הששה או שתסתפק רק בחלק מהם?

3. תיאוריה נבחנת ע"י יכולת החיזוי שלה. האם יש מי התיאוריות אלו המסוגלות לחזות התפתחות של סוג משטר כלשהו בתנאי חברה נתונים?

אזכיר את קביעתו של פופר בספרו The Poverty of Scienticism. המעבדה של תיאוריה חברתית היא ההיסטוריה. עם זאת מוטב שהתחזית תתמקד במגמות ברזולוציה נמוכה. ככל שהרזולוציה תהיה גבוהה יותר כן יגדל הסיכוי לטעות.

אודה לך אם תשכיל אותי.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447123
נתן רון • בתשובה לדוד פלד יום ו', 15/6/2007, 16:07
לגבי השאלה השניה והשלישית.
יש צורך בכל השישה כדי שמשטר יוגדר דיקטטורה טוטליטרית. מדובר במודל או "תסמונת"( סינדרום), או תבנית של תכונות הקשורות אהדדי, כעין שרשרת שאם אחת מחוליותיה חסרה , השרשרת איננה שרשרת.
לגבי חיזוי: אני לא בטוח שהמודל של פ.וב. מאפשר חיזוי, כפי ששאלת. בעיקרו זהו מודל שמאפשר הגדרה, מיון והבנה יותר טובה של משטרים טוטליטריים.מן הבחינה הזאת יתכן ולא נכון לקרוא למודל הזה תאוריה. אבל כמה מודלים של מדע המדינה, או של מדעי החברה בכלל מאפשרים ניבוי? מבחינת יכולת החיזוי שלהם, מדעי החברה אינם מדעים כלל.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447126
דוד פלד • בתשובה לנתן רון יום ו', 15/6/2007, 16:25
ומה על השאלה הראשונה החשובה מבין השאר?

המלצת על מודל, שיש לגביו מחלוקת, ולו רק משום שאף אחד אינו מוכן לחתום שמשטר יזוהה על ידי כל ששת הרכיבים ללא דרגות בינים. אתה עוד בא הטענות לאוברי על שלא איזכר את המודל הזה לא בניתוח שלו ולא בביליוגרפיה. כדי שטענה כזאת תתפוס מים עליך להצביע היכן הוא נעזר בו, או לחילופין אם הקורא יעזר במודל, התמונה אמרה להיות נהירה יותר.

לצערי לא עשית לא זה ואף לא זה מחד, ולא הצלחת להצביע על איפיונים המייחדים דווקא את הספר הזה מאידך. אני מציע לקרוא את הספר במסגרת בה נכתב, קרי - במסגרת שתי שאלות המחקר שהצגתי לעיל, והעומדות בפני עצמן ללא שום צורך בקביים מלאכותיות.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447286
נתן רון • בתשובה לדוד פלד שבת, 16/6/2007, 18:33
לגבי דרגות ביניים, משטר יכול לעמוד בחלק מהתנאים ואז הוא יוגדר כדיקטטורה , אוטוקרטיה או כמשטר אוטוריטרי ויש דוגמאות היסטוריות בשפע למשטרים כאלה לאורך ההיסטוריה. אבל רק במאה ה-‏20 אנו מוצאים משטרים שיש בהם את המרכיבים שבחלקם קשורים לטכנולוגיה מודרנית ואידאולוגיות מודרניות. זה אכן מה שמיוחד בדיקטטורות הטוטליטריות המודרניות: כך ,למשל,מפלגת המונים היא תוצר של המאה ה-‏20 ולא היתה קיימת בדיקטטורות קודמות. טוטליזם כשלעצמו, דהיינו התערבות וכפייה של המדינה בתחומי החיים השונים של האזרח היה קיים תמיד לאורך ההיסטוריה, החל מן המדינה האידיאית של אפלטון, דרך האינקוויזיציה,ומשטרו של נפוליאון ועוד. אלא שטוטליטריות, כלומר דיקטטורה טוטליטרית, היא אכן צורת משטר מודרנית הנבדלת ממשטרי העבר העריצים לאור אותם קריטריונים, או חלקם,שציינו פ.וב.
לגבי אוברי,אני טוען, וכתבתי על כך במאמר, כי קביעתו,כבר בהקדמה לספר, כאילו פיתוחו של דגם המשטר הטוטליטרי התעלם מן ההבדלים הממשיים מאד בין שני המשטרים, היא פשוט לא נכונה. כל מי שקורא את פ. וב. נוכח לדעת כי הם עומדים על ההבדלים הללו.טענתי הנוספת היא כי אוברי לא היה מספיק הוגן והגון כדי להזכיר את השניים ואת מחקרם .הוא תוקף לכאורה את התזה שלהם ,אבל עושה זאת ללא איזכור שמם של המותקפים,וחבל.
טענתי הנוספת היא כי לכל מי שקורא בספר מתברר כי הספר אינו מנפץ את תאורית הטוטליטריות כלל ועיקר, כיוון שאוברי עצמו מפרט ומנתח את נקודות הדימיון הרבות והמהותיות שבין שני המשטרים.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447304
דוד פלד • בתשובה לנתן רון שבת, 16/6/2007, 20:03
נתן חביבי.
כדי שלויכוח הזה יהיה טעם מן הראוי שהטיעונים שאתה מביא יגובו במשהו, או בדבריו של אוברי או בהשערותיך שלך. אין טעם להתווכח עם דברים שאתה שם בפיו ולך יש תשובות מוכנות.

1. בתיאור שלך, במה הוספת לששת הפרמטרים שהצגתי לעיל? מאומה.

2. במה התיאור המורחב שלך עוזר לקורא לתחם את התחום האפור שבין המשטרים השונים, אליו מתייחסים שני המודלים האחרים שהזכרת? שוב, מאומה.

3. במה המודל שאתה מנסה להתפעל ממנו מסביר טוב יותר את הבעיות בהן מתמקד ההיסטוריון אוברי? אולי תופתע, אך ההיסטוריון הזה לפחות מנסה להבין את האירועים ההיסטוריים שגרמניה הנאצית ובברה"מ. שימוש במודל כזה או אחר אינו מקדם את עניינו ולכן הוא מתעלם מהם. די לא בכך שהוא מנסה להכניס סדר בים המסמכים שעבר עליהם, ובכך שבחר בפרמטרים שלדעתו עושים שכל.

אם לדעתך הוא טועה, או בבחירת הפרמטרים, או בניתוח העובדות, אשמח ללמוד ממך. פרידריך ובז'ז'ינסקי שייכים להיסטוריה של יחב"ל. אנא השאר אותם שם.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447393
נתן רון • בתשובה לדוד פלד יום א', 17/6/2007, 8:36
דוד היקר, אם אתה מתכוון לכך שהמודל של פ.וב. והספר של אוברי הם קווים מקבילים ולכן האנאלוגיה ביניהם איננה במקום, אתה אולי צודק ,חוץ מהעובדה שאוברי עצמו מכריז שבכוונתו לשלול את תאורית הטוטליטריות ובפועל הוא אינו עושה זאת.
מדובר כנראה בהתנגשות בין שתי דיסציפלינות- ההיסטוריון אוברי מתעמת עם פ.וב. אנשי מדע המדינה(או יחסים בינלאומים). אוברי עושה עבודה מצוינת כהיסטוריון של היסטוריה ביצועית והשוואתית של שני המשטרים שהוא חוקר, אבל האם הוא מקעקע את תאורית הטוטליטריות שהוא מכריז שהוא מתכוון לקעקע? לא. הוא איננו מצליח לעשות זאת. ולכן,תאוריה זאת לא נס ליחה (גם מסיבות אחרות). מעניין ,כיוון שהמלחמה הקרה הסתיימה והקומוניזם קרס, תוקפה העיקרי העכשווי של תאורית הטוטליטריות הוא דווקא בהסתכלות היסטורית על משטרי העריצות השונים שהתקיימו לאורך ההיסטוריה ובאפשרות להשוות ביניהם ולנתח אותם באופן יעיל יותר. מהבחינה הזאת וודאי שלא נס ליחם של פ.וב. והמודל שפיתחו. למודל עצמו יש חולשות אחדות עליהן עמדו מבקרים וחוקרים,חולשות שעליהם לא עמדנו בדיון שלנו( וגם אין צורך),אבל למרות אלה,המודל עדיין רלוונטי למיון ההיסטורי על משטרים עריצים, כפי שציינתי קודם.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447413
דוד פלד • בתשובה לנתן רון יום א', 17/6/2007, 11:13
אתה ממש מכריח אותי.

"אנשי מדע במערב ניסו להבין כיצד בובסה דיקטטורה מפלצתית אחת ונותרה דיקטטורה מיפלצתית שניה, לכאורה אימתנית ונוקשה מהראשונה. אבל פיתוחו של דגם המשטר הטוטליטרי האידיאלי או הטיפוסי, התעלם מן ההבדלים הממשיים מאד בין שתי מערכות שהוגדרו "טוטליטריות". החלו רואים המונח הזה כשלעצמו תיאור מנגנון של שלטון ודיכוי, מתוך התעלמות מן השאיפות הרחבות יותר של המשטר - שאיפות חברתיות, תרבותיות ומוסריות - אשר המונח הזה כלל כאשר נוצר בראשונה בשנות העשרים באיטליה של מוסוליני. בשנות השישים הפנו היטוריונים עורף לרעיון של מערכת "טוטליטירית" גנרית, וייחסו חשיבות פחותה לקוו הדמיון ביניהם". (ע' 17-18).

אתה רשאי להישאר בשלך. לדעתי העניה, אולי קראת את התיאוריה של פ.וב., אךלא הבנת את הספר עליו כתבת ביקורת.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447431
נתן רון • בתשובה לדוד פלד יום א', 17/6/2007, 13:03
מה מחדש הציטוט ? הוא חוזר על דברים שנאמרו בדיון בינינו: שהיסטוריונים , כמו אוברי,אינם מקבלים את תאורית הטוטליטריות (אבל,חוקרים אחרים, אנשי מדע המדינה, מקבלים).
יותר משאני לא הבנתי את אוברי- אתה לא הבנת ,או לא רצית להבין את דברי. בכל מקרה, אני מיציתי את הדיון איתך, אני מקווה שגם אתה איתי.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447539
איציק ש. • בתשובה לנתן רון יום א', 17/6/2007, 23:05
החלוקה לדיסציפלינות -היסטוריה מצד אחד ומדע המדינה מצד שני- איננה כל כך ברורה. מה שקרוי ''יחסים בין לאומיים'' הוא היסטוריה. הרבה ממדע המדינה הוא הסטוריה.
חפיפה בתכנים אינה מכסה על הבדלי מהות מתודולוגיים 447115
האייל האלמוני • בתשובה לnatan ron יום ו', 15/6/2007, 15:01
אם יותר לי לשאול, מדוע אתה מאיית את שמך באותיות לטיניות?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות