 |
|
 |
||
|
||||
 |
על אף שאני חילונית גמורה, אני מסכימה עם רוב הדברים שנכתבו על ההבדלים בין החינוך הדתי לחינוך החילוני. אולי זה לא נעים לאנשים חילונים לשמוע זאת, שלא לדבר על להודות בכך, אבל אין לי ספק שהחינוך החילוני הוא לא מן המשובחים, ו''מיטב הנוער'' החילוני יכול ללמוד רבות מהנוער הדתי רבות על ערכים וכבוד. אבל מה לעשות שאכן אין פתיחות פוליטית ואין כמעט מקום לפלורליזם פוליטי , תגיד מה שתגיד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נטע היקרה, למרות שאת מגדירה עצמך כחילונית גמורה, ההתייחסות שלך ל''ערכים'' של הציבור הדתי, וה''כבוד'' שלהם מסגירות את העובדה שאת בעצם אינך ממש חילונית. את דתייה מבחינת אמונה וחילונית רק מבחינה מעשית. יש לך רגשי אשמה על כך שאת לא מממשת את האמונה שלך ואת חשה נחיתות לעומת אנשים דתיים שמבצעים את הפולחן שאותו את מכנה ''ערכים''. הציבור החילוני צריך ללמוד מהציבור הדתי דבר אחד. איך לנצל את כוחו הפוליטי כדי לממש את זכויותיו לתקציבי חינוך גדולים יותר. הנקודה היחידה שהועלתה במאמר שיש בה כדי להראות יתרון של החינוך הדתי על החילוני היא במספר שעות הלימוד, שהוא פונקציה ישירה של תקציב. אין שום קשר בין תפיסת עולם דתית לטיב החינוך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |