 |
בראיון עם בנימין בן אליעזר הבוקר בתכניתו של גבי גזית, הסביר המראויין את מחדל אי התגובה להתחמשות הלבנונית לאחר הנסיגה, בחזית הפלשתינית שמולה עמדנו.
איני מסכים להסבר הזה. הסיבה האמיתית להבלגה הייתה הקונצפציה שבאין ''כיבוש'' הגיעה השלווה והמנוחה, וצריך להתפנות לדברים אחרים. כל מעשה אלים מצדנו שהיה בא לטרפד את ההתחמשות הזאת היה כהודאה בכך שהקונצפציה שגוייה. בנוסף לכך הוא היה מביא על ראשנו טונות של ביקורת וסתם בוץ וטינופת גם מהעולם וגם מהשמאל שבקרבנו. לכן טיפלנו בעניין תוך הליכה על קצות האצבעות והשתדלות לא לעשות גלים.
לנוכח הקונצפציה ושטיפת המוח שעבר הציבור, לא הייתה שום אופציה אחרת.
בגזרת עזה היה מצב דומה. עזיבת עזה הייתה אמורה לפי אותה קונצפציה להביא למנוחה ולנחלה. לכן התעלמנו מהירי הבלתי פוסק לעבר הנגב המערבי, שמנקודת מבטי היה חמור לאין ערוך מחטיפת החיילים.
מעניין שדווקא אירועי חטיפת החיילים, שאולי יש להם יותר חשיבות מציקה לפוליטיקאים שלנו, מהירי הבלתי פוסק בדרום ומהסכנה הגדולה בצפון, הם שהביאו לפיצוצי הבלונים, כך שאולי שיחקו תפקיד חיובי בהיסטוריה שלנו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש