|
סדקים בין האידיאולוגיה למציאות היו גם בגרמניה. אפשר לקחת כדוגמא את היחס בין ההרארכיה ההרמונית האידיאלית לעומת החפיפה בפועל בין הגופים והמדיניות העצמאית למחצה שכל אחד מהם נקט (השינוי בתפקיד ובמבנה של ה SS הוא אולי הדוגמא הבולטת ביותר). כנ"ל לגבי הדיסוננס בין הבהירות שבה הוצגה הביולוגיה כבסיס אידיאולוגי, לחוסר הבהירות בהגדרות הבסיסיות ביותר של מיהו ארי. אני לא ממש מכיר את ראשית הקומוניזם, אבל כמו שזה נראה בשני המקרים היה חזון אידיאולוגי שמותר היה להקריב הרבה בשבילו, והדבר נוצל לפעמים בצורה צינית על ידי חלק מההנהגה. סביר להניח שככל שהמטרה הסופית מתמהמהת גובר המשקל של הניצול הציני של הלגיטימציה להקריב למען המטרה (סטאלין נשמע לי יותר ציני מלנין). לפיכך יתכן ששווה לחשוב האם ייתכן שהסיבה שניתן לראות את הפער בין אידיאולגיה להגשמה כבולט יותר אצל הסובייטים, היא שהיה להם יותר זמן לבסס את השחיתות (מנקודת ההשקפה של האידיאולוג), ושהיא באה לידי ביטוי גם תוך כדי השגרה ולא רק במצבים שמקלים על פירושה ככורח הנובע ממצב חירום, כפי שהיה בגרמניה.
|
|