 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבו את זה כבר לפני, אבל שווה לציין זאת: בשנות השישים רוב המורים היו גברים. עם השנים יותר ויותר נשים נכנסו למקצוע ההוראה, עד שהוא הפך למקצוע נשי מובהק, וגברים מדירים ממנו את רגליהם. ככל שמקצוע נחשב יותר "נשי" הוא נהיה פחות "מכובד", ובד בבד יש ירידה בשכר המוצע עבורו (כמו שצויין, נשים רגילות לעבוד עבור פחות מגברים בכל מקרה, ולפחות עד לאחרונה גם ראו יותר חשיבות בגמישות של שעות העבודה על פני שכר גבוה), ועקב כך גם בכבוד שרוחשים לעוסקים במקצוע. ברגע שהמורה מאבד את מקום הכבוד שלו בחברה, החינוך בהכרח מתדרדר. זו הקורלציה האמיתית שאתה מפספס. זה מה שהשתנה בין שנות השישים להיום. לא ה"הנעה הפנימית" של התלמידים, אלא ההנעה הפנימית של המורים. ומורה נטול מוטיבציה כבוד והערכה הוא מורה שלא יצליח להנחיל מוטיבציה פנימית לתלמידיו. הבעיה היא שעכשיו אנחנו במצב של ביצה או תרנגולת - מצד אחד, רוב המורות שנכנסו למערכת בשנים האחרונות הן עובדות באיכות נמוכה מאוד, וקשה לעודד ילדים לנהוג בהן בכבוד, פשוט כי לא מגיע להן. בורות וטמטום הם מחזות נפוצים בבתי הספר שלנו (דמיינו קישור לסאגה שלי מול מנהלת בית-ספר בהרצליה). מצד שני, צריך להתחיל מאיפשהו. וכאן אנחנו חוזרים למה שב.ל. אמר: יש פה בעיה של ניהול, של זרימה כושלת של כספים, שבמקום להגיע כדי לתמרץ מורים (ולהפוך את מקצוע ההוראה למקצוע נחשק ורווחי יותר), נעצר בדרך בשכבות על גבי שכבות של "מפקחים" ופקידים שכמעט ולא מועילים לשורה התחתונה שלנו, שהיא חינוך טוב לילדינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 107575 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שהיית צריך לכתוב: ככל שהמשכורת נעשית נמוכה יותר יחסית במקצוע מסויים, כך יותר נשים, שבד"כ מכוונות לעבודות של "משכורת שניה/נוספת" נכנסות אליו. אין לזה קשר למעמד, ובטח שהמשכורת לא נעשית נמוכה יותר בשל הנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה טועה. המשכורת נשחקת אחרי שנשים נכנסות למקצוע (כי הוא מאבד מהיוקרה שלו, וכי גברים, שדורשים משכורות גבוהות יותר, מפסיקים להכנס למקצוע וליצור לחץ אפקטיבי). זה לא שנשים מעדיפות משכורות נמוכות יותר, זה שסדר העדיפויות שלהם (היה) שונה. מצד שני, אני לא חושב שיש הוכחות חותכות לכאן או לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח, וקל להפריך את התיזה שלך, ע" דוגמת ההיי טק: דווקא בהיי טק יש מקצועות בהם קיימת חדירת נשים גבוהה, אבל הגברים לא מדירים את רגליהם משם. לכל היותר, נוצרת לעיתים דיפרנציאציה ברמות השכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האומנם יש כל כך הרבה "פקידים" במערכת החינוך? יש למישהו מספרים? עד כמה שאני זוכר מאמר ישן של אריה כספי זצ"ל, כמעט כל (80%?) תקציב החינוך הולך על משכורות ל-100,000 מורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פקידים'' נשמע קרוב ל''פקידות'' במובן הצבאי, וזה מטעה מאוד. הכוונה כאן לאנשים שנמצאים בהירארכיה של משרד החינוך ואינם מתפקדים בפועל כמורים. רוב ה''פקידים'' הם מורים-לשעבר, ומדורגים בדירוג מקצועי של מורים, ולכן קשה להפריד את המשכורות של ''פקידים'' ו''מורים-בפועל''. המשכורות הגבוהות באמת ''הולכות'' לפקידים. אכן רוב התקציב ''הולך'' על משכורות. השאר משמש לרכישת ציוד, ספרים, וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר