|
בדרך כלל אני נגד קביעה של אמצעי ענישה/משמעת/מניעה שהם קבועים מראש ללא שיקול דעת. שיקול הדעת כיום מצומצם בין לשלול (טוראי) לבין להשאיר (אלוף), ואין דרגות ביניים. זה יכול להביא לתוצאה קשה, ואולי במצב רגיל היה טעם בהצעת הצבא.
אבל-- זה לא מצב רגיל. פתאום כשזה מגיע לאלוף, ולעבירות מין, אז נזכרים? הרי מופז נורא נגד הטרדות מיניות, אבל לא מגנה את מרדכי כי מרדכי מינה אותו; מופז נורא נגד הטרדות מיניות אבל אין לו בעיה לקדם את ניר גלילי להיות תת-אלוף למרות הטרדות מיניות.
קל להיות נגד "הטרדות מיניות" (הקונספט) כשזה לא נוגע לחברים שלך ולמקרים קונקרטיים ולאליטה השולטת, וכאן זה שלושתם.
הסלחנות הכללית בצבא, והעיתוי הגרוע, מחייבים שההצעה הזו תיפול ומהר. כמו כן, אם הרשעת מרדכי תשרוד את הערעור, גם תחת הכללים החדשים הוא לא ראוי לכהן כאלוף. אם הרמטכ"ל שוב ישכח את זה, בג"ץ שוב יזכיר לו.
|
|