 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חיה ועובדת בסביבה רב לאומית. בשלב מסוים התחלנו את "פרויקט השפות". כל אחד מלמד את חבריו לברך אותו לשלום ועוד כמה מילים בסיסיות. חלק תופס וחלק לא. לדוגמא, כמה שקינג לא השתדלה, התאילנדית שלנו חלשה להפליא, אבל כמעט כולם יכולים לברך את מריו בפיליפינית ואותי בעיברית. אוצר המילים הנוסף תלוי בהעדפות אישיות. אוקטביו יודע להגיד: "אני רוצה ביס" בשש שפות, ואני יכולה לאמר: "נודניק עוף מכאן" בארבע. אבל אני מרמה. רשמתי על פתק. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל תמיד חשבתי שהשפה המדוברת בפיליפינים נקראת "טאגאלוג" ולא "פיליפינית"? (כמו שאנחנו מדברים עברית ולא ישראלית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר מאד שאתה צודק. עכשיו שאני חושבת על זה, מריו אף פעם לא אמר ''פיליפינית'' אלא ''השפה שלי''. תודה על התיקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לקרוא לה ''פיליפינו''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |