|
אותו דבר שמכנים כאן הפרטה איננה כלל הפרטה. בהפרטה "אמיתית" (או לפחות על פי איך שאני מגדיר זאת) יש שינוי בשיטת המימון - כלומר - שירות "ציבורי" הוא שירות שממומן על ידי כספי מיסים - לוקחים כסף בכוח מכל האזרחים - בין אם הם משתמשים בשירות או לא, ומממנים באמצעותם את השירות. שירות פרטי הוא שירות שבו מי שמשתמש בשירות משלם עבורו מכיסו הפרטי.
על פי ההגדרה הזאת מה שהולך לקרות בתחום הטיפול במפגרים וגם בתחומים רבים אחרים איננו כלל הפרטה אלא סה"כ שינוי בצורת אספקת השירות - מיקור חוץ. מימון השירות עדיין ממומן על ידי כספי המיסים רק שבמקום שמשרד ממשלתי הוא זה שיספק את השירות, מספק אותו גורם פרטי. אין הבדל עקרוני בין ההחלטה הזאת לבין כל החלטה אחרת של מיקור חוץ. איש לא מזדעק שמפעילי הדחפורים שבונים את כבישי מע"צ הם של קבלנים פרטיים ולא עובדי מע"צ וגם איש לא הוטרד עד היום מן העובדה שאת גדרות התייל סביב בתי הסוהר בנו ברשתות יהודה ולא במפעלי תייל ממשלתיים.
אז מה ההתרגשות הגדולה? איזה עיקרון קדוש מופר כאן?
|
|