 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה על המאמר המעניין, רון. אותי מעניינת המחאה שגוועה. זמן קצר לאחר הסופה נדמה היה כי הגיע הקץ לשלטונו של בוש, עם כל המחדלים והפינוי הלקוי והעניים שנשארו מאחור וכוחות ההצלה שאיחרו בגלל שהיו בעיראק. האם האמריקנים שכחו הכל? האם אתה צופה שבמערכת הבחירות הבאה ייעשה שימוש בניו אורלינז, או שזה כבר יהיה לא רלוונטי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח עד כמה המחאה אכן גוועה. נכון שרמת הקולניות שכחה, וזה טבעי, אבל הוויכוח עדיין נמשך. אני מניח שהבחירות שיבואו בעוד חודשיים יהוו אינדיקציה קריטית למשקל שיש לטרגדיה הניו אורלינסית (ובל נישכח, שאר האזורים הפגועים שבמפרץ מקסיקו), באם הדמוקרטים יצליחו להקטין או לסגור את הפער הקטן שיש לרפובליקנים בקונגרס. בקשר לזה יש היום בני"ט מצגת יפה מאד (לפחות מבחינה טכנית וויזואלית, אם כי אותי היא קצת בילבלה מבחינת התוכן): כמו כן, הזמנתי את הספר החדש של פרנק ריץ' המבקר החריף של ממשל בוש בו הוא כותב על המערכה התקשורתית של הרפובליקנים בנסיון "למכור" את המלחמה בעירק ואת חוסר המעש בעקבות קתרינה. לספרים כאלה, של עיתונאים מהשורה הראשונה, יש סיכוי לגרום להד תקשורתי ברמות הגבוהות שאולי תחלחל גם למטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסנטור ג'ון מקיין, המועמד הרפובליקני [המשוער] לנשיאות, מבקר בניו אורלינס במסגרת "סיור במקומות הנשכחים של אמריקה." כמעט 3 שנים אחרי האסון, מקיין ענה שהוא רואה באסון כשלון המגיע עד לראש המנהיגות. הטיפול באסון היה "נוראי ומביש, בראשות אנשים לא מתאימים, שלחלוטין לא הבינו את מימדי האסון." (לא, לא זכרתי את התגובה הזו, אבל נתקלתי בה כשרציתי לתת לינק לכתבה על מקיין וראיתי ששאלת על ניו אורלינס והבחירות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |