|
||||
|
||||
שלום רב קוראי וקוראות האייל. קראתי את המאמר המדובר של דובי ביום בו הוא התפרסם. האמת היא שנורא נהנתי. ישר עלו לי איזה שלוש-ארבע מחשבות כיצד להגיב. תגובות שדווקא, מבחינות רבות היו נורא מתאימות לדיון. דוגמת : "הסימס - התחליף המודרני לחיים מספקים?" ושאר שאלות הרות גורל. זרקתי הכל הצד, מתוך עצלנות וחוסר זמן. ונעלמתי אל תוך האפלה. היום חזרתי, וקראתי את התגובות. די הופתעתי האמת. אני לא חושב ש_כל_ מאמר חייב לעניין את כולם, אבל טורי אישי, הינו - אחרי ככלות הכל - טור אישי. וגם זה חלק מהאייל הקורא, וטוב שכך. בתכלס, מתוך הטורים האישיים האלה אפשר לצאת לכל מקום. אפשר לנהל שיחה על תרבות המשחקים בארץ, על תרבות האשליה האמריקאית, על הקפיטליזם שמחלחל לתוך כל מנוע גרפי. ואפשר גם לדבר על האדם - דובי, שגם הוא מייצג איזהשהו פן תרבותי. לא צריכים להיות צרי אופקים. בקשר לתגובות היותר ספציפיות, על דובי בתור עורך. אישית, אני משמש מעין עורך בעצמי במגזין "שחורדיני". לא שהוא מתיימר להיות רציני, או תרבותי כפי האייל (וכל אדם מקומו הוא). ונכון שלעתים ישנם תקופות בהן סף העריכה יורד טיפה, או עולה טיפה. אבל זהו מצב טבעי, ויותר מכך - בריא. אז רק רציתי לחזק את ידי דובי, ולומר לו - שלפחות אישית, נהנתי לקרוא את הטור, ושלפי דעתי הסגנון הפחות "מעונב" הזה הוא חלק חשוב מכל אתר ששואף להכיל את המילה תרבות, כשלם אחד. ישר כח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |