 |
|
 |
||
|
||||
 |
שווה לקרא את סיפורו של או הנרי "הקוסמופוליט" ולחשוב שוב על משפטך שמעון "קל להבין מדוע הוא טוען שאינו מאמין ברעיון הלאום". הערה שניה שווה לקרא אצל הובס כיצד הוא משתמש ב"מלחמה" כהוכחה לאמונה המצויה במוחו של כל בן אנוש בדבר שיוויון בני האדם.[ ליויתן, על הקהיליה עמ' 161 והלאה הוצאת מגנס תשנ"ג].(אני מבקשת לא לחשוד בי כאוהבת או מעודדת לוחמה, גם ולמרות הנאמר בלויתן. רק רציתי לציין כי קיימת חשיבה אחרת ראויה אף להתייחסות). הערה שלישית למרות ההבטחה בכותרת: המשפט "איני יודע לבטח, אולם דרום אפריקה ואירלנד מוכיחות שאנשים יכולים לשנות את דעתם, וייתכן שלתפנית המחשבתית בשני המקומות הללו תרמה ההבנה שהאלימות אינה יעילה" הוא שהיה נהיר וחשוב ביותר בעיני בכל הכתבה, הייתי רוצה לשמוע מאנשים כמו כריס הייבלס גריי, דברים משמעותיים יותר בנושא. והלוואי וירתם להשפעה במקומות בהם נדרשים אנשים לחשוב ולהבין זאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרן אותי איך ממלחמה יוצא שהאדם מאמין בשיוויון. אין לי את הספר, יש מישהו שיודע מה הובס אמר על זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני בטוח למה בדיוק התייחסה איילה בדבריה, שכן ברשותי ישנו רק עותק באנגלית של הספר, אך אני מעריך שאוכל לנחש: הובס טען שכל בני האדם שווים פחות או יותר. מכיוון שכך, הרי שב"מצב הטבעי" (כלומר, המצב לפני שנוצרה חברה של בני אדם), כל אדם ינסה לעשות כל שביכולתו כדי לשמור על עצמו ולקדם את ענייניו. "כל שביכולתו" כולל גם הרג של אחרים. מכאן הרי שכל אדם חי בחשש תמידי לחייו, והכלל "הקם להרגך השכם להורגו" עובד שעות נוספות. זהו המצב שהובס תיאר כ"מלחמת כל בכל". ראוי לציין שאין מדובר על הרג ללא הפסקה, אלא פשוט על מצב שבו כל אדם מודע לכך שחייו בסכנה. יתכן שיחלפו עשרות שנים ללא מעשה איבה, אך לאורך כל הזמן הזה, האנשים ישארו חשדנים כלפי שכניהם. אם נתעלם מזינוקים לוגיים נוראיים שעשה הובס בהמשך דרכו, בנסיון להצדיק את המלוכנות, הרי שטענותיו הן שימושיות להפליא - בעיקר מכיוון שניתן להגדיל ולהקטין את אובייקט המחקר שלהן בכל עת. כך, למשל, טוען הובס שקבוצה של שליטים במעין "פרלמנט עריץ", נמצאת ב"מצב טבעי" בינה לבין עצמה - כלומר, מכיוון שאין חוק מעליהם, הרי שהם חושדים בכל עת אחד בשני. דוגמא יותר מוצלחת הוא המצב בין מדינות שונות - גם כיום, אך בעיקר בתקופה ה"מודרנית" - מרבית המדינות פחות או יותר שוות, ולכן הן חיות בחשש בכל עת אחת מפני השניה, ואין כל מניעה מעשית לפריצת מלחמה ביניהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הסבר. אבל יש לי עוד שאלה. ממה שאמרה איילה הבנתי שמהמלחמת כל בכל יוצא שיוויון וממך הבנתי את ההיפך, שבגלל שכולם שווים הם מתחרים אחד עם השני. מה שאתה אמרת נשמע יותר הגיוני אבל מה שאיילה אמרה נשמע יותר מסקרן. אז מה התשובה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכולה להיות מלחמת כל בכל ללא שיוויון, ולכן מדובר פה על מתאם דו-כיווני. מבחינת גורם ותוצאה - השיוויון מוביל למלחמה, אבל מבחינת מתאם, אם יש שיוויון יש מלחמה (בהנחה שאין אמנה חברתית), ואם יש מלחמה, סימן שיש שיוויון. השיוויון היה הנחת יסוד של הובס, ולכן לא יכול להיות שהמלחמה קדמה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב תודה. אתה חושב שהובס צדק? הנה יש לנו את המלחמה הזאת בין האמריקאים למוסלמים ומסבירים שזה בגלל שאין שוויון, שאמריקה חזקה כלכלית וצבאית והמוסלמים חלשים. זאת אומרת שאומרים שחוסר השיוויון זה הגורם למלחמה. הפוך מהובס, לא? (אם הבנתי מה שהסברת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל מלחמה, כמובן, היא תוצאה של שיוויון. מלחמת כל-בכל היא תוצאה של שיוויון. אם כל המדינות בעולם היו נלחמות בכל המדינות האחרות בעולם, זה היה סימן לשיוויון בין המדינות (במצב של אי-שיוויון, לפחות חלק מהמדינות החלשות ינסו לאחד כוחות כנגד החזק, או, לחלופין, מדינות חזקות ינסו ליצור קשרים טובים עם המדינה החזקה, כדי שלא להיות מותקפות על-ידה: הסבר לקואליציה של ארה"ב). חשוב לזכור שהמלחמה הנוכחית אינה באמת בין אפגניסטן לבין ארה"ב, אלא היא בין ארגונים שונים לבין ארה"ב. לכן כוחה של אפגניסטן אינו הוכחה לכלום. עוד סיבה לכך שמלחמה מדגימה שיוויון, היא שבמצב אמיתי של אי-שיוויון, המלחמה תוכרע מהר. רק אם הכוחות שווים, פחות או יותר, יוכל להתקיים תיקו ממושך בקרב. אבל על זה הובס כבר לא דיבר. הובס דיבר באופן בלעדי על המצב הטבעי, של לפני הקמת החברה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |