|
||||
|
||||
משהו כללי מטריד אותי כאן. כששמעתי שיש "חוק יסוד כבוד האדם וחרותו", הייתי מוטרד: כסיסמה, זה נשמע משהו כללי מדי, משהו שאפשר להצדיק בעזרתו כמעט כל דבר, ולכן הוא חסר משמעות 1. מצד שני, התעצלתי לבדוק את האותיות הפחות גדולות של החוק, והנחתי (או לפחות קיויתי) שכתובים שם דברים ספציפיים יותר. ועכשיו, אני שוב מוטרד: אם את התיקון המדובר לחוק מנסים להצדיק באמצעות כבוד האדם וחרותו, אז אני רואה שתי אפשרויות: א. זה מופרך לחלוטין עפ"י האותיות הקטנות של החוק, ומי שצריך לנפנף את זה ינפנף את זה במהירות ב. זה לא מופרך לחלוטין וגו', ואז אני חוזר לתהייתי: האם "כבוד האדם וחרותו" לא יכול להצדיק כל דבר כמעט, כולל שרצים משרצים שונים? עזרו לאייל הנבוך למצוא... 1 בערך כמו האיסור על חייל "לפגוע באמון מפקדיו": "... וכשאמרתי לו, 'אבל המפקד, ג'נסיס היתה להקה נפלאה, המפקד', הוא אמר לי, 'רב"ט ירדן, תמיד היה לי אמון בך כעל בעל טעם מוזיקלי משובח, ועכשיו פגעת באמון הזה אנושות. אתה מרותק לשבוע."' |
|
||||
|
||||
אני מתאר לעצמי ששלילת דרגה (=מעמד) היא פגיעה בכבוד האדם. לא היית הרי מרשה שלילה כזו בגלל השתייכות פוליטית או כיוצא בכך. פגיעה בכבוד מותרת אם היא נעשית לתכלית ראויה "ובמידה שאינה עולה על הנדרש". הוויכוח הוא פעמים רבות בשאלת המידה, או ליתר דיוק: המידתיות – שהיא היחס בין הפגיעה לתכלית-הפגיעה (שצריכה להיות, כאמור, ראויה). אפשר לטעון, טענה אולי מפוקפקת, שקלון קטן (יש כזה?) ושלילה גדולה (אלוף-טוראי) אינם מידתיים. אולי במקרה של מרדכי יש להכניס לחשבון גם את ה-merit שלו בדרגה? (עיטורים וכיו"ב) |
|
||||
|
||||
(בעקבות פסה"ד בערעור מרדכי). יצא לי לעיין בחוקי היסוד ומצאתי שניסוחם הוא בדרך כלל מעורפל למדי, ובכך חולשתם. חוק יסוד "כבוד האדם וחרותו" מסוייג בסעיף 8 שנוסחו כדלהלן (מתוך אתר הכנסת http://www.knesset.gov.il) : 8. פגיעה בזכויות [תיקון: תשנ"ד] אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. האם מישהו מסוגל להגדיר מה "הולם את ערכיה של מדינת ישראל"? מהי "תכלית ראויה"? מתי חוק "עולה על הנדרש"? מה שבעיני שי כהן יחשב לסביר והגיוני יחשב בעיני טל כהן מרושע ואכזרי, ואז נותרנו, כתמיד, עם בג"ץ. כלומר, שוב הטלנו על בג"ץ להיות המחוקק (ובכך לחזק את המנגנון "עוקף רשות מחוקקת" הקיים). |
|
||||
|
||||
צחוק הגורל - הסעיף הזה (גם בחוק יסוד: חופש העיסוק) נועד לרצות את הדתיים, כדי שחוק היסוד לא ימנע חקיקת חוקים דתיים בעתיד (איסור גידול חזירים על אדמת ישראל). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |