|
בדיוק בבעיות אלו התלבטנו גם אנחנו כשהחלטנו לייסד קשר של שש שנים. למה חתונה בכלל? קצת קשה לענות על זה, אבל בכל זאת רציתי (בעיקר אני ופחות בעלי שיחייה, אבל אתם יודעים איך זה בנים... בסוף אין להם ברירה והם נשברים) מה שהיה ברור לנו אחרי כל חתונה שבה היינו זה שככה אנחנו לא רוצים. העמידה מול כל הקהל כמו קוף בכלוב (או לפחות חתן וכלה בחופה) נראתה לבעלת פחד קהל שכמותי כמו סיוט אמיתי. על חתונה דתית סגרנו אחרי שהתברר שלאבא שלי זה חשוב ממש. אבל החלטנו כמוכם לעשות את החופה לקהל מצומצם במיוחד. הורים ואחים וחברים הכי טובים, גם כן לא יותר משלושים מוזמנים, החופה נערכה ביום שישי בבוקר. אחרי החתונה הרשמית ערכנו קבלת פנים ל"גדולים" משפחה וחברים של ההורים וכל מי שחייבים שיהיה, זאת הייתה חוויה מפתיעה, כי היה ממש כיף. כולם נהנו, היו צמד זמרים ששרו שירי ארץ ישראל, והמבוגרים לא היו צריכים לסבול מהמוזיקה של הצעירים. אח"כ נסענו לירח דבש קצר שהאחים שלנו קנו לנו במתנה, וביום חמישי שאחריו ערכנו מסיבה לחברים בפארק המים אטרקציה. המתקנים פעלו, היו פיצות, פוקפורן נקניקיות בלחמניה וגלידה, וכמובן מסיבת ריקודים - הכי כיף שהיה לי בחיים. אז בקיצור רצינו חתונה קטנה וקיבלנו שלוש חתונות, אבל היה פיצוץ, מומלץ בחום - ומי שמקבל את הרעיון של חתונה בפארק מים לא לשכוח להזמין אותי.
|
|