|
הייתי בניו אורלינס ביוני 2005, כחודשיים לפני פגיעת קתרינה. זו ללא כל ספק עיר מיוחדת במינה, שהכיעור, העוני והעזובה של חלקים ממנה מהווים חלק מהקסם שלה. ניו אורלינס, בהשוואה לכל עיר אחרת בארה"ב, היא לא ממש עיר אמריקנית, אך היא גם לא צרפתית או היספנית (כמו מיאמי). במידה רבה, היא קטגוריה בפני עצמה. יש בניו אורלינס שכיות חמדה היסטוריות, אדריכליות ועירוניות יוצאות דופן, שבשבילן שווה לשמר את העיר, גם אם הן טובעות בים של זוהמה ועזובה. אבל יותר מכך, כל אזור מפרץ מכסיקו, שרובו ככולו נפגע מהוריקנים רבים, הוא אזור יפהפה וקסום, שניו אורלינס מהווה רק חלק ממנו. לצערי אני לא אופטימי ביחס לשיקום של האזור, מכיוון שבתפיסה האמריקנית השיקום הוא בראש ובראשונה עניינו של בעל הנכס, ויכול להיות מצב שבו חלקים ניכרים של האזור יישארו הרוסים למשך שנים רבות.
|
|