 |
ערב החג פורסם ב ynet מאמר מאת ד"ר שמואל גורדון שהיה טייס בכיר בחייל האוויר, והיום הוא "אסטרטג" או מילה דומה.
(שימו לב לתגובה מספר 87)
ובמה עוסק המאמר ? ממגדל השן של חיל האוויר יורד המחבר "לתחתיות", ועושה מעין "מסדר גילוח וצחצוח" לכוחות הקרקע, ומתעסק שוב בחוסר בציוד, מחסניות לא מלאות בכדורים וכדומה, ואיך לדעתו אפשר היה להתגבר על הבעיה.
לא ייאמן עד כמה החברה הכחולים האלה פשוט מתעלמים מהבעיה האמיתית. מדוע בחר טייס לבקר דווקא את יחידות היבשה ? אצלו בחייל האוויר הכול בסדר ? המטוסים "נצחו" ?
ולפני זמן מה (אחרי שנשלח מאמרי זה לפרסום) התפרסם ראיון עם הרמטכ"ל. כל הכתבים התרכזו בכל מיני זוטות, ממצב (שוב) הציוד ביחידות השדה ועד "למה לא היה מודיעין על המשגרים הקבועים של הטילים הקצרים ?", שאלת המחץ של "בחיר הכתבים הצבאיים", זאב שיף, שנשאלה בטון דרמטי כאילו מי יודע מה הוא מצא.
דווקא הרמטכ"ל עצמו הצליח לפרק זמן קצר לעמוד על נקודה יותר מעניינת, כאשר נשאל מה לדעתו השגיאה העיקרית שלו. על השאלה הזאת הוא ענה שאי גיוס המילואים מייד בתחילה היה הטעות הגדולה ביותר שלו.
דבריו אלה של הרמטכ"ל היו יכולים לשמש בסיס לדיון יותר חשוב. מדוע הוא לא חשב שצריך לגייס מילואים ? ואם היום הוא חושב שצריך היה לגייס אותם, איזה תפקיד הם היו אמורים לשחק במלחמה הזאת ? נראה שאצל הרמטכ"ל יש איזה שהוא ניצוץ של התחלת חשיבה בכיוון נכון, אבל נראה לי שאת המסקנות הסופיות שצריך להסיק מדרך החשיבה הזאת, הוא עדיין לא הסיק, ופשוט לא מבין בעצמו מה קרה.
כדאי שיקרא את המאמר (: . . .
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש