 |
"אני לא אומר שזה קל ולא הייתי רוצה להיות בנעליו של אני לא מקנא בעורך של הניו יורק טיימס"שהיה צריך להחליט כיצד לדווח על הוועידה באירן, כותב רון רוזנבאום בניו יוקר אובזרוור. אבל הני"ט עשה שמיניות באויר כדי לדווח ב"אוביקטיביות" על "מלומדים" שהתאספו בטהרן כדי "להעריך" אם השואה התרחשה. הני"ט דיווח שהצהרתו של אחמדינג'אד "השואה, בה ניספו שישה מליון יהודים (הוספה של הני"ט), היא מיתוס או הגזמה גדולה, עוררה זעם." הני"ט נקרא היום בכל העולם, כולל בארצות ערב או במזרח הרחוק שם הידע על השואה אפסי או לא קיים. כשהעיתון מכתיר את משתתפי הוועידה כ"מלומדים" ולא "פסאודו-מלומדים חסרי אמינות," שבאים "להעריך" דבר מה שכביכול צורך הערכה, ושהצהרות רק "מעוררות זעם" ולא מלוות בהכחשה גורפת וביטול, הרי שלמרות הקישור להצהרות הרצחניות של אירן, העיתון נותן במה למי ש"מכחיש את השואה, שמח שהיא היתה, ורוצה שהיא תחזור פעם נוספת."
חבל שהני"ט, כותב רוזנבאום, לא כלל הצהרה בגנות הכחשת השואה מטעם האגודה לחינוך השואה הבריטית, כפי שעשתה סוכנות הידיעות רוייטרס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש