|
||||
|
||||
עד כמה שזכור לי החסינות נועדה לאפשר לחברי כנסת לדבר כנגד הממשלה, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד מלבד בוחריהם. האם כאשר שופטים ח''כ על דברים שהוא אמר, לא צועדים על גבולו של התהום העמוק, ולמה צריך לשפוט את ח''כ בישארה ולא ח''כ יהודיים שהסיתו והמרידו (למשל ח''כ שקורא לממשלה נבחרת ''ממשלת יודנראט'', או ''ממשלה לא לגיטימית'' הרי ממשלות כאלה צריך להפיל במרד). |
|
||||
|
||||
החסינות בישראל היא מאוד רחבה, וכוללת לא רק מה שהח''כים אומרים, אלא גם את כל מעשיהם ''במסגרת מילוי תפקידם''. אבל בתוך החסינות הזו, ישנה ה''חסינות המהותית'', שלא ניתן להסירה - והיא כוללת דברים שחה''כ אומר כחלק ממילוי תפקידו. מדובר, בעיקר, על נאומים בכנסת. אם בשארה היה בוחר לנאום כנגד ישראל בתוך הכנסת, אני חושב שלא היה ניתן לשפוט אותו. מכיוון שהוא נאם שלא במסגרת תפקידו - ניתן להגיש נגדו כתב אישום. אלא אם אני טועה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין, ח''כ ממלא את תפקידו, גם מחוץ לכנסת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |