סיוט 396431
אודי פסמון יום ה', 13/7/2006, 0:37
יום חמישי. ראש הממשלה מודיע לעם ישראל על קבלת החלטה קשה: כניסה למלחמת חורמה עם ארגון החיזבאללה וכל תומכיו בגבולה הצפוני של מדינת ישראל. תושבי הצפון - מנהריה ועד חדרה - צפויים לספוג הפגזות טילים, וראש הממשלה מבקש את תמיכתם והבנתם למהלכיו. כוחות קרקעיים נכנסים לתוך לבנון והורסים כל מבנה במרחק 10 ק"מ מגבול ישראל. תושבי הכפרים מגורשים באיומי נשק ובתיהם נהרסים עד עפר. כל התשתית האזרחית של לבנון - שדות תעופה, תחנות כוח, גשרים, בתי זיקוק ונמלים - מוחרבת עד ליסוד. הנזק לאומה הלבנונית נמדד במיליארדי דולרים. ישראל מודיעה כל העת - בכרוזים, בכלי התקשורת ובהכרזות רשמיות - שההתקפה תפסק עם שחרור החיילים החטופים.

יום שישי. צה"ל מעמיד שורה של 30 דחפורים בגבולה הצפוני של רצועת עזה. רשתות התקשורת הזרות מתמקדות בעיקר בשלטים שמוצבים מעל ראשי הדחפורים, בהם כתוב בערבית ובאנגלית "נעצור כשגלעד יחזור". בניגוד להרגלו, דובר צה"ל מתיר לצלם את שורת הדחפורים אך לא משוחררת שום הצהרה רשמית לגבי תפקידם. כלי התקשורת לא מצליחים לחלץ אף הצהרה מאישיות ישראלית רשמית לגבי תפקיד הדחפורים. המתקפה בלבנון נמשכת.

יום שבת. מהדורות החדשות בעולם כולו נקטעות למבזק מיוחד כאשר שורת הדחפורים מתחילה להתקדם לעבר בתיה הראשונים של בית חאנון.
החיילים שהולכים בינות לדחפורים מגרשים את התושבים המעטים של העיירה שנשארו בבתיהם. הדחפורים האפורים הורסים בית אחר בית. גורמי סיוע בינלאומיים מעריכים שעשרים אלף תושבים נשארו בלא קורת גג, וכחמש מאות נהרגו. הפגנות ענק בכל רחבי העולם הערבי. השקט התקשורתי נמשך, ובניגוד למצופה ישראל משאירה את הבמה התקשורתית לדוברים הערביים ולאזרחיה שלה. התקפת הטילים הראשונה על מפרץ חיפה גובה את חייהם של שלושים ישראלים, שבעה מביניהם בני משפחה אחת.

יום ראשון. במהלך הלילה התקיפו מטוסי חיל האוויר את ארמונו של בשאר אסד. בתקיפה נהרג הנשיא הסורי, אשתו, וכחמישים פקידי ממשל. שר החוץ הסורי ממונה לנשיא. מבצע הדחפורים בעזה נמשך, ועשרת אלפים תושבים נוספים מאבדים את בתיהם. טילים נופלים ליד תחנת הכוח בחדרה אך לא גורמים נזק.

יום שני. מטוסי חיל האוויר הפציצו בלילה את שדות הנפט הגדולים באירן. מומחים לניתוח תמונות לווין מעריכים את הנזק הכולל למשק האיראני בעשרה מיליארד דולר.

יום שלישי. אירן משגרת טיל כימי לכיוון הקריה בתל-אביב. הטיל מיורט במעופו על ידי טיל "חץ", ופוגע בעיר העתיקה בירושלים. מבנה העיר העתיקה, והמוכנות הנמוכה של כוחות ההצלה להתקפה כימית, מגבירים את הנזק. בערב יום שלישי מדווחים כלי התקשורת על אלף ומאה הרוגים, רובם ערבים, בהתקפה בירושלים.

יום רביעי. בתיווך אינטנסיבי של האיחוד האירופי, מושגת הפסקת אש. ישראל מסרבת לשחרר אסירים, וחטופיה נשארים בידי החיזבאללה.

ישראל, לבנון, סוריה ואירן ספגו נזקים מצטברים בסכום דמיוני של 50 מיליארד דולר. תעשיית ההיי-טק - תפארתה של מדינת ישראל - קורסת, ועמה הכלכלה הישראלית כולה. גל הגירה גדול פוקד את מדינת ישראל ומשאיר אותה עייפה, ענייה ומיואשת.

שנה אחרי, כוחות חיזבאללה מודיעים על חטיפת חייל בגבול הצפון.

***

א. היציאה מלבנון היתה בשבילי יום של שמחה. חשבתי שאנו עוזבים שטח-לא-לנו, ושהחיזבאללה יהפוך לגרסא הלבנונית של תנועת "חרות": שתי גדוד על הדגל, ועסקנות פוליטית בלב. בניגוד לפלסטינים בעזה - שיכולים להצדיק את ההתקפות עלינו בסולידריות עם אחיהם בגדה - אני תולש את שערות ראשי בנסיון להבין את המניעים הלבנוניים. אותם לבנוניים, שהצליחו לגרש - במפגן מרהיב של דמוקרטיה - את הסורים מעל אדמתם, אינם מצליחים להפטר מארגון קטן שמעיב על עתידה של לבנון כבר חמש שנים. למה ?

ב. שמתי לב היום לנאומים הישראליים לעומת נאומו של נסראללה. צר לי: התהפכו היוצרות. איש הטרור מדבר באופן שקול ומדוד. מילה שלו היא מילה, והיא נשקלת בזהירות. הרמטכ"ל שלנו מתרברב להחזיר את לבנון "20 שנה אחורה", מצעד האלופים לשעבר מברבר מעל כל במה אפשרית, וראש הממשלה מפריח איומים. האמינות המפורסמת של דובר צה"ל היא נחלת העבר הרחוק. ולחשוב היו זמנים שבהם לא היינו מדברים כל כך הרבה, וכששכנינו היו רוצים לדעת מה באמת קורה הם היו מאזינים לקול ישראל בערבית.

ג. מי האוייב שלנו? מי אחראי על חטיפת החיילים? החיזבאללה? הלבנונים? הסורים? האיראנים? כולם? את מי צריך להעניש ואיך? אויב חסר זהות היא בעיה שאף אחד לא מצליח להתמודד אתה היום, בין אם הוא שומר על זכויות אדם ובין אם לאו.

ד. מנטליות צבאית. אני משתגע כאשר מטוסים נוסעים מעל לארמונו של אסד כדי "לאותת". אני משתומם כאשר אנו יורים 5,000 פגזים לשדות ריקים כדי "להרתיע". אני לא מבין משימה צבאית שמטרתה "הפגנת נוכחות". הביטוי "תחושת בטחון" גורם לי בחילה. אנחנו שוחקים את ההרתעה של עצמנו והופכים את הכוח הצבאי מאיום לבדיחה. "יפה החרב בנדנה", ואם מוציאים אותה זה לא בשביל לנפנף.

ה. מנטליות מדינית. אני חושב שאנחנו נמצאים בתקופה שדומה לתקופת ה"יציאה מן הגדר" של שנות השלושים. אנחנו, כמובן, חזקים הרבה יותר אבל המנטליות חזרה אחורה. אנחנו עסוקים - כל הזמן - בלהגיב ולהתגונן. כללי המשחק נקבעים על ידי הצד השני, התגובות שלנו צפויות וידועות ומשרתות בקביעות את מטרותיו של האוייב.
סיוט 396437
האייל האלמוני • בתשובה לאודי פסמון יום ה', 13/7/2006, 1:15
לשאלה בסעיף א' שלך: האינטרס אינו של החיזבאללה, אלא של מי שמפעיל אותו - הסורים ו/או האיראנים, שנדמה שיש להם אינטרס בהמשך הסכסוך כדי לספק שעיר-לעזאזל להמונים בארצם (בדמות "השטן הגדול" ו"השטן הקטן"), וזאת כדי להרחיק את ההמונים מהרהורי כפירה לגבי מהות השלטון בו הם נתונים.
סיוט 396455
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/7/2006, 5:33
החיזבללה איננו ארגון יציר איראן. יש לו קיום, עוצמה ותמיכה בלבנון משל עצמו. הוא לא היה בובה סורית. סוריה השתמשה בו למטרותיה והוא השתמש בסוריה למטרותיו.
בצל מפגש ה-‏8 396456
רון בן-יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/7/2006, 5:52
הייתי מוסיף ספקולציה, שאנו עומדים ערב מפגש ה-‏8, שבו כמובן ידברו על נושא אירן וניגוד האינטרסים בין ההצעה הרוסית-צרפתית לאמריקאית בנושא ההגרענות האירנית. בנוסף, אני מבין גם שמעמדה של רוסיה בקרב קבוצת ה-‏8 מהווה סיבה למתח לאור המגמה הפנימית פוליטית שפוטין מוליך ברוסיה, בניגוד למצע של הEU ושל מטרות ארגון 8 המדינות התעשייתיות.
בצל מפגש ה-‏8 396488
האייל האלמוני • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 13/7/2006, 8:35
אפרופו מפגש ה-‏8, יש לך איזה ספקולציה איך קרה שתמה ההתעוררות של מתנגדי הגלובליזציה וההפגנות ההסוערות נגד אותו מפגש?
בצל מפגש ה-‏8 396693
רון בן-יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/7/2006, 14:01
לא יודע. אולי זה התערובת של עירק, האזנות סתר ובתי סוהר סודיים?
סיוט 396457
אודי פסמון • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/7/2006, 7:05
א. למה הלבנונים לא מעיפים אותם כמו שהם העיפו את הסורים ?
ב. מה ההסבר לשמחה ההמונית בכפרי דרום לבנון ?
''העיפו את הסורים'' 396512
אפופידס • בתשובה לאודי פסמון יום ה', 13/7/2006, 9:04
א. בלבנון ישנם כמיליון פועלים סורים.
המודיעין הסורי שורץ בכל לבנון באמצעות כסף, התנקשויות וחטיפות ("מעצרים").
קצינים רבים בצבא לבנון קשורים למודיעין הסורי באמצעות איומים ושוחד.
סוריה מעבירה לחיזבאללה את הנשק שלו המגיע מאירן, כולל הטילים המכוונים כעת לחיפה, חלק ממערך הרקטות של חיזבאללה הוא אפילו מתוצרת סורית וניתנו לו במתנה לאחר שהמטכ"ל הסורי החליט לראות בחיזבאללה חלק אורגני של פריסת הכוחות הסוריים.
ממשלת לבנון נחשבת כפרו-סורית וגם היא מכוונת על ידי המודיעין הסורי. בפרט, נשיא לבנון, אמיל לאחוד, נכפה על לבנון ע"י סוריה.
אני לא בטוח שהכותרת מתאימה למצב עניינים זה.

ב. מדוע זה מפתיע אותך? כך זה בכל העולם הערבי, לרוב בניגוד לכל היגיון של "מה יוצא לי מזה" או אפילו של "מגיע להם אחרי מה שהם עשו לנו". דוגמא יפה במיוחד שבה ניתן לבודד מרכיב זה היא חגיגות השכבה השלטת בסעודיה ב11.9.01.
סיוט 396473
ברקת • בתשובה לאודי פסמון יום ה', 13/7/2006, 8:10
מוזר מאוד שאחרי הזוועות שתיארת אתה מודיע בעצב ש"תעשיית ההי-טק קורסת". אם התסריט שלך יתגשם, אפילו רק בשלבים המוקדמים שלו, גורלו של ההיי-טק הישראלי יהיה צרתנו האחרונה.

אגב, בבריחה ההמונית לחו"ל שתהיה מפה במצב כזה, לעובדי היי-טק יהיה מקום נכבד ובצדק מבחינתם, ולהם יהיו גם הסיכויים הטובים ביותר להיקלט במקום אחר (ממשיכה לדמיין: ארה"ב מציעה מקלט מדיני עד שמכסה מסוימת תמה, ואח"כ סוגרת שעריה בפני ישראלים? הודו וסינגפור מפרסמות מודעות דרושים? צרפת אוסרת על כניסת ישראלים מחשש להחמרת המהומות בשטחה? וכולי וכולי).
סיוט 396694
רון בן-יעקב • בתשובה לברקת יום ה', 13/7/2006, 14:03
סביר להניח שעובדי ההי טק ישראלים הם יקרים מדי והם יאלצו להתמודד עם קיר המציאות ההודי.
סיוט 396939
ברקת • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 14/7/2006, 9:42
בתסריט הזה, הם יעבדו בהודו גם בשביל מיטה וארוחת בוקר.
סיוט 396489
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאודי פסמון יום ה', 13/7/2006, 8:38
התרחיש שלך מזכיר לי שני תרחישים דומים שנתקלתי בהם פעם: אחד בתשדירי הבחירות של (העבודה?) שטענו "שרון קיצוני מדי לישראל", והשני בעיתון ("העיר"?) אחרי החיסול של השייח יאסין, שאמר אילו פיגועים מזוויעים בקנה מידה שאיננו מסוגלים לדמיין צפויים לנו.
סיוט 397051
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאודי פסמון שבת, 15/7/2006, 1:43
א. כבר אמרו כאן שלבנון עדיין לא גירשה את הסורים, רחוק מאוד מכך. אבל אתה יכול לתקן את התהייה: איך זה שלבנון מנסה לגרש את הסורים, ומשיגה הישגים מסוימים בחזית זו, ולא מנסה בכלל לגרש את החיזבאללה?

הנה תשובה אפשרית: שני סוגי מוטיבציה יכולים להיות לאזרחי לבנון: האחד הוא כבוד והפגנת חופש, חוזק וחרות; השני הוא אינטרסים של שקט בטחוני ופעילות כלכלית. הסורים פגעו בשני האינטרסים האלו (בשני, על-ידי ניצול כלכלי, למרות הבטחת שקט וסדר סבירים, עד כמה שאני מבין). החיזבאללה בבירור רק מחזק את המוטיבציה הראשונה (הם לבנונים שנלחמים בהצלחה מסוימת נגד הבחור החזק בשכונה); ובשנייה, עד כה, הוא לא פגע. עכשיו כנראה הוא כן פוגע בשנייה, ובעתיד הקרוב נראה איזו משתי המוטיבציות חזקה יותר אצלם (ועד כמה.)
סיוט 397055
איציק ש. • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 15/7/2006, 4:54
החיזבללה הם לבנונים. על החיזבללה הם צריכים להשתלט ולא לגרש אותם.
סיוט 397186
אודי פסמון • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום א', 16/7/2006, 0:16
א. צודק, ואני אוסיף שהם גרמו למשטר הסורי נזק תדמיתי כבד.
ההסבר שלך מוצלח, ואני מקווה שהאינטרס הכלכלי יגבר - הלבנונים די מיוחדים בנושא הזה בכל העולם הערבי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות