 |
הי גידי, זו אני, יונה מהחוג לאופרה. עדה, זו שקושרת בין אנשים, העבירה לי את המייל שלך ואת האתר, ואני ישבתי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. לצחוק - בגלל ההומור השחור בהיר שלך, ולבכות, על חברתנו החביבה שחושבת שעיוורון הוא סוג של ליקוי שכלי. ולא שיש לי בעיה עם ליקויים שכליים - כולנו בני אדם ולא כל האצבעות נולדו שוות. אלא שבכל הבלגן העולמי, צריך להיות סדר: עוורים עם עוורים, ורואים עם רואים, ירוקים עם ירוקים וכך הלאה.
אז ישבתי לפניך (זה כיף כי לא מסתירים ואפשר להזיז את הראש). והאמת היא שהשלמות זה הרבה יותר כיף - כי לכל אחד חסר דבר מה, וטוב להיות עם המשלימים ולהתקרב לשלמות, להשלמות ומכאן קצרה הדרך לשלום.
נתראה בפעם הבאה,
בידידות רבה, יונה
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש