|
מאמר שנראה מעניין, ומקוצר זמן לקרוא אותו אני משתמשת שוב באייל כבספריית מועדפים לעת מצוא.
"הדימוי של שני גברים או שתי נשים המנהלים קשר זוגי, ההולך ונעשה נפוץ במרחב הדימויים התרבותי, מצליח לעורר, בו-זמנית, רגשות רתיעה ודחייה בקרב אנשים מסוימים, ורגשות שמחה והתעלות בקרב אחרים. הללו רואים בו עיוות וקלקול של משהו מאוד תשתיתי בנפש ובתרבות האנושיים, ואילו האחרים: סופו של עיוות ארוך-שנים ותחילתה של פריחה חדשה. הרגשות הפוכים זה לזה בתכלית אך שווים בעוצמתם וקיצוניותם. מה פשר הבקע הזה? אלו שתי מערכות אקלים שכלי ונפשי צריכות לשרור בשני הצדדים על מנת שאותו דימוי יתקבל באופנים שונים כל כך?"
|
|