התלמידים בארץ הוא כ 1.5 מליון - נעגל ל2 מליון מספר מקבלי המשכורות ממשרד החינוך כ"מורים" הוא 100,000 (נדמה לי שזה כבר 150,000 אבל נעגל למטה) מספר תלמידים ל"מורה" 20 מספר תלמידים בכיתה 30-40 והשאר חשבון פשוט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נמאס מסברות הכרס והחישובים המחופפים. יש למישהו *מידע* כמה מורים יש? וכמה מנהלים/מפקחים/פקידים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבון מאוד לא פשוט. מורה לא מלמד כיתה אחת כל הזמן. מורה מלמד מעט שעות, בכמה כיתות; ומורים מקצועיים מלמדים אחרת ממורים מחנכים שמלמדים אחרת ממורים בעוד כל מיני קטגוריות שאני לא מכיר. אז למספרים האלו אין רגליים (כמו גם למאמר לדעתי אבל זה לא קשור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבון פשוט (26 מיליארד כפול 0.8 חלקי 100,000) מראה שמכאן עולה שהמשכורת הממוצעת למורה בישראל לשנה היא 208,000 ש"ח, כלומר 17,000 ש"ח לחודש בערך (?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה קצת גדול, אבל... אם תתייחס למספר זה כאל עלות שכר ולא משכורת, זה כבר לא נראה גדול במיוחד. ולי נראה שמורים-בפועל עדיין מרוויחים משמעותית פחות, מה שאומר ששאר האוכלוסיה מרוויחה משמעותית יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. מה היא "עלות שכר" והאם היא יכולה להסביר את הקפיצה מ-17,000 ל(נניח) 5,000? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל הפנסיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחוסר הרספקטביליות של מקצוע ההוראה אין שום קשר למה שקרוי פמיניזציה. הסיבה לכך שפחות ופחות גברים פונים למקצוע היא תדמיתית וכלכלית כאחת, אבל היעדרם איננו מסביר את רמת המורים הנמוכה הקיימת. נשים מורות לא היו זוכות לייתר יוקרה ורמתן המקצועית לא הייתה משתפרת אילו בדרך פלא היו הופכות לגברים. הצגת הבעייה כמגדרית מחמיצה את העיקר בדיון על איכות בית הספר והלימוד בו, ואף מעוותת את המציאות: - במציאות הסוציואקונומית שלנו זוכה דווקא מערכת החינוך - בזכות הנורמה של פניית נשים להוראה - לכוחות הוראה מעולים לפעמים. נשים בעלות כישורים והשכלה שאינן יכולות לממש עצמן במקצועות "גבריים" מובהקים בגלל כבילותן למשפחה ובגלל היעדר אפשרות להתמודד באופן שוויוני במערכות תחרותיות קפיטליסטיות, מוצאות את מקומן במערכת החינוך. אגב, הפמיניזציה בוודאי 'אחראית' היסטורית לעובדה ששכר המורים הוא מן הנמוכים בשירות הציבורי לאקדמאים. זה משום שמלכתחילה (במודע או שלא במודע) מתייחסים אל עובדי ההוראה כאל מורות-נשים ומשום ששאלת השכר לרבות מן המורות איננה קריטית לפרנסתן, שהרי מדובר בעיקר במשכורת שנייה ומשלימה למשכורת הבעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת את הטיעון שלי נכון: 1. פעם היו הרבה מורים זכרים. 2. לאט לאט חדרו לתחום יותר ויותר מורות, עד שהן הפכו לרוב. 3. כתוצאה מכך, החלה ירידה מקבילה הן בשכר המורים (מורות) והן בהערכה הציבורית למקצוע ההוראה. 4. כתוצאה מכך, נשים שיכלו להעדיף תחומי עיסוק אחרים (בעקבות הגידול בשיוויוניות בחברה, לפחות בהעסקה שיוויונית אם לא בשכר שיוויוני), עברו אליהם. מצד שני, גברים בעלי כישורים נמוכים עדיין נמנעו מלהכנס להוראה, כך שנשארנו רק עם נשים עם כישורים נמוכים. וכאן אנחנו נמצאים. מספיק לראות מה הדרישות ממורות העתיד בסמינרים למורות למיניהן. דומני שהיום קל יותר להוציא תעודת חשמלאי מוסמך מאשר תעודת הוראה1. אני חושב שהטענה כי "נשים בעלות כישורים והשכלה שאינן יכולות לממש עצמן במקצועות "גבריים" מובהקים בגלל כבילותן למשפחה ובגלל היעדר אפשרות להתמודד באופן שוויוני במערכות תחרותיות קפיטליסטיות, מוצאות את מקומן במערכת החינוך" נכונה רק במגזר הדתי, שם באמת לנשים עדיין יש בעיה לצאת לתחומי עיסוק "גבריים" במקרים רבים, והוראה זו ברירת מחדל שלהם. אבל נשים חילוניות דומות יותר לגברים חילוניים בראייתן את מקצוע ההוראה כאופציה אחרונה בהחלט. 1 הערה זו לא רומזת שיש משהו רע בחשמלאים. כמה מחברי הטובים ביותר וגו'. נא לא לשחוט אותי בפעם הבאה שמשהו מתקלקל לי במערכת החשמל ואני מזמין חשמלאי, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי כמה בעיות עם ההסבר לפיו הבעיה טמונה בבריחת הגברים ממשרות ההוראה. בתור התחלה, אני לא בטוח לגבי העובדות: האם יש נתונים שמצביעים על אחוז גבוה משמעותית (לדבריך אפילו רוב) של מורים גברים בשנות השישים? אני לא מכיר נתונים בנושא. אמא שלי מספרת שבכל שנות בית-הספר היסודי שלה היא נתקלה רק במורה גבר אחד, שהיה במקרה גם המנהל. האם יש נתונים שמצביעים על כך שמורי שנות השישים קיבלו, באופן יחסי, שכר משמעותית גבוה יותר? גם בנושא הזה אני לא מכיר נתונים, אבל אני מכיר את תקציב החינוך באותן שנים - שהיה נמוך מהתקציב דהיום, מבחינת הנתח שלו בעוגת התקציב ביחס לאחוז התלמידים באוכלוסיה. את המידע הזה ניתן לראות בשנתוני ממשלה. כעת נניח שבכל זאת העובדות מתיישבות עם ההסבר שלך. גם במקרה הזה, האם לא נכון יותר יהיה להניח את הסדר הבא של ההתרחשויות? 1. יוקרת מקצוע ההוראה דעכה. 2. לכן, שכר המורים נשחק. 3. לכן, מורים גברים ברחו. כאשר הסיבה ל-1 היא, כמובן, השחיקה בערך הלמדנות. לי זה נראה יותר הגיוני, כי כשאתה מתחיל בכיוון ההפוך, מ-(3) ל-(1), אני לא רואה הסבר ל-(3), כלומר מדוע הגברים נטשו בהמוניהם את מקצוע ההוראה. לבסוף, גם אם המתאם שהצבעת עליו נכון, עדיין להסבר שלי יש שני יתרונות עליו: אני מסביר *מדוע* חלה שחיקה בערך הלמדנות ולא מתחיל עם זה כאקסיומה (כאמור, השחיקה חלה עקב העדפה של ערכים מעולם המעשה בתנועה הציונית). היתרון השני הוא שהתיזה שלי לא רק מסבירה טוב את ההידרדרות מאז עד היום, אלא גם את התופעה החריגה השניה: ההישגים המרשימים של תלמידי שנות השישים. את זה קשה להסביר ע"י נטישת הגברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולן היו מורות חוץ מחשבון. וכולם - מורות ומורה זכר - היו גרועים. לאחותי, שלמדה שנים אחדות לפניי, היה במשך 4 שנים מחנך אחד שלימד גם את רוב המקצועות והיה נפלא במיוחד. לא נראה לי שאפשר להסיק מזה משהו. סתם תיאור מצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מאמר שפורסם במכללת אורנים, אחוז הנשים בהוראה אכן עלה משמעותית, אך הן היוו רוב, 58.9%, כבר ב-1969/70. עד שנת 1997 עלה שיעורן במקצוע ההוראה ל-86% (נתון זה אינו הנושא הישיר של המאמר, אך הוא מופיע בו): ובויקי, נגיעה כללית בנושאי "פמיניזציה של מקצועות": הפרדת עיסוקים מגדרית [ויקיפדיה] מספרן של המורות הנשים היה נמוך משמעותית בארץ (וקודם לכן, אף במסגרת הפעילות הציונית במרכז-מזרח אירופה), אך לא בשנות השישים אלא הרבה לפני כן, בתקופת היישוב. הדבר נזכר במאמר זה, שהוא מעניין ומציג זוית ראייה ייחודית לכל נושא הדיון: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |