|
||||
|
||||
יופי, תרגום קלוקל מאנגלית לעברית שממש לא עוזר להבין מה קרה. מתעלמים מזה ש"כמו" (as) התייחס ל"רמה" (level) ולא ל"נשק גרעיני". בנוסח האנגלי המקורי ברור שהמילה level נשארת "תלויה באוויר" אם ה-as לא מתייחס אליה. זה הופך את הקריאה הסנסציונית של המשפט למאולצת. |
|
||||
|
||||
לכאורה נכון, אבל גם בתקשורת בחו"ל מתייחסים להתבטאות כהודאה בקיום הנשק הגרעיני הישראלי. לדוגמא, פורבס: http://www.forbes.com/technology/ebusiness/feeds/ap/... |
|
||||
|
||||
אתה חושב? הוא נתן רשימה של מדינות ש"שואפות" לגרעין. לכולן כבר יש גרעין, פרט (אולי) לישראל, שנמצאת בעמימות גרעינית לכאורה. איך אפשר לקרוא את זה אחרת? |
|
||||
|
||||
"האם אתה יכול להשוות את זה כשהם שואפים להשיג נשק גרעיני כמו אמריקה, צרפת, ישראל ורוסיה?" בקושי עובר כמשפט בעברית: להשוות (את מה) למה? תרגם את המשפט מאנגלית לעברית מבלי להשמיט את level, ואז נדבר. |
|
||||
|
||||
"Can you say that this is the same level, when you are aspiring to have nuclear weapons, as America, France, Israel, Russia?" האם אתה יכול להגיד שזה באותה רמה [של סיכון], כשאתה שואף להשיג נשק גרעיני, כמו אמריקה, צרפת, ישראל או רוסיה?
|
|
||||
|
||||
יותר טוב. אבל מדובר כנראה ברמת איום (צריך לקרוא את השאלה או כמה משפטים אחורה כדי לדעת. המשפט הקודם הוא "Iran openly, explicitly and publicly threatens to wipe Israel off the map."). המשפט עוסק בהשוואה של רמות (סיכון או איום, לא עקרוני כרגע). בנוסח העברי יש לנו התלבטות לגבי היקף הפסוקית, האם הפסוקית היא "כשאתה שואף להשיג נשק גרעיני כמו אמריקה צרפת, ישראל או רוסיה" או שהיא "כשאתה שואף להשיג נשק גרעיני". לא נוכל להיעזר בפיסוק בנוסח הכתוב (לצערי), כיוון שהדברים נאמרו בעל פה. מדוע אם כן אני טוען שהפסוקית היא רק "כשאתה שואף להשיג נשק גרעיני"? ראשית, מכיוון שאחרת עדיין לא נשאר למה להשוות את רמה הסיכון. שנית, ואת זה רואים רק בנוסח האנגלי, מכיוון ש"as" הולך עם "same", ולעומת זאת כדי להשתלב בפסוקית "aspiring to have nuclear weapons" צריך להיות "like America...", או לבוא פועל בהמשך ("Israel, Russia do?" או "Israel, Russia have?"). |
|
||||
|
||||
ראשית, אני חושב שאפשר להניח שהאנגלית של אולמרט אינה מושלמת, ולכן לא צריך להטפל לכל שגיאה דקדוקית כהרת גורל. אני מסכים שהפסוקית היא רק "כשאתה שואף להחזיק בנשק גרעיני", אבל אז צריך לשאול איזה מין סיכון יש ב"ארה"ב, צרפת, ישראל, רוסיה"? מדוע הן הוזכרו? האם כמדינות שמאיימות בהשמדת מדינה אחרת? או שמא כדוגמאות למדינות שיש להן נשק גרעיני, אבל אינן מהוות איום משום שהם אינן מאיימות על אף מדינה? ברור לי שהאופציה השנייה היא הנכונה, ולכן אי אפשר להבין את המשפט אחרת מאיך שהובן בפרסומים לגבי "פליטת פה". |
|
||||
|
||||
נראה לי שהאנגלית של אולמרט מצויינת. כמוכן כל הפרשנויות המתחכמות המנסות להביא "פרשנויות אלטרנטיביות" להודאה בהיסח הדעת ביכולת הגרעינית, רק מוכיחות בודאות במה מדובר כאן: פשוט פליטת פה. מן הצד השני, ברור שהעיתונות (הישראלית, במקרה זה) מטבעה "מנפחת" ארוע שבמהותו אולי אינו חשוב כל כך. האם הודאה או הכחשה של ישראל מורידה או מעלה משהו בעניין הנסיון הערבי לפרק את ישראל מנשקה הגרעיני? מה שצריך לעשות הוא להתעלם מן הזוטא הזאת ולעסוק בשאלות האמיתיות. למשל א. מהו האינטרס האמיתי של ישראל בעניין פרוק הנשק הגרעיני? ב. מה מידת ההרתעה שמספק הנשק הגרעיני של ישראל? ג. האם הנשק הזה אינו מעודד שאננות, רשלנות ו"קמצנות" בעניין היכולות הקונבנציונליות של צה"ל? ד. האם פירוק הנשק הגרעיני של ישראל יכול לתרום משהו לפירוז גרעיני של האיזור כולו? ה. מה מידת הסיכון של נשק גרעיני איראני ביחס לישראל? האם זה סיכון מספיק להצדיק מעורבות אקטיבית של ישראל במאבק נגד הגרעין האיראני? לגבי ה, אני חושב שיש לאיראן נשק התקפי אפקטיבי שהוכיח את עצמו רק לאחרונה נגד ישראל. איראן זקוקה לנשק גרעיני נגד ישראל באותה מידה שהיא זקוקה לכורים גרעיניים לייצור אנרגיה. נראה שהאטום איראני יאיים הרבה יותר על האינטרסים של מדינות המפרץ/עיראק/טורקיה וגם על ארה"ב מאשר על ישראל. אני חושב שהמסקנה ברורה: לשבת בצד בעניין זה. (לו חשב כך אולמרט, גם פליטת הפה המיותרת היתה נמנעת). |
|
||||
|
||||
אם יהיה לאיראן נשק גרעיני הוא יאיים גם על מדינות המפרץ וכו' וגם עלינו; לא מובנת לי ההפרדה שאתה עושה בענין זה. כמו כן, אף בכיר איראני לא קרא להעלמתן של מדינות המפרץ או של טורקיה; קריאה כזו המשולבת עם יכולת לממשה היא איום אסטרטגי, גם אם ברגע נתון נראה שאין למאיים אינטרס לממש את האיום בפועל. מעבר לכך, חלק מההשלכות האזוריות של נשק גרעיני איראני (למשל - מרוץ חימוש גרעיני בהשתתפות מצרים וסעודיה ואולי גם סוריה) מהוות איום פוטנציאלי ניכר גם עלינו. החיזבאללה אינו תחליף לנשק גרעיני כשם שאוגדת טנקים של צה"ל (או כל צבאות נאט"ו וברית ורשה, בשעתם) אינה תחליף לו; אלה דברים שונים במהותם שניתן להשתמש בהם לתכליות שונות מאד. |
|
||||
|
||||
יתכן שאתה צודק. איראן יכולה להפעיל ואף הפעילה טרור גם נגד סעודיה וכו'. יחד עם זאת, מה שאתה מציג כעובדה, הוא בעיני עניין לדיון: למשל, האם אי אפשר על ידי מערכת התשה מתמשכת של טרור להחליש את ישראל עד כדי סכנה לקיומה? אני לא משוכנע שזה בלתי אפשרי. (אפשר לחשוב למשל על התפוררות האימפריה הרומאית). אני חושב שהעולם האיסלמי רואה את האפשרות הזאת כסבירה מאוד ומתיחס אליה כאל האיסטרטגיה המרכזית שלו. מנקודת מבט כזאת, מדוע נדרש לו גם נשק גרעיני (בפרט שגם לישראל יש נשק גרעיני)? הייתי אומר שביחס לישראל החיזבאללה והחמאס עדיפים על אוגדת טנקים וגם על נשק גרעיני. |
|
||||
|
||||
יתכן שניתן להחליש את ישראל באמצעות טרור. עם זאת, נראה לי ששנות האינתיפדה הראו שזה לא כל כך קל; בכל מדד אוביקטיבי ישראל נמצאת היום במצב טוב למרות שנות הטרור האחרונות (להבדיל ממדדים סוביקטיביים של תחושות הציבור, שלטעמי קשורים במידה לא קטנה לדברים שאינם תולדה של הטרור). נראה לי שקשה לדבר על אסטרטגיה כלשהי של "העולם האיסלאמי" כולו. אפילו בתוך האיסלאם הקיצוני יש הבדלים בין הגישות של איראן, חמאס ואל קאעידה, נניח. בכל מקרה, מבחינת גורמי האיסלאם הקיצוני הגלובליים, אנחנו לא מרכיב מרכזי באסטרטגיה שלהם. נשק גרעיני אינו חייב לשמש דווקא כתחליף לחיזבאללה וחמאס. הוא יכול להשלים אותם. למשל, ניתן להעלות על הדעת מצב בו ישראל מותקפת בתדירות גבוהה משטחי הרשות או לבנון. פתרון יכול לבוא רק בדרך של כיבוש השטח - ואז איראן מודיעה שיש לה ברית הגנה הדדית עם הרשות/לבנון, והיא תראה כל פלישה לשטחם כפלישה לשטחה-שלה. אפשרות אחרת - במסגרת אסטרטגיה אזורית או אסטרטגית טרור גלובלית, איראן מבצעת דברים שהיו גורמים לארה"ב לפלוש למדינה אחרת (אפגניסטן, נניח), ומונעת פלישה לשטחה באיום שאנחנו נשלם את המחיר. ברגע שיש נשק, מרחב האפשרויות הוא גדול מאד. |
|
||||
|
||||
איום של שימוש בנשק גרעיני יכול לפורר את המדינה, כשרבים מאלו שיכולים להרשות לעצמם יעדיפו ירידה לחוף מבטחים (זמני, אלא מה) על-פני סיכון המשפחות. העמדת ילדים בסכנה שמא יקומו לרצוח אותם היא מין דבר שרק מתנחלים עושים. |
|
||||
|
||||
לגבי סעיף ה', אולי אפשר להפריח ספקולציה קטנה: איראן זוממת להשתלט על (חלק מ) עיראק ביום שאחרי הנסיגה האמריקאית, והאיומים על ישראל נועדו להבטיח שאמריקה לא תסכל את המהלך הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |