|
||||
|
||||
ההוכחה (יאללה, קפצו) שלאף אחד במערכת הפוליטית לא אכפת כקליפת השום (רציתי לכתוב "לא שם זין") במלחמה התקשורתית (לכשלעצמה, אני מתכוון - בתור קוורטר לטלוויזיה זה עובד, או יותר נכון, עבד יופי) היא האירועים האחרונים http://haayal.co.il/story.php3?id=738 - צה"ל נכנס עם טנקים לשטחים, לא הרשה לאמבולנסים להכנס, התנחל לאנשים בבתים. היו צילומים, היו כתבות, הפרות זכויות אדם ברמות די גבוהות, או בקיצור מגף כיבוש דורסני ואלים. בערוצי החדשות האירופיים וגם בסיאינאן הנושא סוקר באופן מאוד לא אוהד (ולדעתי באובייקטיביות). אף אחד לא אוהב לשחות נגד הזרם, וזה כל מה שאפשר להגיד על המלחמה התקשורתית. לא נעים להיות בצד שמלכלכים עליו בסיאנאן, במיוחד אם לא מזדהים כל כך עם מה שהצד שלך עושה. אני חייב להגיד שהסיקור בתקשורת הישראלית, עד כמה שאני ראיתי, היה חסר כל ערך. סתם תעמולה זולה ומשעממת. בכל מקרה, המלחמה התקשורתית היא סתם פיקציה מטופשת. אלה מצלמים ככה, אלה מצלמים ככה, משלחת הסברה יוצאת לוושינגטון (בידיעות ראיתי אפילו מפה של ארה"ב עם חיצים - כמו מפת התקדמות כוחות ישראלים הכובשים את אמריקה בסערה, אלה לניו יורק, אלה ללוס אנג'לס וכו'). אם ישנה מלחמה תקשורתית, היא ברמה שניונית ומטה. אני לא בקיא במטרות הכניסה הנוכחית לשטחי איי, אבל ברור שהתקשורת לא שיחקה שם תפקיד - מי ששולח טנקים יודע שהם ועיי החרבות שהם יוצרים יצולמו וישודרו בכל העולם. כנראה שלא אכפת לו - כי התמונות שרואים בערוצי החדשות מגמדות (מזיינות בתחת) את ההסברה הישראלית, בלשון המעטה. פשוט אין שום משקל לאיזה פוץ (מכוער) מהממשלה שיושב באולפן עם איזה קריין (ארי), כשכל מה שהוא עושה שם זה בעצם לתת תירוצים ולהתנצל. אני מניח שזה ברור. אנסה לרגע להשתעתע (פליטת מקלדת חביבה מאוד מאוד, אני שם לב, אני משאיר אותה למרות שהיא לא משרתת אותי): אני מניח שאם נעשה איזשהו שיקול תקשורתי, הוא היה דווקא בכיוון *ההפוך*. אני לא חושב שבטנקים יש תועלת במערכה שהתנהלה שם. מעבר לכך, הכניסה לא הייתה מיידית, ולא מפתיעה, ולכן נראה שלא נעשתה כדי ללכוד מבוקשים - הם ברחו. אז חוץ מסאדיזם, מה היה שם? א. קל להניח שכל הטיול הזה נעשה כדי לרצות ולשחרר קיטור אצל הישראלים שיושבים בבית ואוכלים ארוחת ומתעצבנים שישנם ערבים שיושבים בבית ואוכלים ארוחת ערב. הממשלה יוצאת גבר, צה"ל יוצא אלוהים, עמישראל חי. ---------- עד כאן בקשר למלחמה התקשורתית. אסכם - התקשורת משמשת בעיקר לצרכי תעמולת פנים, אחרת הפעולה הזו הייתה נראית אחרת. עכשיו אני אשבור את מה שאמרתי עד כה: ---------- ב. מישהו רוצה להכניס את האו"ם. כן, כן, זה נשמע כמו בילינסקי - אבל הוא בטח יהיה ראשון המתנגדים. אבל למה חוץ מזה יצא צה"ל לגיבושון? |
|
||||
|
||||
"...אני לא בקיא במטרות הכניסה הנוכחית לשטחי איי" "קל להניח שכל הטיול הזה נעשה כדי לרצות ולשחרר קיטור אצל הישראלים" תחליט: אתה בקי או לא? נדמה לי שנעצרו 40 מבוקשים, והמצוד התנהל אחר רוצחי זאבי. מטרות צבאיות למהדרין, שבמהלך השגתן נפגעו גם אזרחים. אמבולנסים לא הורשו להיכנס לשטח הלחימה. יתכן שכל זה הוא זריית חול בעינינו ושאתה צודק בכך שאתה מניח הנחות שונות לחלוטין, אך יש בהסבר זה היגיון ועקביות. בשקילת שני ההסברים, ההסבר הרשמי נראה לי נכון יותר. התמונות שודרו בכל העולם, בין כל הסכסוכים הבינלאומיים. מיעוט בקרב צופי העולם מתעניינים במידה סבירה ומבינים בקירוב את המצב. לאלה יש בדרך כלל דעות מגובשות לכיוון זה או אחר. הרוב הוא המון נבער, שאינו מבין מימינו ומשמאלו, ולא ידע לשייך את התמונות לסכסוך הנכון. בעוד שבוע לא יזכרו אם התמונות האלה צולמו בישראל, יוגוסלביה או אפגניסטן. באמצע יש אנשים אינטליגנטיים שדעתם על הסכסוך נקבעת גם על ידי התמונות האלה. זהו "הקול הצף" העולמי, שמייחסים לו חשיבות גדולה, אם כי לא ראיתי כל עדות לגדלו. |
|
||||
|
||||
1. <נעצרו 40 מבוקשים> <מצוד אחר רוצחי זאבי> שני הדברים האלה לא מתיישבים לדעתי. עם טנקים לא לוכדים אפילו רוצח אחד של זאבי, לא כל שכן ארבעים. את ארבעים השודדים ניצחו עלי בבא ואשתו בעורמה ובחשאי. סביר בעיני שארבעים המבוקשים הם אנשים שלא מזדהים עם מטרות הציונות כלשונן, ואף בחרו להביע את האידיאולוגיה שלהם בדרכים לא סימפטיות, בזמן שכוחות צה"ל נכנסו לעריהם - כל קשר לזאבי מקרי בהחלט. 2 מקבלי ההחלטות לא מתייחסים לדעת הקהל העולמית כפקטור בעל משמעות, אחרת פעולת הראווה לא הייתה מתקיימת באופן הזה. מי שתיכנן את הפעולה האחרונה לא כיוון לאנשים האינטליגנטים שדעתם על הסכסוך נקבעת לפי התמונות - הרי תמונות מסוג זה ישכנעו אותם לבחור את הצד השני! האם אתה מסכים? ראית את התמונות בערוצים הזרים? לעומת זאת, שימוש תקשורתי בתוך ישראל בתמונות האלה כן עשוי לשרת מטרות כלשהן. תקפתי את טענות מחבר המאמר, או יותר נכון את רוח דבריו, ואת ההשערות הלא כל כך פרועות שלי אני הוספתי בתור בונוס. |
|
||||
|
||||
מראש אמרת שאינך בקי, וכעת אתה יודע מהו תפקיד הטנקים, וכן שרשימת המבוקשים נקבעה לאחר הכניסה לשטחי A. גם אני לא בקי. לא הייתי פוסל על הסף שנלכדו 40 מבוקשים, דבר שלא ראיתי הכחשות אליו גם במקורות פלשתיניים. יש לי רושם שאם היו שולחים נציג עם רוגטקה, סיכויי ההצלחה היו נמוכים מעט מאשר בשיטת הטנקים. מראש אתה פוסל את עדותך: "מקבלי ההחלטות לא מתייחסים לדעת הקהל העולמית כפקטור בעל משמעות, אחרת פעולת הראווה לא הייתה מתקיימת באופן הזה." ודאי שאם זו פעולת ראווה, הרי שמקבלי ההחלטות אינם עושים אותה כדי לקבל נקודות זכות בעבור הומניטריות בדעת הקהל העולמית. אתה צריך עדיין לשכנע אותי שמדובר בפעולת ראווה, ושלכידת 40 המבוקשים היא עורבא פרח. בהצלחה! |
|
||||
|
||||
אני לא בקיא, זה בטוח. ועכשיו לעניין. פעולת ראווה כלפי פנים. מחוץ לארצנו פעולה זו מסוקרת באופן שלילי מאוד, אבל לפי טענתי, לאף אחד לא אכפת. אתה לא חושב שפעולה זו מוכיחה שלדעת הקהל העולמית אין משקל אצל מקבלי ההחלטות (או, אם יותר לי, שמישהו רוצה לשנות אותה לרעת ישראל במתכוון!)? אני רק מפרש את מה שאני רואה, ולא יכול להיות שאני רואה משהו שנעשה כדי להעלות את קרנה של ישראל בעולם. זה מה שיש לי להגיד על המאמר, וזו הנקודה המרכזית של דברי. אני מעדיף לדבר עליה. -------------- לשאלותיך: צה"ל נכנס לשטחי A, כולל ערים ואזורים מיושבים אחרים עם כוחות גדולים מאוד. מהי מטרת הפעולה הזו לדעתך (אני שואל, לא מתווכח)? בטח לא ללכוד את רוצחי גנדי, תעשה לי טובה. את הפעולה תיכננו לפני שזאבי נרצח. |
|
||||
|
||||
את הפעולה תכננו לפני שזאבי נרצח כתגובה למשהו אם משהו יקרה (בסגנון ''במקרה הכינותי מראש''). זה כמובן פוסל את אופציית הפעולה לשם תפיסת רוצחי גנדי (אלא אם, כפי שטוענים הפלסטינים, באמת מדובר במזימה ציונית), אבל עדיין לא פוסל את היותה תגובה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |