 |
לא קראתי אף אחד מן הספרים, אבל הספר השני על נקודת המבט הפלשתינאית מעלה אצלי מספר שאלות.
1. האם אכן היה נסיון (שכשל) מצד הערבים בפלשתינה ליצור מוסדות "מדינה שבדרך" ולעומתם נסיון (שהצליח) של הבריטים - בהשפעת היהודים - למנוע את הקמת המוסדות האלה?
2. האם גם תכנית החלוקה מ-1947 - שכזכור חילקה את השטח לשתי מדינות ריבוניות, יהודית וערבית - מתעלמת מהצורך של הערבים בפלשתינה להגדרה עצמית? כיצד? והאם לאחר חלוקה זו היתה איזושהי בעיה נראית-לעין לתת תשובה שונה לשאלה מס' 1 לעיל?
לדעתי התשובה לשאלותי ברורה למדי, וקשורה לא מעט בדבריו של אבא אבן המוזכרים במאמר. במקרה הנאיבי, הערבים היו עסוקים בהתחברות לתחושת קיפוח כללית ורצון ל"צדק" כזה או אחר לפני כל נסיון לחשיבה פרגמטית. אולי הם באמת היו מקופחים ואולי הצדק באמת עמם, אבל לא ניתן להתעלם מכך שהזדמנות למדינה משלהם הם איבדו במו-ידיהם לפני שישים שנה. ולי אישית נראה שהיום הם עושים את אותה הטעות בדיוק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש