 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק עכשיו נתקלתי בדיון הישן אך החביב הזה... נראה לי שירדן מפספס כאן משהו בגדול. אחד הדברים שחסרים בעברית של ימינו הוא נוכחות של רובדי שפה: מלים גבוהות ונמוכות המתארות אותם דברים (אולי בהבדלי ניואנסים או דקות הבחנה בין משמעויות), מלים חדשות וישנות, אופנים שונים של איות וכיו"ב. כל זה קיים, כמובן, אבל השימוש בו הולך ומתמעט במהירות. יש לזה הרבה משמעות ביכולת ליצור עושר תרבותי - החל משירה ועד תשבצים, משחקי מלים, חידות ותחרויות איות. במדינות בעלות מורשת תרבותית ארוכה אחת האינדיקציות להיותו של אדם משכיל ומעורה בתרבות הוא היכולת שלו לשלוט גם במכמנים הנדירים יותר של הלשון. הרצון לצמצם את מספר המלים (או יותר נכון: להשתמש באנגלית במקום בעברית) הוא צעד בכיוון המחליש את העברית - וחבל. לפני כמה שנים כתב מאיר שלו טור משעשע על המעבר שלו למעבד תמלילים מתקדם (אז). הוא תיאר כיצד הוא ניסה לבחון את הגיור שעבר המילון, והתברר לו שמדובר, כדבריו, לכל היותר בגיור רפורמי. המשפט שבו הוא השתמש היה "משיתי בחרמי קְבַרְנוּן ולָכִיס". (חרם - רשת; קברנון ולכיס הם סוגי דגים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''לנצח לא אשכח את הרגשת הבעתה והאימה וההערצה אשר מלאתני כהתבונני על סביבי. הארבה נראתה תלויה, כמו בכשפים, ונטויה-מטה למחצה, מעל לשטחה הפנימי של אפרכסת עצומת-היקף וכבירת-עומק, אשר בצלעותיה הלטושות להפליא אפשר היה לטעות ולחשבן הבנה, אילולא הזיו המבהיק והחיור אשר הפיקו, כזרום קרני הירח המלא, מאותו בקיע עגול שבינות לעבים אשר תארתי, זרום ושטוף בתפארת מופזת על פני חומות-השחור, והרחק מטה אל עמקי חביוניה של התהום'' (בדיוק סיימתי לקרוא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לא מזמן את "הים האכזר" בתרגומו של אהרן אמיר. הספר מתאר את קורותיהם של מלחים בריטים במלה"ע; הפער בין הלשון שבה נכתב הספר ללשון הגבוהה (והמאד מיושנת) שבה אמיר מתרגם אותו הוא משעשע להפליא. כך, למשל, מלח יכול לרטון לחברו ש-"רעש שכזה לא נשמע מאז שהדדים של אמא נתפסו במעגילה". כאשר הוא מתאר ארוחת בוקר של הקברניט בעת ביקור של הספינה בארה"ב הוא כותב על צלחת ארוחת הבוקר: "על גביה ערוכה היתה למשעי סעודה מורכבת שקשה היה לכללה במעוף-עין אחד. עיקריה היו בשר-חזיר, נקניקיות, שתי ביצים, תבשיל אורז, נתח דג, ארבעה דברים שנראו כמו גלוסקות, חרדל, ריבה, עגבּניה אחת, מוּז מטוגן, שלוש פרוסות קלי וצפיחית טעונה עסיס גלמוּש". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כמו ריח המוז המטוגן על הבוקר. אני לא יודע אם זיהית את הקטע, אבל גם שם התרגום הוא של אהרן אמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר שנים אני חושק לחבר ספר הפעלה כנעני למכונת כביסה או שואב אבק. עם שורות כמו: כי יז רפש על בגדך כי יחמצו הבעל והיית כדרך בגת במכונה תושיעמו. מעילך יכסמו מים גרבך תשקע תהומות יערבלה התוף יבקע הדטרגנט כתמו. או: ענת תשליך כסאות תרחוץ ידיה בדם על הארץ רד לראות אם המנוע נסתם יפקע שק האבק תבוסס כל ברך ותביט ואין עוזר לאיש הטכני התקשר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרבך תשקע תהומות? לפוזמקך מכוון אמרך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, עסיס הגלמוש המתסיס את אצטומכתי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב במיוחד על חביתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת היה ספר מענין למרות השפה הקשה (קראתי לפני המון שנים והזכרתה לי נשכחות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי! עסיס גלמוש זה כנראה סירופ מייפל! מה זה מוז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בננה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שאמיר משתמש בגלמוש כדי לתרגם את המייפל (אדר, בעברית של ימינו). התחלתי לקורא לבן שלי את "מסע הפלאים של נילס הולגרסן", גם הוא בתרגום מסוף שנות החמישים - תחילת הששים, ושם מוזכרים "יערות הגלמושים". למיטב ידיעתי בשבדיה לא צומחים יערות אדר. תהיתי איך להסביר לו מהו העץ הזה, ובחיפוש קטן הסתבר לי שמתרגמים נהגו להשתמש פעם בגלמוש דווקא כדי לתרגם את עץ הבוּק (אשור בעברית שלנו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה הקטע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמז (קטן) כבר נתתי: תרגם - אהרן אמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ירידה אל המלשטרם" של אדגר אלן פו. אני מניח שיש תרגומים חדשים יותר; שלי יצא ב- 1965 בתרגום אהרן אמיר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |